הודעה מוקדמת לעובד במשכורת חודשית מול שכר שעתי

בית הדין האיזורי לעבודה בנצרת סע"ש 30781-03-16 לפני: כב' השופטת רויטל טרנר נציגת ציבור (עובדים) גב' וילוט ח'ורי נציג ציבור (מעסיקים) מר זאב חיות התובע נסאר דיאב ע"י ב"כ: עו"ד ח'ורי מנהל הנתבעת או מול בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד חסן אבו אחמד פסק דין

[footnoteRef:20] חרף טענת הנתבעת לפיה התובע לא מסר לה כלל הודעה מוקדמת, היא בחרה שלא לקזז סכום כלשהוא בגין כך משכרו האחרון של התובע (אשר כלל גם תשלום דמי הבראה) – שכר חודש אוגוסט 2015 (אשר שולם בחודש ספטמבר 2015), אשר שולם על-ידה במלואו.

ברי, כי גם אם התובע אינו יודע את השפה העברית, בודאי ידע לזהות בתלוש השכר את שכרו השעתי (שאליו כאמור הוא היה מודע), וברי שיכול היה להבחין בנקל כי שכרו השעתי הופחת בחודש יוני 2012 ל- 32 ₪ לשעה, כפי שצוין בתלוש השכר לחודש זה (תלוש שכר אשר מצאנו כי היה בידו של התובע בזמן אמת).

...

סיכום התביעה מתקבלת בחלקה, והתובע זכאי לסכומים הבאים: דמי הבראה בסך של 1,134 ₪ פדיון חופשה שנתית בסך של 14,592 ₪ דמי חגים בסך של 256 ₪ דמי מחלה בסך של 256 ₪ סך הסכומים הנקובים לעיל הוא 16,238 ₪, והתובע זכאי להפרשי ריבית והצמדה על סכום זה החל מיום 1.9.2015 ועד למועד התשלום בפועל.

נציין, כי לא מצאנו בנסיבות העניין שיש מקום לפסוק פיצויי הלנה כלשהם.

על אף שחלק הארי מתביעת התובע נדחה, ובכלל זה טענותיו העיקריות, בנסיבות העניין מצאנו לנכון לפסוק לטובתו הוצאות שכ"ט עו"ד בסכום של 4,000 ₪.

על פי המכתב, הנתבעת הכינה לתובע המחאה שכללה תשלומי פיצויים, הודעה מוקדמת ויתרת שכר חודש 7/17 ויתרות חופשה והבראה, אך הופתעה מכך שהתובע הגיע למשרדי הנתבעת אך סרב ליטול את ההמחאות, למעט בגין יתרת חודש 7/17, ומאז הוא נעלם מעבודתו, ובנסיבות אלה הנתבעת מבטלת את הסכמתה לשלם לו את הסכומים הנ"ל לפנים משורת הדין, ורואה בתובע כמי שהתפטר.

גם בהעדר הצגה של רשומי שעות נוכחות, ואף בהנתן העובדה שבמסגרת גילוי המסמכים של הנתבעת בכתב ההגנה ובמסמכים שהוגשו על ידה ביום 2.6.19, לא עולה כי הועברו למת"ש דיווחים על ימי עבודה חלקיים (להבדיל מדיווח על נוכחות של 8 שעות בגין ימים בהם התובע התייצב לעבודה), כפי שניתן היה לצפות לאור גרסת הנתבעת בדבר תשלום שכר שעתי, הרי שכאשר בוחנים את עדות התובע אל מול עדותם של עדי הנתבעת, בית הדין סבור שעדיפה עדות עדי הנתבעת.

...

בהיעדר פירוט של תאריכי החגים שהתובע נעדר בהם מבלי לקבל דמי חגים, התובע לא עמד בנטל הראשוני המוטל עליו על פי הפסיקה, ועל כן דין תביעתו לדמי חגים להידחות.

סוף דבר התביעה מתקבלת חלקית.

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.8.17 ועד לתשלום בפועל: דמי הבראה בסך 1,556 ₪.

בדיון הגיעו הצדדים להסכמות, כי הנתבעת נותרה חבה לתובע את הסכומים הבאים: יתרת הודעה מוקדמת בסך 488 ש"ח; החזר הוצאות נסיעה בסך 585 ש"ח ופדיון חופשה שנתית בסך 1,961.25 ש"ח. בהתאם לאמור, בתום הדיון ניתנה החלטה המורה לנתבעת לשלם לתובע את הסכומים שאינם שנויים במחלוקת, בתוך 15 ימים ובצרוף הפרישי הצמדה וריבית מיום 1.5.21, הוא המועד לתשלום השכר האחרון.

