הודעה על שינוי שופט והארכת מועד להגשת תגובה

בית משפט השלום בנצרת ת"א 38769-05-21 צומן, רוקח, לנקרי, פרידלר ושות' - חברת עורכי דין נ' מועצה אזורית ראש פינה תיק חצוני: כתב תביעה 06.06.2021 בפני כבוד השופטת הבכירה שאדן נאשף-אבו אחמד התובעת צומן, רוקח, לנקרי, פרידלר ושות' - חברת עורכי דין הנתבעת מועצה אזורית ראש פינה החלטה

בשנת 2019, עקב חילופי גברא, הודיעה המועצה על שינויים חד צדדיים בהסכם ההיתקשרות למתן שירותים משפטיים משנת 2004, וזאת ביחס לתיקים תלויים ועומדים, ועיקרם הוא בשינוי בדיעבד של שיטת התשלום; מזו המבוססת על בסיס הצלחה לתשלום שכר ראוי, כל זאת לאחר שהושקעה בתיקים עבודה רבה, והפקעת הטיפול בתיקים שהיו בידי התובעת והעברתם לטיפולו של עורך דין חצוני, שהנו היועץ המשפטי של המועצה.

לעניין טענת השהוי, נטען כי זו עומדת בסתירה לטענת הנתבעת, כי הזכאות לשכ"ט מותנית בסיום ההליך בתיק המישטרה, וכי התובעת המשיכה להיתעניין ולסייע לנתבעת בהכנת תשובה להשגה והשיבה לכל פניות ב"כ המועצה, היא הגישה את התביעה בסמוך למועד בו נודע לה על תשלום תוספת השומה (1/20) וכי לא נגרם נזק ראייתי משהודיעה על עמידתה על קיומו של ההסכם משנת 2004.

כמצוות התקנות, הוגשו בתיק רשימת בקשות ועדים ע"י הצדדים, שעוררו מחלוקות דיוניות המצריכות הכרעה, ובהן יעסוק חלקה הראשון של החלטה זו. התובעת הגישה בקשה להארכת מועד להגשת רשימת בקשות ורשימת עדים מטעמה למועד הגשתם בפועל, לה נעתרתי, וביסודה עמדה הטענה לאי השלמת הליכי הגילוי והעיון בין הצדדים.

היתנהלות זו, הבאה לידי ביטוי באי מילוי אחר הוראות התקנות החדשות, בעיניין המועדים, הפנייה המקדימה לבעל הדין שכנגד טרם הגשת הבקשות ושרשור בתגובות שלא לצורך ובאופן המכביד על ניהול ההליך, באו התקנות החדשות להוקיע.

...

לא מצאתי להיעתר לדרישת התובעת להתיר לה משלוח דרישה להליכים מקדמיים, שכן בידה היה לעשות כן, ללא קשר להחלטתי זו. הכרעה בשתי הטענות המקדמיות של הנתבעת - העדר עילה ושיהוי לעניין שתי טענות אלה, ומשמצאתי כי די בנתונים הקיימים בתיק עד כה, על מנת להכריע בשתי הטענות המקדמיות הנ"ל, אני מחליטה כלהלן: סילוק תביעה על הסף בשל היעדר עילה הוא סעד קיצוני שיש לנקוט בו רק כאשר ברור כי אין אפשרות שהתובע יצלח בתביעתו, גם אם יוכיח כי עובדות התביעה הן כנטען על ידו (רע"א 6285/20 טמפלרים בשרונה בע"מ נ' שירת הקרן בע"מ (23.11.20); רע"א 3449/20 אריאל גבאי תשתיות בע"מ ' ש.מ. שירותים א. שאיבות בע"מ (7.7.20).

לא זה המצב בתביעה שלפניי, ומשכך דין טענה להעדר עילה, להידחות.

ברם, לאור נספח 1 לכתב התשובה ונספח 5 לכתב ההגנה, המלמד לכאורה כי המועצה שילמה לתובעת אגרת בימ"ש בשנת 2015, אני קובעת כי הכרעה בסעד זה מצריכה בירור עובדתי במסגרת ההליך המשפטי.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ב"ל 40893-03-21 06 מרץ 2023 לפני: כב' השופטת קארין ליבר-לוין נציגת ציבור (עובדים) גב' דליה גילדוני התובעת סבטלנה גורדייצ'וק ע"י ב"כ: עו"ד רזניקוב הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד קמיור פסק דין

לאור אי קבלת תגובה לפנייתה של התובעת מחודש 1/2019, נשלחו לנתבע שתי תזכורות ורק ביום 07.06.2020 היתקבל מענה לפנייתה, לאור העובדה כי התביעה הוגשה ביום 18.03.2021, טרם חלף מועד ההתיישנות[footnoteRef:12].

