הודעה צד ג בית הדין לעבודה הצורך להימנע מפגיעה בזכויות הצד השלישי

התובעים הגישו תביעתם ביום 30.8.2022 לקבלת פיצוי כספי מהנתבעים בגין זכויות המגיעות להם לטענתם והנובעות מתקופת עבודתם בנתבעת 1.

] "תיחום הסמכויות בין בתי הדין לעבודה לערכאות האזרחיות מבוסס על מבחן תלת שלבי: מבחן זהות הצדדים - היינו אם מדובר בתביעה שבין עובד למעסיק; מבחן העילה – האם העילה נסובה על יחסי עבודה; העילות שעליהן נסוב כתב התביעה – ובמיוחד האם מבוססת התביעה על עילות נזיקיות שאינן בסמכות בית הדין לעבודה". כפי שפורט לעיל במסגרת הדיון המוקדם שהתקיים בתיק הוסכם, כי המחלוקות בתיק זה מתייחסות לסטאטוס של התובעים – עובדים ו/או שותפים.

פיצול הדיון גורם לסחבת ולחוסר יעילות ויש להמנע מלעשות כן ככל שניתן.

וכך נאמר:    "אכן, יהיו מקרים בהם פיצול הדיון מייעל את ההליך. כך יהיה כאשר הנושא שהועמד לדיון תחילה הוא נושא מוגדר ומצומצם שדיון מהיר וקצר בו עשוי להביא לסיום ההליך כולו. כך גם ראוי לפצל כאשר הדיון בסוגיית הנזק (למשל) הוא דיון מורכב במיוחד, או שיש לו עלויות יוצאות דופן, ומאידך גיסא יש אפשרות ממשית שהתובענה תדחה על יסוד העידר חבות. יש מצבים בהם הדין מחייב פיצול דיון, כגון בתביעות לשון הרע (רע"א 3576/94 הנ"ל), או כאשר ההכרעה בשאלה המקדמית תיקבע את המסלול הדיוני לבירור יתר השאלות (למשל, כאשר יש מחלוקת בשאלה אם ארוע נזיקי הוא בגדר "תאונת דרכים" לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975).

כמו כן תנאי הכרחי למתן רשות למשלוח הודעה לצד שלישי הוא, כי התביעה הנדונה תהיה בסמכותו העניינית של בית הדין ובאופן שאילו הוגשה הודעת הצד השלישי כתביעה נפרדת, הייתה גם היא נתונה מלכתחילה בגדר סמכותו העניינית של בית-הדין[footnoteRef:5].

עוד נקבע כי, ככלל אין מקום לאפשר הגשת הודעה לצד שלישי על ידי מעסיק כנגד שותפו[footnoteRef:6] ועל כן, לאור הפסיקה, הרי שממילא צריך לבדוק תחילה מה מערכת היחסים בין הצדדים בטרם נדון בכל הבקשות ובכל כתבי בי-הדין.

...

לסיכום - בתיק זה הוגש כתב תביעה עיקרי והוגשו כתבי הגנה.

במקרה שלפנינו, לאור ריבוי כתבי הטענות והבקשות בתיק, בשים לב להסכמת הנתבע 2 וחרף התנגדות התובעים, אני סבורה כי יהיה זה נכון ויעיל יותר לפצל את הדיון בהליך באופן כזה שבשלב הראשון יידונו המחלוקות האם התובע עבד כשכיר בנתבעת 1 או לא והאם התובעת הייתה רק שכירה בנתבעת 1 או שמא הייתה שכירה ושותפה וכפועל יוצא מכך שאלת סמכותו העניינית של בית הדין לדון בתביעות ובבקשות שהוגשו, שכן יתכן והחלטה בשאלות העיקריות שבמחלוקת תייתר דיונים רבים ותחסוך בזמנם של הצדדים ובזמן שיפוטי.

] [6: ע"ע (ארצי ) 23018-05-12 תדיר - גן (מוצרים מדוייקים) 1993 בע"מ - רימס אינטרנשיונל בע"מ, מתאריך 3.07.2014; בר"ע (עבודה ארצי) 206/07 קדם הדרכות (2002) בע"מ - יואל שי, מתאריך 07.06.2007; ע"ע (עבודה ארצי) 1229/01 מכבי שירותי בריאות - שרה וקסלר, לז(2002) 241 (2001)] מכל המפורט לעיל, אני מורה על פיצול הדיון באופן כזה שתחילה יידונו המחלוקות כפי שפורטו לעיל.

