נוסף על פסקי הדין שנבחנו על ידי כבוד השופט קובו בעיניין אבו נאג'י ושהובאו על־ידי ב"כ המאשימה, אפנה לפסיקה רלוואנטית נוספת:
בעיניין זידאן נדון ערעורם של ארבעה נאשמים, שהורשעו על פי הודאתם בעבירות של זיוף, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות והלבנת הון, במסגרת פרשת הונאה רחבת הקף כלפי המוסד לביטוח לאומי ורשויות המס.
...
העתירה לבטל את הרשעת הנאשם נדחית, אפוא.
מובן, שדבר זה אינו נזקף לחובתו, אך גם לא נחשב כשיקול לקולה, במסגרת רכיב "חלוף הזמן".
בהתחשב בכל האמור לעיל, אני סבורה שיש למקם את עונשו של הנאשם מעט מתחת למרכז מתחם העונש שקבעתי, כלומר ברף הבינוני נמוך של המתחם (כעתירת המאשימה).
סוף דבר
לנוכח כל האמור, החלטתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:
מאסר בפועל בן 14 חודשים;
מאסר בן 6 חודשים, אך הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם בתוך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר יעבור עבירה שבה הורשע;
קנס בסך 50,000 ₪ או 90 ימי מאסר תמורתו.