במסגרת פסיקת הפצוי נתתי דעתי לשיקולים הבאים: בין הצדדים נחתם הסכם העסקה; התובע מאשר את חתימתו על ההסכם; לראשונה בעדות פירט התובע את הגרסה שחתם על ההסכם מול עובדת הנתבעת; התובע ידע את תנאי העסקתו ובמהלך יחסי העבודה לא פנה אל הנתבעת בבקשה למסור לו עותק מההסכם; בהליך זה לא נדון רכיב תביעה שחייב העברת נטל הראיה לנתבעת לפי סעיף 5א לחוק; סכום הפצוי שתבע התובע בגין שלושה רכיבים (אי מסירת עותק מההסכם, אי מתן הודעה על שינוי תנאי העסקה ואי מתן הודעה על העלאת שכר) הנו 3,000 ש"ח. בהיתחשב במכלול נסיבות העניין, אני פוסקת לזכות התובע פיצוי בסך 1,000 ש"ח. פיצוי בגין אי מתן הודעה על שינוי תנאי העסקה כעולה מהתשתית העובדתית המוסכמת, התובע היתקבל לעבודה בחודש דצמבר 2020 כעובד בשכר שעתי, ובחודש ינואר 2021 שונה אופן תשלום השכר והנתבעת שילמה לו משכורת חודשית.

...

סוף דבר התביעה מתקבלת חלקית והתובע זכאי לפיצוי בסך 2,000 ש"ח עבור אי מסירת עותק מההסכם ואי מתן הודעה בדבר שינוי תנאי העסקה.

נדחית התביעה לפיצוי בגין אי מתן הודעה בדבר העלאה בשכר, ונדחית התביעה לפיצוי בגין אי עריכת שימוע.

בשים לב לסכום התביעה הכולל (23,462.45 ש"ח), תוצאת פסק הדין והסכום שנפסק לזכות התובע, השווה ל- 10% מסכום התביעה; כמו גם דרך ניהול התביעה ע"י התובע שבחר לחרוג מהשאלות שבמחלוקת והאריך את הדיון מעבר לצורך, אני קובעת כי הפיצוי שנפסק לזכות התובע יקוזז כנגד הוצאות הנתבעת בגין ניהול ההליך המשפטי.

מר זעפרני הצהיר כי מר גבאי המציא תלושי השכר של התובע והוא וידא מול מנהלת החשבונות שמופקדת על העברת התשלומים לספקים של הנתבעת 1 וביניהן בעל חברות כוח האדם, מר גבאי, שאכן הכול משולם בהתאם לדוח הנוכחות.

עוד הצהיר התובע כי בחודש אפריל 2018 הסתיימו יחסי העבודה בינו ובין הנתבעת 1 תוך מתן הודעה מוקדמת של חודש ימים אותה מסר למנהלו, מר שלומי, לאחר שסורבה בקשתו להעלאת שכר.

תקופת ההעסקה על ידי הנתבעות 2 ו-4,5,7 (להלן – הנתבעות) עבודת התובעת אצל הנתבעת 2 התובע הצהיר כי בחודש אוקטובר 2018 יצר עמו קשר טלפוני מנהלו, מר משה (הכוונה כפי הנראה למר גבאי), והם הגיעו להסכמה כי הוא ימשיך בעבודתו בנתבעת 2 בשכר זהה לתקופת העסקתו הראשונה – שכר שעתי בסך 32 ₪.

...

זאת כל עוד היה ככל הנראה מועד מוסכם לתשלום שכר בכל 10 לחודש (במקום ה-9), משכך דין התביעה ברכיב זה להידחות.

לסיכום אנו מחייבים את הנתבעות 1, 4, 5 ו-7 יחד ולחוד לשלם לתובע את הסכומים כדלקמן: סך של 1,000 ₪ בגין אי מתן הודעה לעובד על תנאי העבודה.

אנו מחייבים את הנתבעות 2, 4, 5 ו-7 יחד ולחוד לשלם לתובע את הסכומים כדלקמן: סך של 1,000 ₪ בגין אי מתן הודעה לעובד על תנאי העבודה.

כעולה מתלושי שכרה של התובעת, מחודש 7/2016 ועד חודש 4/2017 הישתכרה התובעת שכר שעתי שנע בין 29 ₪ ל- 33.15 ₪ לשעה; מחודש 5/2017 ועד חודש 10/2018 הישתכרה התובעת בשכר יומי בסך 168.63 ₪ ליום; מחודש 11/2018 ועד למועד סיום העסקתה הישתכרה התובעת בשכר שעתי בסך 32 ₪ לשעה.

שכר עבודה חודש 9/2020, השלמת פצויי פיטורים וחלף הודעה מוקדמת משדחינו את טענת הנתבעים לקיומו של חוב של התובעת במועד סיום העסקתה, ומשאין מחלוקת כי התובעת פוטרה מעבודתה, התובעת זכאית לתשלום שכר העבודה לחודש 9/2020 ולתשלום גמר החשבון במועד סיום העסקתה, לרבות השלמת פצויי פיטורים.

אף מחקירתו הנגדית של הנתבע ניתן היה להתרשם כי הוא אינו בקיא בנושא השכר וההפרשות לפנסיה וכי לצורך כך הוא היתקשר עם משרד רו"ח שנתן לנתבעת שירותי הנהלת החשבונות, כאשר התובעת שימשה כאשת הקשר מטעמו בכל הנוגע להתנהלות השוטפת מול הנהלת החשבונות.

...

סוף דבר לאור כל המפורט לעיל, הנתבעת 1 תשלם לתובעת את הסכומים הבאים: השלמת שכר עבודה עבור חודש 3/2020 בסך 452 ₪ בערכי נטו.

שאר רכיבי התביעה וכן התביעה כנגד הנתבע 2 נדחית.

התביעה שכנגד וטענת הקיזוז של הנתבעים נדחות.