טענות המבקש לטענת המבקש, בימים אלה נודע לו כי המשיב פועל להברחת נכסים, מכר את כלל הציוד שברשות העסק לצד ג', עובדי העסק הפסיקו להגיע לעבודתם בשבוע האחרון וספקים שעובדים מול הנתבע ובעלי עסקים סמוכים סיפרו כי הנתבע מכר את הציוד וסגר את העסק.

בנוסף יש לשקול האם מתן הסעד צודק ומידתי והאם הבקשה הוגשה בתום לב. נוכח העובדה שהטלת עיקול משמעותה פגיעה בזכות הקניין החוקתית בשלב מקדמי בהליך, במעמד צד אחד, ובטרם הוכרעה התובענה לגופה (רע"א 5935,5937/97 רוני סיני ואח' נ' יעקב גלנץ ואח', פ"ד נב(1) 193; ע"א 6413/94 סלמונוב ואח' נ' שרבני ואח', פ"ד מט(3), 479), נידרש בית הדין לייחס משקל רב מבעבר לאיכות הראיות שיש בהן לתמוך בבקשת עיקול.

בהתאם לפסיקה זו עבר הדגש במתן צו עיקול מהצורך לייחד נכסים לשם ביצוע עתידי של פסק דין לצורך למנוע שינוי לרעה שיכביד על ביצועו.

גם ההמנעות מצרוף תלושי השכר קודם לדצמבר 2016 משמש לחובת המשיב וגם למשמעויות המנעות זו היתייחס בית הדין הארצי בעיניין קפלן את לוי.

סוף דבר נוכח כל האמור אני מורה על הטלת עיקול זמני על חשבונות המשיב אצל המחזיקים המפורטים בהודעת המבקש מיום 27.7.2022.

...

אקדים ואציין כי לאחר שעיינתי בבקשה ובכתבי הטענות המצויים בתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה, כפי שיפורט להלן.

סוף דבר נוכח כל האמור אני מורה על הטלת עיקול זמני על חשבונות המשיב אצל המחזיקים המפורטים בהודעת המבקש מיום 27.7.2022.

בהחלטה מיום 14.7.2022 נדרשו הצדדים להגיש עמדתם באשר לאפשרות כי הבקשה תדון כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות, בהתאם לתקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991 (להלן – התקנות).

יצוין, כי המוסד עתר למשלוח הודעת צד ג' כנגד הפועל ר"ג, והותר לו להגישה.

..לאור משבר הקורונה, אין לדעת מה יהיו ההנחיות ליום דיון ההוכחות הקבוע ליום 26/05/22, ועל כן מוגשת בקשה זו, כאשר התובע יוכל להישתתף בדיון באמצעות כנוס וידאו וזאת על מנת לחסוך בעלות כבדה של הטיסות, מלון וכו' וכן, ניהול יעיל של ההליך ולהמנע מדחייה כזו או אחרת ככל ותידרש בהתאם להנחיות משרד הבריאות שיהיו רלוואנטיות למועד הדיון".

כך, הבקשה הוגשה בתום לב, ועניינה בזכויותיו הסוציאליות של המבקש לפי חוק; עדות המבקש לעניין גובה שכרו החודשי רלוואנטית ולמעשה עומדת בלב המחלוקת שבין הצדדים; והטעם למניעתו של המבקש מלהגיע ארצה הנו "עלויות הבאתו ארצה לעדות ומימון שהותו בישראל וכל זאת כאשר הוא אב ל-6 ילדים קטנים ומצוי במרחק של 10,000 ק"מ מישראל". עוד ציין המבקש, כי כיום גישת המשפט לבקשות מסוג זה היא ליבראלית והפסיקה צימצמה כימעט לחלוטין את החסרונות הנובעים ממתן עדות מרחוק נוכח ההתפתחות הטכנולוגית בשדה זה. לבקשת רשות העירעור צורף תצהיר המבקש בשפה האנגלית, ממנו עולה כי חלק מילדיו צעירים והוא המפרנס היחיד.

