הנאשם, שמעון ציאני יליד 1987, הורשע על יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום בבצוע שבע עבירות של הונאה בכרטיסי חיוב, לפי סעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב תשמ"ו-1986, גניבה והפרת אמונים בתאגיד, לפי סעיף 425 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – "החוק"); היתחזות כאדם אחר במטרה להונות, לפי סעיף 441 רישא לחוק; וגניבה בידי עובד, לפי סעיף 391 לחוק.
ביום 10.9.2014 צרף הנאשם תיק נוסף, ת"פ 33242-05-14 (שלום פתח תקווה), והורשע על יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום שם בבצוע עבירה של גניבה, לפי סעיף 384 לחוק; זיוף, לפי סעיף 418 לחוק; ושימוש במסמך מזויף, לפי סעיף 420 לחוק.
מנגד לא ייפקד מקומם של שיקולים לחומרא: הצורך בהגנה על קניינו של הפרט, ריבוי העבירות, ריבוי הקורבנות, הנזק שניגרם לקורבנות, הצורך בהרתעת הנאשם מפני ביצוע עבירות נוספות וכן הצורך להרתיע את הציבור הרחב בתחום עבריינות זה (סעיף 40ז לחוק).
...
מהתסקיר המשלים עולה כי קיימת אצל הנאשם נזקקות טיפולית גבוהה ובסופו של דבר הוצע להעמידו במבחן, לצד הפעלת המאסר המותנה בעבודות שירות.
תמצית טיעוני הצדדים לעונש
ב"כ המאשימה, עו"ד רינת מזרחי, פרטה בטיעוניה את מתחמי העונש ההולמים את מעשי הנאשם, בנסיבותיהם, ובסופו של דבר עתרה להשית על הנאשם עונש של 25 חודשי מאסר לריצוי בפועל, מאסר על-תנאי, קנס, התחייבות ופיצוי לקורבנות העבירות.
בשים לב לנסיבות ביצוע העבירה, מחד גיסא: תכנון מוקדם, חזרתיות, הנזק שנגרם כתוצאה ממעשי העבירה והניצול לרעה של הנאשם את נגישותו למסמכי החברה ולאמצעי תשלום של המתלוננים השונים, ומאידך גיסא: הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה: הרצון העז להעניק מתנות יקרות ערך לבת זוגו אשר גרמו לנאשם לפעול ללא שיקול דעת, החלטתי לקבוע בעניינו של הנאשם את מתחמי העונש הבאים:
בהליך העיקרי יעמוד מתחם העונש ההולם על 8 עד 20 חודשי מאסר לריצוי בפועל, וזאת כעונש עיקרי.