באישום הראשון בעבירות של דרישת נכס באיומים והפרת אמונים, עבירות לפי סעיפים 404 ו-284 לחוק העונשין;
באישום השלישי בשתי עבירות של שוד מזוין ועבירה של הפרת אמונים, עבירות לפי סעיפים 402(ב) ו-284 לחוק העונשין;
באישום הרביעי בעבירות של קשירת קשר לבצוע פשע והשמדת ראיה, עבירות לפי סעיפים 499 ו-242 לחוק העונשין.
המאשימה הפניתה בטיעוניה לערכים המוגנים שנפגעו על-ידי נאשם 4, למידת הפגיעה בהם ולנסיבות הקונקרטיות הקשורות בבצוע העבירות על-ידו, לרבות לכך שהעבירות בוצעו על רקע ניצול תפקידו כשוטר, כשהוא נושא נשק חם, כי המעשים בוצעו בחבורה, כי הסכום שנגנב אינו גבוה אך הוא נילקח מאנשים מיעוטי יכולת, למניע בגינו ביצע נאשם 4 את העבירות (שיכרון כח), לפגיעה בראיות והכשלת ההליך המשפטי ולתחכום שבו בוצעו העבירות.
במקרה זה תקף הנאשם עובר אורח ברחוב בדרישה שיביא לו כסף או סיגריות ודקר אותו בבית החזה האחורי;
את ת"פ (מחוזי– ת"א) 55826-08-17 מדינת ישראל נ' סעדון (פורסם בנבו, 16.9.2018) בו גזר בית המשפט המחוזי על נאשמת 2 שהורשעה בשלוש עבירות של קשירת קשר לבצוע פשע, שוד בנסיבות מחמירות וסיוע לשוד בסיבות מחמירות 6 חודשי מאסר שיירוצו בעבודות שירות מטעמי שקום ומצבה הנפשי והרפואי.
בקביעת עונשם של הנאשמים, נתתי משקל גם להודאת הנאשמים, הודאה שיש בה משום קבלת אחריות וחסכון מסוים בזמן שפוטי; לפגיעה בחירות שחוו במהלך תקופת המעצר והשהות בתנאים מגבילים; לנזק שניגרם עד עתה לנאשמים כתוצאה מבצוע העבירות, לרבות ההדחה מהשרות והפגיעה בעסוק; לפגיעה של העונשים בנאשמים ובמשפחתם, לכך שמדובר בנאשמים ללא עבר פלילי, לגילם הצעיר של הנאשמים ולנסיבות החיים האישיות והמשפחתיות של כל אחד מהם.
...
באשר לרכיב הקנס, סבורני כי יש לקבל את עמדתה העקרונית של המאשימה.
סבורני כי לא היה מקום "להפתיע" הנאשמים בעניין זה במהלך הטיעונים לעונש.
מה עוד, שסבורני כי אין הכרח במקרה זה לחלט את הטלפונים הניידים, וזאת בכפוף לכך שעובר להחזרתם לידי הנאשמים או מי מטעמם, יימחקו הסרטונים בהם תועדו המעשים מושא תיק זה.
לאור כל האמור לעיל ולאחר שבחנתי את כלל השיקולים לחומרה ולקולה, אני מטיל על הנאשמים את העונשים הבאים:
נאשם 1
א. 48 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו.
