הודאת נאשמים בסיוע להצהרה כוזבת במיסוי מקרקעין

ג'סאן בן עזאר ערטול ענאן בן חאלד עטיה - קבוע לגזר דין אמיר בן מוחמד אל-הייב נסים בן עאדל פלאח טארק בן עלי מוחמדה חביבאללה- נשפט <#2#> נוכחים: בשם המאשימה: עו"ד צביקה אברמוביץ בשם הנאשם 7: עו"ד כרמל מיכאל בשם הנאשם 9: עו"ד יוסי רז – סניגוריה ציבורית הנאשם 7: בעצמו [הובא ע"י לווי שב"ס] הנאשם 9: בעצמו גזר דין העבירות בהן הורשעו הנאשמים 7 ו - 9 הנאשם מס' 7, גאזי חדר אראז בן מוחמד מזאריב (להלן: "הנאשם 7") והנאשם 9, עו"ד ענאן חאלד עטיה (להלן: "הנאשם 9") הורשעו על פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון בעבירות שיפורטו להלן: הנאשם 7 הורשע בגין המעשים המיוחסים לו באישום 17 בעבירה של זיוף מיסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיף 418 לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין") במספר מקרים; שימוש במסמך מזויף - עבירה לפי סעיף 420 לחוק העונשין במספר מקרים; מסירת הצהרה לא נכונה ביודעין – עבירה לפי סעיף 98(ג) ו – (ג1) לחוק מסוי מקרקעין (שבח ורכישה) התשכ"ג – 1963; הלבנת הון - עבירה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון התש"ס – 2000; קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות במספר מקרים - עבירה לפי סעיף 415 לחוק העונשין; סחיטה באיומים – עבירה לפי סעיף 428 רישא לחוק; שבוש מהלכי משפט - עבירה לפי סעיף 244 לחוק העונשין.

הנאשם 7 הגיש את המסמכים המזויפים לרשויות לשם העברת הזכויות, ובכלל זה הגיש הצהרה כוזבת על שומה עצמית על העברת החלקה מאביו אליו, והגיש בלישכת רישום המקרקעין בקשה לרישום הקרקע על שמו.

בהתייחס לאישומים 16 ו – 18 בגדרם הורשע הנאשם 7 בסיוע לנאשם 1 בסחיטה ואיומים, טען הנאשם 7, כי עבירת הסיוע לסחיטה באיומים המיוחסת לו מצויה ברף הנמוך ביותר, שכן לא מיוחסים לו איומים ברצח בפועל או חלק באמירות הקיצוניות המיוחסות לנאשם 1 בגזר דינו, כי אם הסיוע המיוחס לו מסתכם בכך שהתלווה לנאשם 1, ועל כן טען כי מיתחם הענישה לאישום זה נע בין מספר חודשי מאסר שניתן לרצותם בעבודות שירות בחופף לענישה באישום המרכזי, מתוך הכרה בחשיבות הודאת הנאשם.

...

כמו כן הנני מורה על הפעלת המאסר המותנה של שלושה חודשים שתלוי ועומד נגד הנאשם בת.פ. 28142-1-2010 בבית משפט השלום בנצרת, באופן ששלושת חודשי המאסר המותנה יופעלו במצטבר למאסר בפועל שהושת על הנאשם, כך שבמצטבר ירצה הנאשם 9 עונש מאסר בפועל של 23 חודשים, בניכוי ימי מעצרו, מתאריך 27.4.2015 ועד 12.5.2015.

הנני דן את הנאשם 9 לשנים עשר חודשי מאסר על תנאי, למשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר, והתנאי הוא, כי הנאשם לא יעבור בתקופת התנאי עבירה של זיוף או מרמה.

הנני דן את הנאשם 9 לשישה חודשי מאסר על תנאי, למשך שנתיים מיום שחרורו ממאסר, והתנאי הוא, כי הנאשם לא יעבור בתקופת התנאי עבירה על פי פקודת הסמים [נוסח חדש] תשל"ג – 1973.

