הודעה מוקדמת לעובד במשרה חלקית: סעיף 11(ב) לחוק הודעה מוקדמת

ביום 18.11.13 הנתבע השיב לתובע כי כל טענותיו כלפי החברה נדחות משלטענתם – ההפרשות לפנסיה הועברו לחברת איילון, לא סוכם על החזר נעליים בסכום אותו דורש התובע ומשהתפטר ללא הודעה מוקדמת חב התובע בתשלום דמי הודעה מוקדמת לנתבעת.

על מנת להוכיח זכאות לפצויי פיטורים מכוח סעיף 11(א) על העובד לעמוד בשלושה תנאים: להוכיח כי אכן הייתה "הרעה מוחשית" בתנאי עבודתו, או "נסיבה אחרת" שבשלה אין לידרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו; להוכיח כי התפטר בשל כך ולא מטעם אחר; להוכיח כי נתן התראה סבירה למעביד על כוונתו להתפטר, והזדמנות נאותה לתקן את ההפרה ככל שהיא ניתנת לתיקון (דב"ע שן/10-3 חיים כהן – הלר פיסול ותכשיטים בע"מ, [פורסם בנבו] פד"ע כא 238 (1990); ע"ע 354/07 אחים אוזן חברה לבנייה פיתוח וייזום בע"מ – ולי טקין, [פורסם בנבו] מיום 27.1.10).

ר' סעיף 10 לחוק הודעה מוקדמת, תשס"א-2001.

במהלך חקירתו הראשית הודה התובע כי עבד ב- 38% חלקיות משרה: "כ-6 שעות ביום. לדעתי 12 ימים מבטא את ממוצע הימים שלי"(ר' ע"מ 4 שורות 26-27).

...

אומנם הכלל הוא כי עובד המתפטר מיוזמתו אינו זכאי לפיצויי פיטורים, אך לכלל זה יש מספר חריגים, לרבות התפטרות מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או נסיבות אחרות שביחסי עבודה, שבהן אין לדרוש מהעובד שימשיך בעבודתו, כאמור בסעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963 (להלן:"חוק פיצויי פטורים"), הקובע כדלקמן: "התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לעניין חוק זה כפיטורים". ערות אנו לכך כי התובע לא טען כי התפטר בדין מפוטר, אולם נוכח העובדה כי התובע אינו מיוצג ומשתביעתו היא לפיצויי פיטורים וכלל הראיות הנדרשות לביסוס קביעתינו הוצגו עובר לדיון ההוכחות באופן שלנתבעים היה אפשרות להתייחס אליהם אין אנו סבורים כי יש למנוע התייחסות לטענה זו. ההלכה בענין זה תומצתה מפי השופטת ארד, כתוארה אז, בענין הרב יוסף מינסקי, שהורחבה בתיק עע (ארצי) 673/09 ‏ ‏ עו"ד טלי גלעד - מזור נ' מדינת ישראל וכך נאמר שם: "כלל הוא, שלא יזכה התובע בסעד שלא עתר לו בתביעתו, ובית המשפט לא יעניק סעד

משכך, התביעה כנגד הנתבע 2 והנתבעת 3 נדחית.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין את הסכומים המפורטים להלן: פיצויי פיטורים בסך 2,657 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 21.10.2013 ועד ליום התשלום בפועל.

התביעה לתשלום שכר עבודה לחודש 10/2013, הלנת שכר וכן התביעה כנגד הנתבע 2 והנתבעת 3, נדחות, מהנימוקים לעיל.

פיטוריו של התובע נעשו "מעכשיו לעכשיו" ללא שימוע ו/או הודעה מוקדמת, אופן ונסיבות פיטוריו לאחר כתשעה חודשי עבודה מעלים חשש של משש כי פיטוריו נעשו במטרה למנוע רצף, צבירת ותשלום מלוא זכויותיו בדין.

מערכת יחסי עובד-מעסיק בין התובע לנתבע ארכה כחודשיים ימים ותו לא, בהם התובע עבד במשרה חלקית ביותר וקיבל את מלוא הסכומים והתגמולים המגיעים לו כדין.

