שוטרת הגיעה למקום אך הנאשם איים לפגוע במתלוננת ובבני משפחתה באומרו "היא תשלם על זה...אני הולך לבן זוג של הגרושה וזה הסוף שלו...מחר אני אצל [אבי המתלוננת – י"ט] שורף לו את המשרד יא בת זונה עד הילדות שלי".
(-) ביום 24.8.23 ניתנה הוראה חוקית על ידי בית המשפט במסגרתה נאסר על הנאשם, בין היתר, ליצור קשר כלשהוא עם המתלוננת, ישיר או עקיף, וכן להמצא במרחק של פחות מ-500 מטר מכל מקום בו היא ו/או בן זוגה שוהים וזאת למשך 30 ימים.
וכן,
"... יש לנקוט במדיניות ענישה מחמירה ומרתיעה כלפי עבירות אלימות במשפחה – ואלימות בין בני זוג בפרט – על מנת למגר תופעה נפסדת זו. זאת, בין היתר לנוכח הקושי הקיים לעיתים בחשיפת עבירות אלו, המבוצעות בהסתר מאחורי מפתן הדלת; הפגיעה הקשה שהן מסבות לתחושת הבטחון של בני המשפחה – וקורבנות המעשים בפרט; והחשש מהסלמת המעשים באופן העלול אף לסכן את חיי בני המשפחה, ובהם בת זוגו של התוקף..." (רע"פ 340/21 מסרי נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (28.1.2021)).
הנאשם במקרה זה איים על המתלוננת, תפס בחוזקה בשערה, השליך לעברה אבנים ובמועד נוסף איים עליה, בעט בה בהיותה הרה, לרבות בבטנה; רע"פ 233/15 בטש נ' מדינת ישראל (22.1.2015), בו נדחה ערעור נאשם על חומרת עונשו -12 חודשי מאסר בפועל (כולל הפעלת מאסר מותנה).
במקרה זה, הנאשם שלח אל המתלוננת מספר הודעות וכן היתקשר אליה אך לא נענה, וכל זאת בנגוד לצוו שאסר זאת; ת"פ 41505-12-20 מדינת ישראל נ' פלוני (8.6.2021), בו נידון עניינו של נאשם שהורשע בעבירות איומים והפרת צו שנועד להגן על אדם בכך ששלח במספר מועדים הודעות טקסט לבנו הקטין ולגרושתו שכללו איומים, אמירות מבזות וקללות.
...
המסקנה העולה מדברים אלו היא שכתבי האישום בהם הורשע הנאשם, בשילוב מצבו הנפשי, מלמדים על מסוכנות ממשית כלפי המתלוננת וכי מסוכנות זו לא פחתה עדיין בהיעדר כל הליך טיפולי משמעותי.
סיכומו של דבר, לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים, הן לקולה והן לחומרה, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
17 חודשי מאסר בפועל, החל מיום מעצרו – 26.9.23.
אני מחייב את הנאשם לפצות את המתלוננת (שאינה רשומה משום מה ברשימת עדי התביעה בתיק העיקרי) בסך 5,000 ₪.