הנאשמים, אחים, הורשעו על פי הודאתם בכתב אישום המייחס להם (לאחר תקונו בשנית), עבירה לפי סעיף 98 (ג1) לחוק מסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) – סיוע לעריכת הצהרה בידיעה שאינה נכונה.

הנאשם 1, אחיו של הנאשם 3, היה עורך הדין שליווה את תהליך המכירה ובתוך כך אף סייע לעריכת ההצהרה הכוזבת.

...

בהמשך לאמור קובע אני שביצע הנאשם 1 את העבירה המיוחסת לו, ואולם נמנע אני מהרשעתו.

לגביו נכון, למרות כל האמור לעיל, להורות על הרשעתו.

במסגרת הכרעת הדין מורשע בזה הנאשם 3 במיוחס לו בכתב האישום (המתוקן).

נקודת מוצא זו אינה רלוואנטית עוד, שכן דרעי הורשע ביום 25.1.2022, על פי הודאתו, בעבירת סיוע לעריכת הצהרה שאינה נכונה לפי סעיף 98(ג1) לחוק מסוי מקרקעין ובעבירות של הגשת דו"ח וידיעות לא נכונות, אי-הגשת דו"ח למס הכנסה, ואי-ניהול פנקסי חשבונות לפי סעיפים 216(4), 216(5) ו-217 לפקודת מס הכנסה.

בהתאם לאותו הסדר, הרשיע בית משפט השלום את דרעי בעבירות מס, ובהן: מסירת הצהרה כוזבת לרשויות מסוי מקרקעין, אשר סייעה לאחיו להפחית מס רכישה שלא כדין; וכן דיווח כוזב לרשויות מס הכנסה, אשר הסיט חלק מהכנסות החברה בבעלותו של דרעי לחברה של אחיו.

בהתאם להסדר הטיעון שהוגש לאישור בית משפט השלום בירושלים (ת"פ (שלום י-ם) 56231-12-21), הצדדים עתרו כי על השר דרעי ייגזר "מאסר על תנאי למשך 12 חודשים, לתקופה של 3 שנים והתנאי שהנאשם [דרעי – י' א'] לא יעבור עבירה על פי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] התשכ"א-1961 או חוק מסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963" (סעיף 2.1 להסדר הטיעון); וכן קנס כספי בסכום של 180,000 ש"ח או שנת מאסר בפועל תמורתו.

...

על רקע האמור, ניכר כי אין זה ההליך המתאים להכריע בסוגיית הקלון, לא במפורש ולא במשתמע.

סוף דבר בהינתן עמדתי זו, איני מוצא לקבוע שהחלטת ראש הממשלה שלא להעביר את השר דרעי מתפקידו חורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות.

בסיכומו של דבר, בהינתן אופי הפגם עליו עמדתי לעיל, לו דעתי הייתה נשמעת היינו מורים על דחיית העתירות בעיקרן.

לא בכדי, הורשע הנאשם בגין אישום מס' 1 ב-2 עבירות של אי מסירת דבר שחייבים במסירתו על פי חוק מסוי מקרקעין; מסירת הצהרה כוזבת; וסיוע לאחר לערוך הצהרה כוזבת והתייצבות כמיופה כוח של אחר ומסירת הצהרה כוזבת.

ת"פ (ת"א) 26642-12-21 מדינת ישראל נ' פרץ (10.3.22) – הנאשם הורשע על פי הודאתו, ובמסגרת הסדר טיעון, ב-2 עבירות של מסירת הצהרה כוזבת, לפי סעיף 98(ג2)(1) לחוק מסוי מקרקעין ו-2 עבירות של שימוש במירמה ערמה ותחבולה, לפי סעיף 98(ג2)(4) לחוק.

...

הוא טען שביחס לאישום מס' 1 העסקה תבוטל בין הצדדים, בהתאם להחלטה שהתקבלה, ועל כן, ככל שקיימת חבות במס (שלטענת הנאשם לא קיימת), הרי שלא נגרם נזק לקופת המדינה; ביחס לאישום מס' 3 טען שנמסרה הבהרה לפקיד השומה ולאחר שזה בדק את העובדות הגיע למסקנה שיש הפסד ואין כל חבות במס, ולכן המפקח נסוג, וכפועל יוצא לא יצאה כל שומה או דרישה לתשלום מס. לאחר שעיין בגזר הדין הקודם שניתן נגד הנאשם בשנת 2019, בא עורך הדעת למסקנה שכל העבירות וההרשעות שם לא קשורות בעיסוקיו.