סעיף 2(א)(2) לחוק הודעה לעובד מחייב את המעסיק למסור לעובד פרטים בדבר "תאריך תחילת העבודה" ואילו סעיף 5א' לחוק, שניכנס לתוקפו ביום 11/8/11, קובע כי בתובענה של עובד נגד מעסיקו, בה שנוי במחלוקת עניין מהעניינים לפי סעיף 2, והמעסיק לא מסר לעובד הודעה בה הוא חייב לפי סעיפים 1 או 3 לחוק תהיה חובת ההוכחה בעיניין הרלוואנטי על המעסיק.

יפים לענייננו קביעות בית הדין הארצי בעיניין ריעני: "10. לטעמינו, גם לאחר תיקון 24, מקום בו בית הדין – בתום הליך שמיעת העדויות ואיסוף הראיות – קובעי כי לא השתכנע בכך שהעובד הועסק בשעות נוספות כי אז אין מקום לחייב את המעסיק בתשלום גמול שעות נוספות, גם אם המעסיק לא הציג דוחות נוכחות. טעם הדבר הוא שגמול שעות נוספות הוא במהותו תוספת לשכר, שתשלומה מותנה בהתקיימות תנאי, הוא העסקה בשעות נוספות, כשמהות זו נגזרת מהוראת סעיף 16 לחוק שעות עבודה ומנוחה. תיקון 24 לא נועד לשנות ממהותו של גמול השעות הנוספות כתוספת לשכר, המותנית בתנאי של עבודה בשעות נוספות, פועלו של סעיף 26ב(א)-(ב) כפי שהרחבנו לעיל – הוא במישור נטלי ההוכחה והשכנוע.

...

לפיכך, הנתבע ישלם לתובע פיצוי בגין הפרת חוק הגנת השכר בסך 2,500 ₪.

אחרית דבר הנתבע ישלם לתובע, בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, הסכומים כדלהלן: א. הפרשות לפנסיה בסך 3,152 ₪.

כמו כן ישלם הנתבע לתובע בגין הוצאות משפט סך של 2,500 ₪ בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

שכר חלופי אשר לשכר החלופי, טוענת הנתבעת כי אם משווים את התמורה הקבלנית של התובעת בסוף ההיתקשרות עימה (שעת הוראה אקדמית בתעריף נש"מ של 281 ₪ לא כולל מע"מ), לשכר של מנהל מעבדה, בדרוג מקצועי של ביוכימאים ועובדי מעבדה, בתוספת זכויות סוציאליות בחלקיות המשרה של התובעת, אזי הסכום שקבלה ביתר במהלך השנים מסתכם ב-228,198 ₪ (סעיפים 12 ו-23 לתצהירה של גב' ברק; פרוטוקול מיום 17.2.2021, עמ' 38-37; עמ' 11 לסיכומי הנתבעת, סעיף 57).

פצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת במסגרת סיכומיה טענה התובעת כי התכתובות שהוחלפו בזמן אמת בין הצדדים, ושצורפו לתצהיר התובעת כנספחים א', ב' ו-ג', משקפות את הסיבות האמיתיות להתפטרותה של התובעת בדין מפוטרת, ואת היתנהלות מנהלת בית הספר לסיעוד והממונה הישירה על התובעת, בהפסקת עבודת התובעת.

כמו כן, הואיל והנתבעת הפחיתה מהקף משרתה באופן חד צדדי וללא הודעה מראש, הרי מגיע לתובעת פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת.

באשר לתביעה לתשלום דמי הודעה מוקדמת, נוכח העובדה כי התובעת התפטרה, אין היא זכאית לדמי הודעה מוקדמת, שכן: "עובד המתפטר מחמת הרעת תנאים מוחשית, אינו זכאי לדמי הודעה מוקדמת, מאחר וסעיף 11 לחוק פצויי פיטורים מעמיד התפטרות כזאת על בסיס פיטורים, לעניין פצויי פיטורים בלבד" (דב"ע (ארצי) נו/3-288 רשת מעונות מרגיל – כהן עליזה; דב"ע (ארצי) נה/3-233 עמותת אופק – יאיר בן ארי).