מנגד, המוסד טען כי תצהיר המבקש שבתמיכה לבקשה שבכותרת נערך בשפה האנגלית ללא שצורף לו תירגום נוטריוני ועל כן דין הבקשה להמחק כבר מטעם זה. בנוסף, חזר המוסד על טענותיו כפי שפורטו בתגובתו בבית הדין האיזורי לבקשת המבקש להעדתו באמצעות היועדות חזותית, בכללן העדר תצהיר התומך בבקשה ונימוקיו הכוללניים כשבמוקד הבקשה רצונו לחסוך בעלויות, שעה שעל פי הפסיקה, אליה הפנה המוסד, "טעמים הנעוצים במצבו הכלכלי של העד או בעל הדין אינם טעמים מספיקים לגביית עדות מחוץ לתחום המדינה". כמו כן, המוסד ציין כי בעניינינו קיים קושי נוסף בהעדת המבקש מרחוק והוא הצורך במתורגמן.

כך, טענת המבקש כאילו תלושי השכר שנמסרו לו על ידי הפועל ר"ג אינם משקפים את השכר לו הוא היה זכאי, הנה טענה חמורה המחייבת ביצוע חקירות ושמיעת עדים "וראוי יהיה אם החקירה לא תתבצע מרחוק באמצעות וידאו...". הפועל ר"ג הוסיפה וציינה כי בימים אלו הוגש הליך מטעמה כנגד המוסד (במסגרת ב"ל 44575-07-22) בגדריו ביקשה להורות למוסד כי לא יעביר למבקש הפרישי דמי פגיעה, ככל ותביעת המבקש תיתקבל, היות ולטענתה הפרשים אלו שייכים לה. הפועל ר"ג הגישה בקשה לאיחוד התובענות וגם מטעם זה אין להתיר העדת המבקש מרחוק.

...

בתגובה – לה הצטרפה הפועל ר"ג – טען המוסד, כי יש לדחות את הבקשה.

נוכח העובדה שהמערער לא הגיש תצהיר לתמיכה בבקשתו בבית הדין האזורי וכן לא התייחס לכל הפרמטרים בתקנה 72 לתקנות סדר הדין האזרחי, לא נפלה טעות בהחלטתו של בית הדין האזורי שלא להיעתר לבקשתו.

ככל שתוגש בקשה כזו בתוך 30 יום, ולאחר קבלת עמדות המשיבים, ישקול בית הדין מחדש אם יש מקום להיעתר לבקשה.

סוף דבר בקשת רשות הערעור מתקבלת חלקית, כאמור בסעיף 13 לעיל.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ב"ל 47388-01-20 25 דצמבר 2022 לפני: כב' השופטת קארין ליבר-לוין נציג ציבור (עובדים) מר חנן חסן נציג ציבור (מעסיקים) מר יואל פלדי התובע אחמד עאיד ע"י ב"כ: עו"ד בארי קפלן הנתבע צד ג' המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד ענבל קמיור עובדיה מלכה ע"י ב"כ: עו"ד איתן ליברמן (סיוע משפטי) פסק דין

ההודעות שנגבו מהמעורבים ע"י המישטרה, התובע, מר אחמד אבו מוצטפא וצד ג', הוגשו לתיק בית הדין כנספח לתצהיר עדותו הראשית של צד ג'.

עוד טען התובע כי מכיוון שהוא נעדר השכלה, עבד רוב שנות חייו בעבודת כפיים – הוא לא היה בקיא בעניינים ביראוקראטיים וסמך על צד ג', בכל הקשור להבטחת זכויותיו.

לעניין זה, ידועה ההלכה כי "כלל נקוט בידי בתי המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעל-דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו, ואם נימנע מהבאת ראיה רלבאנטית שהיא בהשג ידו, ואין לכך הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה, הייתה פועלת נגדו. כלל זה מקובל ומושרש הן במשפטים אזרחיים והן במשפטים פליליים, וככל שהראיה יותר משמעותית, כן רשאי בית המשפט להסיק מאי-הצגתה מסקנות מכריעות יותר וקיצוניות יותר נגד מי שנימנע מהצגתה", ע"א 548/78 פלונית נ' פלוני, לה(1) 736 (1980) (סעיף 3 לפסק הדין, ור' גם  יעקב קדמי, על הראיות, מהדורה משולבת ומעודכנת, תשס"ד- 2003 עמ' 1650).