(ב)  החליט המוסד בתביעה ונמסרה לתובע הודעה על כך, תוגש תובענה לבית הדין לעבודה תוך שניים עשר חודשים מיום מסירת ההודעה לתובע או מיום תחילתן של תקנות אלה, הכל לפי המאוחר יותר.

ההלכה לפיה אין סמכות לבית הדין להארכת מועד להגשת תובענות שונתה בפסיקה מהעת האחרונה (עב"ל (ארצי) 59462-12-15 מוניקה מאלו - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (24.8.18); להלן: עניין מאלו), שהתבססה על הילכת דולאני שקבעה דברים דומים ביחס להארכת המועד להגשת ערעורים.

...

נציין כי מקובלת עלינו טענת הנתבע שהחלטה זו אינה עומדת לבחינה בהליך זה שכן התקבלה לאחר פתיחתו.

במסגרת כתב ההגנה טען הנתבע כי דין התביעה להידחות מחמת התיישנות.

לאור האמור, לא מצאנו סממנים לכך כי קצבתו של בעלה של התובעת הועברה אליו באופן מלא לאורך השנים.

] כלל הסממנים הללו מביאים למסקנה כי התובעת לא הוכיחה שלא הסתמכה כלכלית על קצבתו של בעלה.

סוף דבר, מצאנו כי החלטת הנתבע מיום 16.12.2018 התקבלה כדין, ועל כן תביעת התובעת ביחס לכך – נדחית, הן מחמת התיישנות כמפורט לעיל, והן לגופה.

כך לגישת כבוד השופטת פרוקצ'יה - להסטת החובה המוטלת על האזרח להודיע לרשות על שינוי בחזקה בנכס והעברתה לשכם הרשות, אין אחיזה בלשון החוק והיא אף אינה מתיישבת עם מטרותיו של החוק ותכליתו.

(ג) בית המשפט רשאי להאריך מועד שנקבע להגשת עתירה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), לאחר שנתן למשיב היזדמנות להגיב לבקשת ההארכה, אם ראה הצדקה לכך.

...

משכך, הנני דוחה טענתו של העותר ולפיה דרישת התשלום לא הומצאה לו כדין.

עוד אין בידי לקבל את טענת העותר ולפיה החוב התיישן.

סוף דבר; משנדחו טענות העותר מזה ומנגד התקבלו טענות העירייה ולפיהן דין העתירה דחייה על הסף מפאת העדר מיצוי הליכים ונקיטה בהליכים על פי דין – הנני מורה על דחיית העתירה.

השופטת לאה גליקסמן לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האיזורי ירושלים (השופט **** גולדברג; סע"ש 15994-03-14), במסגרתה התקבלה בקשת המשיבה להארכת המועד להגשת בקשה לביטול פסק דין.

ביום 2.3.2023 בשעות הצהריים, הגישה המשיבה "הודעה על החלפת ייצוג ובקשה בהולה לפתוח את מערכת נט המשפט לצורך הגשת בקשה דחופה ביותר", שבה הודיעה על שינוי הייצוג וכן ביקשה לפתוח את מערכת נט המשפט על מנת שתוכל להגיש את הבקשה להארכת מועד לביטול פסק הדין, והדגישה שיום 2.3.2023 הוא המועד האחרון להגשתה.

כמו כן, בית הדין שוכנע כי הוראה לתשלום ההוצאות ניתנה ביום 2.3.2023, כאמור בתגובת המשיבה, וכל טענה בעיניין זה אף היא אינה מצדיקה אי בחינת בקשת המשיבה לגופה.

...

בית הדין האזורי קבע כי בנסיבות המקרה יש לייחס משקל לעובדה שהמשיבה הגישה כתב הגנה במסגרת ההליך בינה לבין המבקש, כך שאין לקבוע כי היא "התעלמה" כליל מהליך המשפטי, וכתב הגנה זה מעולם לא נמחק; סיכויי הבקשה תלויים בקיום הגנתה "והגנה כזו וודאי קיימת"; בהתאם לפסק הדין שניתן, משקל נכבד ניתן לכך שהמשיבה לא שילמה הוצאות שהוטלו עליה בהליך, ועל פי רוב המדיניות היא שלא להתנות זכותו של בעל דין להמשיך בהליך בתשלום בפועל של ההוצאות בהן חויב בהליך; במסגרת בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין יש מקום לשקול גם את נסיבות מתן פסק הדין, שכן תכלית הבקשה להארכת מועד היא לאפשר פתח לדיון בהצדקה להותרת פסק הדין על כנו, ויש מקום לבחון את מידת ההצדקה המהותית למתן פסק הדין מלכתחילה; הבקשה לביטול פסק הדין נדונה לגופה, מבלי שהמבקש העלה התנגדות לכך בשל כך שנדרשה הארכת מועד להגשת הבקשה לביטול; מאזן השיקולים - ובעיקר הסיכון בהנצחת עיוות דין כלפי המשיבה אם לא תיבחן הבקשה לביטול פסק הדין לגופה אל מול השיקולים המתחרים, בנסיבות שבהן אין להסיק כי התנהגותה של המשיבה הייתה עקב זלזול חמור במבקש או בבית הדין, מביא למסקנה שיש להיעתר לבקשה להארכת מועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין.