עבר פלילי – לנאשם עבר פלילי, בין היתר, בעבירות של קבלת דבר במרמה, זיוף, שימוש במסמך מזויף ונסיון לקבלת דבר במרמה, עבירות מן השנים 2017-2014, אשר בניגוד לעמדת העו"ס מטעם הנאשם אני סבור שהן רלוונטיות ביותר לענייננו, וקשורות בטבורן לעובדת היותו עורך-דין ולשרות שסיפק ללקוחותיו.

ראה לענין זה עפ"ג (מחוזי מרכז) 67450-01-22 שילון נ' מדינת ישראל רשות המיסים (30.10.22), שם נאמר – "בכל הנוגע לעבירות מס נראה לנו כי שיקול משמעותי הוא האם הוסר המחדל. מקום שבו עבריין המס, שגזל בדרכי מרמה את כספי הציבור, לא עשה דבר כדי לשלם את המס, משמע כי שיקומו, גם אם אין להמעיט בערכו, עדיין לוקה במרכיב חשוב של הפנמה מהותית ולקיחת אחריות ביחס לעבירות בהן מדובר". בענייננו, כאמור, הנאשם לא הסיר את המחדלים מושא כתב האישום המתוקן.

לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 12 חודשי מאסר בפועל.

פתח דבר המערער הורשע, על פי הודאתו, בת"פ 8922-09-20 (בית המשפט השלום בכפר סבא) בעבירות מס בשלושה אישומים: הראשון, שתי עבירות של אי מסירה, בלא סיבה מספקת, דבר שחייבים במסירתו על פי חוק מסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג-1963 ("החוק") לפי סעיף 98(א) לחוק; מסירת הצהרה, ידיעה או הודעה ביודעין שאינה נכונה, לפי סעיף 98(ג) לחוק; וסיוע לאחר לערוך הצהרה, ידיעה או הודעה, ביודעו שאינן נכונות והתייצבות כמיופה כוח של אחר ומסירת הצהרה, ידיעה או הודעה כאמור, ביודעו שאינן נכונות, לפי סעיף 98(ג1) לחוק.

לשלמות התמונה יצוין כי יחד עם המערער הואשם בכתב האישום נאשם נוסף בשם קרט ("קרט"), שהודה והורשע ביחס לחלקו היחסי בפרשה, בעבירות של השמטת הכנסה החייבת בדווח ושימוש במירמה ערמה ותחבולה בכוונה להיתחמק ממס, ועליו נגזרו 4 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שרות, לצד מאסר על תנאי וקנס כספי בסך 100,000 ₪.

ביום 30.8.2017 דיווח המערער בכזב, בשמו ועבור קרט, למשרדי מסוי מקרקעין כי ביום 27.7.2017 מכר לקרט 6/28 חלקים מהזכויות במקרקעין תמורת סכום כולל של 1,200,000 ₪, על פי הסכם מכירת קרקע מיום 27.7.2017 אשר צורף אל הדיווח, זאת הגם שעיסקת הנדל"ן בוצעה ביום 29.9.2014, או בסמוך לכך, והוא אף הצהיר בכזב כי לא נערך הסכם בכתב או בעל פה, במישרין או בעקיפין, לגבי הזכות במקרקעין, זאת חרף הסכם האופציה מיום 4.12.2012.

...

סיכומו של דבר, לא מצאנו כי נפלה טעות בגזר הדין.

אנו סבורים כי מדובר בענישה הולמת, שלא לומר אף מקלה, בהתייחס לעבירות מושא כתב האישום המתוקן בהן הודה המערער, נסיבות ביצוען ומכלול השיקולים הרלוונטיים לעניין.

לנוכח כל האמור, הערעור נדחה.