מהודעתו עולה כי שכרו היה צריך להיות משולם על ידי התובע וכך גם בנוגע לשאלה מי גייס אותו לעבודה אצל צד ג'.

אמנם, בהתאם לסעיף 32 חוק בתי הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969, בית הדין אינו קשור בדיני ראיות, אך אין מדובר בבטול גורף של דיני הראיות, אלה מדובר באמצעי "המאפשר לבית הדין לעבודה להסיר מעליו מיגבלות מתחום דיני הראיות, שלדעתו אינן רצויות ושהסרתן אינה פוגעת בעשיית משפט צדק"[footnoteRef:10].

...

מדובר בתאונה שארעה תוך כדי עבודתו של התובע ובכך יש מענה חיובי על שתי השאלות הראשונות בהלכת טנינה (ר' סעיף 43 לעיל), אולם ביחס לשתי השאלות הנוספות, הרי שמצאנו כי התובע לא היה עובד של צד ג'.

סוף דבר –על יסוד האמור לעיל, תביעתו של התובע להכרה באירוע התאונתי מיום 25.6.2017 כפגיעה בעבודה - נדחית.

כפועל יוצא מכך, הודעת צד ג' אף היא נדחית.

ביום 10.04.22 הודיעו הצדדים, כי הגיעו להסדר, לפיו הנאשמים יודו בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום, וכי כל צד יטען לעונש באופן חופשי.

בנוסף העבירה של אי הפקדת פקדון היא בעלת אופי שונה ונזק מיצטבר שהולך וגובר עם הזמן מבחינת הערך החברתי הכפול שניפגע: פגיעה במדיניות הכלכלית והתעסוקתית של מדינת ישראל ופגיעה במדיניות ההגירה ובנוסף פגיעה בזכויות הסוציאליות המינימאליות של העובד הזר.

ב"כ המאשימה הוסיף, כי יש לקבוע את מיתחם הענישה ההולם לעבירות בשים לב למספרן, לתדירותן ולזיקה ביניהן, והפנה בעיניין זה לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה בע"פ (ארצי) 29843-01-21 מדינת ישראל נ' מאפית אורן משי בע"מ (02.05.2020) וכן בע"פ (ארצי) 57160-01-14 מדינת ישראל נ' חדוות הורים בע"מ ולפסקי דין נוספים, שפורטו בסעיף 11 לכתב הטיעונים.

כל אחד מהנאשמים יחתום על התחייבות להמנע מבצוע העבירות בהן הורשע על פי הודאתו/ה בתיק זה למשך 3 שנים, כדלקמן: נאשמת 1 - גובה ההיתחייבות ביחס – 467,200 ₪; נאשם 2 - גובה ההיתחייבות - 233,600 ₪.

במזומן בכל סניף של בנק הדואר – בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

ניתן היום, ג' חשוון תשפ"ד, 18 אוקטובר 2023, בהיעדר הצדדים.

...

העסקת עובדים זרים בניגוד להוראות החוק בהן הורשעו הנאשמות על פי הודאתן, אכן חותרת תחת מטרת החוק ותכליתו, ומקובלת עלי בהקשר זה טענה נוספת של המאשימה, לפיה מדובר בעבירות בעלות אופי כלכלי, שהענישה בגינן צריכה להיות הולמת ומרתיעה.

לאור כל האמור לעיל, בנסיבות המיוחדות השוררות בישראל במועד מתן גזר הדין, אני משית על הנאשמים את העונשים הבאים, תוך חריגה כאמור ממתחם הענישה: נאשמת 1 - בגין העבירה של העסקה שלא כדין והיעדר ביטוח רפואי – קנס בסך 30,000 ₪, וביחס לעבירה של העדר פיקדון לעובדים זרים, קנס בסך 30,000 ₪.

כאמור לעיל, החלטתי להורות לכל אחד מהנאשמים לחתום על התחייבות להימנע מביצוע העבירות בהן הורשעו על פי הודאתם למשך התקופה המקסימלית הקבועה בחוק – 3 שנים.

אחרית דבר לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים: נאשמת 1: בגין העבירה של העסקה שלא כדין והיעדר ביטוח רפואי – קנס בסך 30,000 ₪, וביחס לעבירה של העדר פיקדון לעובדים זרים, קנס בסך 30,000 ₪.