בין השנים 2007 ועד תחילת שנת 2010 סייע למנכ"ל החברה להחזיק אקדח מסוג "גלוק" ותחמושת, בכך שמסר למנכ"ל את הנשק ובתאריך 1.7.07 מילא בטופס "תעודת הרשאה לשאת כלי ירייה" את פרטיו האישיים של המנכ"ל וחתם את חתימתו של בעל הרישיון המיוחד, כשהוא יודע כי אין למנכ"ל היתר כדין לנשיאת נשק ולא דיווח על כך לבעלים של החברה.
בדיון, שקדם להודאת הנאשם בעובדות כתב האישום, מסרה ב"כ המאשימה כי מוסכם על המאשימה שהמנכ"ל היה אישיות דומינאנטית, בעלת סמכויות רחבות ומפי ב"כ הנאשם הובהר כי קיימת הסכמה של המאשימה לפיה הנאשם חתם רק את החתימה הראשונית על הטופס, בשנת 2007, ומאז, במשך 4 שנים, נחתם הטופס על ידי המנכ"ל עצמו.
נוכח כל האמור לעיל, בהתקיים התנאים המאפשרים סיום הליך פלילי באי הרשעה, ולאור המלצת שירות המבחן אני עושה שימוש בסמכותי, על פי סעיף 71א לחוק העונשין, קובעת כי הנאשם ביצע את העבירה של סיוע להחזקת נשק שלא כדין, נמנעת מהרשעתו ומטילה עליו צו שירות לתועלת הציבור בהקף של 200 שעות על פי תוכנית שגיבש שירות המבחן.
...
כל האמור לעיל מוביל לתוצאה שהעונש הראוי, בשכלול כל הנסיבות, אלה הקשורות בביצוע העבירה ואלה שאינן קשורות בביצועה, בתוך מתחם הענישה, נוטה לרף התחתון שקבעתי, קרי: לענישה שאינה כוללת רכיב של מאסר בפועל, אף לא בעבודות שירות.
עם זאת, בהתחשב במכלול הנתונים אודות הנאשם, כפי שפורטו לעיל, והחשש לפגיעה בתעסוקתו, ובדימויו העצמי, אל מול הנסיבות הלא שגרתיות של המקרה, מובילים אותי למסקנה כי מקרה זה מצדיק סטייה ממתחם הענישה, על מנת לאפשר את המשך שיקומו והשתלבותו החיובית של הנאשם בחברה.
נוכח כל האמור לעיל, בהתקיים התנאים המאפשרים סיום הליך פלילי באי הרשעה, ולאור המלצת שירות המבחן אני עושה שימוש בסמכותי, על פי סעיף 71א לחוק העונשין, קובעת כי הנאשם ביצע את העבירה של סיוע להחזקת נשק שלא כדין, נמנעת מהרשעתו ומטילה עליו צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 200 שעות על פי תוכנית שגיבש שירות המבחן.
