לאחר בחינת טיעוני הצדדים בבקשה ועיון בחומר המצוי בתיק בית הדין, באתי לכלל מסקנה כי יש להעתר לבקשה, אולם זאת, תוך השתת הוצאות על המשיבה, כמפורט מטה:
דעותיהם של הצדדים אינן חלוקות על כך, שהמשיבה הודיעה לבית הדין וכן למערער על כוונתה להגיש ערעור שכנגד במסגרת המועדים הקבועים בדין להגשתו, ועוד טרם הגשת נימוקי העירעור העקרי.
...
לאחר בחינת טיעוני הצדדים בבקשה ועיון בחומר המצוי בתיק בית הדין, באתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה, אולם זאת, תוך השתת הוצאות על המשיבה, כמפורט מטה:
דעותיהם של הצדדים אינן חלוקות על כך, שהמשיבה הודיעה לבית הדין וכן למערער על כוונתה להגיש ערעור שכנגד במסגרת המועדים הקבועים בדין להגשתו, ועוד טרם הגשת נימוקי הערעור העיקרי.
לאחר עיון בטיעוני הצדדים באתי לכלל מסקנה, כי יש להתיר את הגשת הערעור שכנגד בכל הנוגע לרכיב הגמול עבור עבודה בשעות נוספות, אשר עולה לדיון במישרין בערעור העיקרי, לרבות עניין היקף המשרה והשכר הקובע הרלוונטיים לדיון ברכיב זה ולתחשיבו.
הבקשה להתיר הגשת ערעור שכנגד בעניינים נוספים נדחית.
נוכח השתהותה של המשיבה בהגשת הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור שכנגד, אשר גרמה בין היתר לדחיית הדיון, תשלם המשיבה למערער בתוך 30 יום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 3,000 ש"ח.
ניתנה היום, י"ט כסלו תש"פ (17 דצמבר 2019) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.