...

כמו כן, התובעת לא כימתה את תביעתה ברכיב זה. מכל הטעמים המפורטים לעיל, דין התביעה ברכיב זה – להידחות.

כללו של דבר: בהינתן כל השיקולים האמורים החלטנו לפסוק לתובעת סך של 50,000 ₪ כפיצוי לא ממוני.

אחרית דבר אשר על כן, ולאור כל המפורט לעיל, התוצאה היא שתביעת התובעת מתקבלת ברובה, ואנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, הסכומים כדלקמן: א. פיצויי פיטורים בסך של 104,974 ₪.

סעיף 5א' לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב-2002 ("חוק הודעה לעובד") קובע שבכל עניין השנוי במחלוקת בין הצדדים בעניינים המנויים בסעיף 2, והמעסיק לא מסר לעובד הודעה שחייב במסירתה, תהא חובת ההוכחה על המעסיק ובילבד שהעובד העיד על טענתו בעיניין, לרבות באמצעות תצהיר.

הנתבע ישלם לתובע פיצוי בסך 1,000 ₪ בעד רכיב זה. פיצוי לדוגמה לפי סעיף 26א לחוק הגנת השכר – תלושי השכר של התובע לא הופקו על ידי הנתבע אלא על ידי מת"ש. עם זאת, הנתבע, כמי שמדווח למת"ש את נתוני ההעסקה, אחראי לכך שהתלושים שנמסרים לתובע עומדים בדרישות סעיף 24(ב) לחוק הגנת השכר.

התובע העיד בדיון המוקדם מיום 30.10.22 (עמ' 2, ש' 5-10): "ש. איך הסתיימה העבודה שלך. ת. לא היה לו עבודה והוא הפסיק לי את אישור הכניסה. ש. מי הפסיק. ת. המנהל. ש. מה שמו. ת. ג'ברין". בעדות זו (ובעדותו בדיון ההוכחות (תימלול, עמ' 3, ש' 18), לא הזכיר התובע את גירסתו בסעיף 4 לתביעתו לפיה נציג הנתבע ג'ברין שוחח אתו והודיע לו על ביטול אישור הכניסה.

בהתאם לחלקיות משרת התובע לכלל תקופת ההעסקה (85%) זכאי הנתבע לקזוז סך 5,610 ₪.

...

נבהיר, כי לא מצאנו בעדותו של התובע לפיה עבר לעבוד עבור האחים חלאלי סתירה לכך שבדוחות המת"ש נכתב שהתובע עבר לעבוד עבור חב' חופר ובנה בע"מ. כבר היו דברים מעולם שאין בהכרח זהות בין המעסיק בפועל לבין המעסיק שעל שמו הוצא היתר עבודה לעובד תושב השטחים.

אף השיהוי הרב בהגשת התביעה תומך במסקנה שהתובע התפטר, ולא פוטר.

לנוכח האמור, נדחית תביעת התובע לדמי הודעה מוקדמת ומתקבלת טענת הנתבע לקיזוז דמי ההודעה המוקדמת.

גם כשעבד אצל התובעת במשרה חלקית, ביתרת הזמן הנתבע עבד אצל לקוח אחד בלבד.

ההליך בתיק זה הועבר לדיון בפני ביה"ד בהתאם לסעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 הקובע כי אם בית משפט מצא שהוא אינו יכול לידון בעיניין שלפניו מחמת שאינו בסמכותו, הוא רשאי להעבירו לבית המשפט בעל הסמכות ובהתאם להוראת סעיף 79(ב) לחוק בתי המשפט, כאשר עניין הועבר אליו מבית משפט אחר בהתאם להוראות סעיף 79(א) "בית המשפט או בית הדין שאליו הועבר עניין כאמור, לא יעבירנו עוד". עולה השאלה אם ההליך שהועבר הוא שאלת קיום יחסי עובד ומעסיק בין הצדדים או התובענה בכללותה אף אם ייקבע כי בין הצדדים לא היתקיימו יחסי עבודה (ראו עע (ארצי) 2288-10-21‏ מג'יד ****י - מרדכי אליאזדה,‏ 2.5.22).