יחד עם זאת, לא מצאתי מקום למתן רשות ערעור גם בהתייחס לחלק זה של ההחלטה, וזאת מטעמים שיפורטו להלן.

ראשית, נראה כי חלק זה של ההחלטה "נבלע" בהחלטה להאריך את המועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין, ועל כן לא תינתן עליה רשות ערעור; שנית, מדובר ב"החלטה בעניין קביעה ושינוי של מועדי דיון ומועדים להגשת בקשות", כאמור בסעיף 1(1) לצו הברע"ות, וגם מטעם זה לא תינתן עליה רשות ערעור; שלישית, ולגופו של עניין, אני סבורה כי לבית הדין סמכות טבועה להאריך את המועד לביצוע הוראה שניתנה בפסק הדין, ומשהוחזר ההליך לבית הדין האזורי היה זה בסמכותו להאריך את מועד הגשת הבקשה; רביעית, לגופו של עניין, לא מצאתי כי יש הצדקה להתערב בשיקול דעתו של בית הדין האזורי, בהתחשב בכך שהבקשה הוגשה למעשה ביום 2.3.2023 ורק בשל איחור מינורי היא נחשבת כבקשה שהוגשה ביום ,5.3.2023 ובקביעתו של בית הדין האזורי כי המשיבה פעלה להעביר את סכום ההוצאות כבר ביום 2.3.2023.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית.

בית המשפט המחוזי בחיפה פש"ר 9215-11-18 תיתי נ' כונס נכסים רישמי מחוז חיפה והצפון ואח' תיק חצוני: 70324 בפני כבוד השופטת לובנה שלאעטה חלאילה בעיניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 להלן: "הפקודה" בעיניין: תיתי אמג'ד, ת"ז 37650975 להלן: "החייב" ובעניין: הכונס הרישמי מחוז חיפה להלן: "הכונ"ר" ובעניין: עו"ד ראובן שרגיל להלן: "הנאמן" החלטה

ביום 13.2.22, ורק לאחר שבית המשפט התרה בחייב לסלק את פיגוריו טרם ביטול ההליך, ולאחר מספר אורכות שבקש להארכת מועד להגשת תגובה מטעמו לבקשת הנאמן לביטול ההליך, הגיש החייב בקשה לשינוי תוכנית הפרעון בה טען, בין היתר, כי אישתו נפרדה ממנו ונותרו שלושת ילדיו בחזקתו וכי מצבו הרפואי היתדרדר אחרי ההכרזה ונקבעה לו על ידי המוסד לביטוח לאומי, נכות צמיתה בשיעור של 75% ודרגת אי כושר בשיעור של 60%.

עוד הובהר כי אם לא יצביע החייב על שינוי בנסיבות, לא תיתקבל בקשתו לשינוי תוכנית הפרעון.

ביום 29.6.22, הגיש הנאמן בקשה נוספת לביטול ההליך במסגרתה הודיע כי החייב צבר 19 פיגורים בסכום של 47,500 ₪.

...

הכרעה דין הבקשה להידחות.

בפסק דין אלקצאצי הידוע (ע"א 8673/13 גמיל אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרשמי, הרלוונטי בעקיפין לענייננו, נקבע כי אין לאפשר פניה חדשה להליך של פשיטת רגל במקרה של ביטול צו כינוס עקב מחדלי החייב מיד לאחר ביטולם בהליך הראשון ואין מקום לאפשר לחייב להיכנס להליך חדלות פירעון ולצאת ממנו על פי שיקולי כדאיות רגעיים (ראו גם: ע"א 659/11 פטאל נ' כונס הנכסים הרשמי, (3.7.2011)) וכפי שנקבע לאחרונה "אם יחיד יהיה רשאי לפתוח בהליך חדלות פירעון מיד בסמוך לאחר שבוטל הליך קודם בשל מחדליו, איזו תוחלת תהיה לביטול ההליך בשל אותם מחדלים? איזו תוחלת תהיה לאזהרה ולהתראה כי ההליכים יבוטלו אם לא יסיר היחיד את מחדליו? איזה תמריץ יהיה ליחיד לשתף פעולה עם ההליך, אם יהיה רשאי להסתופף תחת הגנותיו, ברצותו יוצא ממנו, ברצותו נכנס אליו, כל אימת שירצה?" (רע"א 663/21 שייח יוסף מנאר נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון, פסקה 16).

לאור המקובץ, אני מורה על דחיית הבקשה לביטול פסק הדין מיום 26.3.23.