סעיף 11 לחוק זכויות יוצרים קובע, כי "זכות יוצרים ביצירה היא הזכות הבלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה, פעולה, אחת או יותר, כמפורט להלן, בהתאם לסוג היצירה: (1) העתקה כאמור בסעיף 12 – לגבי כל סוגי היצירות ...". בהתאם לפסיקה (סעש (י-ם) 35769-07-18‏ אלי אורי - נ.ערנט.איי.

שלילת דמי הודעה מוקדמת אפשרית לפי סעיף 10(2) לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א – 2001, "בנסיבות שבהן העובד שפוטר אינו זכאי לפיצויים, על פי הוראות סעיפים 16 או 17 לחוק פצויי פיטורים". בע"ע (ארצי) 214-06 אלוניאל בע"מ - אלכסנדר צ'רניאקוב [פורסם בנבו] (31.5.07) קבע בית דין זה את השיקולים המנחים בסוגיית שלילת פצויי הפיטורים ודמי ההודעה המוקדמת, וכך נאמר (פסקה 9, ההדגשות במקור): "בבוא בית הדין להכריע בשאלה האם ובאיזו מידה יש להפעיל את הסנקציה של שלילת פצויי הפיטורים, ייתן דעתו לתכלית החוק, ויאזן בין השיקולים הנדרשים לעניין בנסיבות המקרה, לרבות השיקולים שלהלן:

...

לאחר קבלת התייחסות הצדדים וסיכום מטעם המומחה ניתנה ביום 17.1.19 החלטה נוספת בה נקבע, בין היתר, כדלקמן: "לאחר שעיינתי בהתייחסות הצדדים ושקלתי את טיעוניהם (לרבות טענת התובעת לפיה הנתבע לא סיפק למומחה את גרסת הביניים של המוצר המפר והטענה, כי אין לקבל את הצעת הנתבע להעתקת המוצר שלו על גבי מחשבי התובעת והתקנת תוכנת התובעת על מחשב הנתבע עקב הליך התקנה ארוך וחשש לחשיפת סודות מסחריים ומנגד טענות הנתבע לפיהן על המומחה לעיין בתוכנת Ez-Stats בטרם מתן חוות דעתו, ליתן למומחה הנחיות מדויקות להכנת חוות הדעת ולציין מה האלמנטים הדומים והשונים בין המוצרים) מצאתי להורות כדלקמן:

סוף דבר: בנסיבות האמורות מצאנו לחייב את הנתבע לשלם לתובעת פיצוי בסך 80,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה (26.10.15) ועד לתשלום המלא בפועל.

התובעת תשלם לנתבע סך 9,855 ₪ בגין שכר עבודה לחודש 3/14 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.4.14 ועד לתשלום המלא בפועל.

הננו מורים לנתבע כדלקמן: להימנע מלעשות שימוש כלשהו, לרבות מלהעתיק, מלשנות, מלשדרג, מלהעביר, מלשווק, מלהפיץ, מלפרסם, מלמכור ו/או מלהציע למכירה ו/או מלגלות לאחר, בתמורה או שלא בתמורה, סודות מסחריים וידע מקצועי של התובעת, לרבות תוכנת מוצרי התובעת, ידע טכנולוגי, ידע מקצועי, קבצי תוכנה ואלגוריתמים, דרכי שיווק, רשימות של שמות לקוחות, רשימות קשרים עם לקוחות, נהלי עבודה, מסמכים הקשורים לתובעת וכל מסמך המפרט נתונים הנוגעים למוצרי התובעת ו/או למוצרים ו/או שירותים שמספקת התובעת.