הודאת נאשם בתקיפה ופציעה כשהעבריין מזוין

נטען עוד שהפגיעות היו במקומות רגישים בגוף עם פוטנציאל לנזק קשה יותר ונטען עוד שלאחר התקיפה הותיר הנאשם את המתלונן מדמם ושוכב במקום.

נטען עוד כי הנאשם לקח אחריות על המעשה, חסך זמן לבית המשפט בהודאתו.

דיון עברו הפלילי של הנאשם כולל הרשעה בגין עבירה בגין פציעה לפי סעיף 334 לחוק העונשין משנת 2006 (גזר הדין ניתן בשנת 2008) כאשר אז הוטלו עליו 6 חודשי מאסר בפועל; הרשעה משנת 1996 בגין חבלה או פציעה כשהעבריין מזויין לפי סעיף 335(1) לחוק העונשין- אז הושת עליו מאסר על תנאי; הרשעה בגין סעיף 380 לחוק העונשין משנת 1993; שתי הרשעות מהשנים 1991 ו- 1987 מבית המשפט לנוער בגין עבירות אלימות, אשר כללו בשני המקרים חבלה ופציעה כאשר העבריין מזויין לפי סעיף 335 לחוק העונשין.

...

עם זאת, ההדדיות המסויימת בייזום האירוע מהווה שיקול לקולא ובנוסף, מידת הנזק בינונית בהתחשב בשימוש בנשק קר. מתוך כל האמור הגעתי למסקנה שהמתחם ההולם ביחס לעבירה המושלמת נע בין 6 חודשי מאסר לבין 4 שנות מאסר, בנסיבות העניין.

על רקע כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי על רקע עברו אין מקום להמנע מהטלת מאסר בפועל.

על פי הודאתו הורשע הנאשם בעבירה של פציעה כאשר העבריין מזויין.

עונש מותנה זה הוארך ביום 18/5/11 עת הורשע הנאשם בעבירות של איומים, תקיפה הגורמת חבלה של ממש והיזק לרכוש במזיד.

...

המדינה ערערה על קולת העונש וביהמ"ש המחוזי אשר קיבל ערעור זה קבע: ".. איננו מקבלים את עמדת ביהמ"ש קמא , עם כל הכבוד, לכך שמעשי המשיב לא מצויים ברף הגבוה של העבירות, שכן לא מדובר במעשה שתוכנן מראש וכלי התקיפה לא הוכן מראש... גם אם תחילתו של האירוע לא היתה מתוכננת והמשיב לא הצטייד בכלי המשחית שגרם לחתך מבעוד מועד, הרי שהמשכו של האירוע היה מתוכנן... נראה לנו כי מתחם העונש הראוי למקרה נושא הערעור ולחלקו של המערער שהיה העבריין היחיד נע בין 9 חודשי מאסר בפועל לשנתיים מאסר בפועל. ". ביהמ"ש המחוזי לא התעלם מגילו של המערער, מעברו הנקי ומתסקיר שירות המבחן ועוד קבע כי כערכאת ערעור לא ימצה עימו את הדין והטיל עליו 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

סוף דבר ולאחר שיקול מכלול השיקולים הצריכים לענין – אני גוזרת על הנאשם – עשרה חודשי מאסר לריצוי בפועל.

אני מורה על הפעלת עונש מאסר מותנה בן 6 חודשים מתיק בימ"ש שלום רחובות 1955/08 שהוארך בתיק בימ"ש שלום רחובות 43279/08/10 וכן על הפעלת עונש מאסר מותנה בן 6 חודשים מתיק בימ"ש שלום רחובות 32720/08/11.

על פי הודאתו הורשע הנאשם בעבירה של חבלה כאשר העבריין מזויין.

מגיליון המירשם הפלילי של הנאשם עולה כי הוא צבר לחובתו שתי הרשעות: האחת משנת 2011 בעבירות של איומים, היזק לרכוש והפרת הוראות והשניה אף היא משנת 2011 בעבירות של העלבת עובדת ציבור, תקיפה, איומים והיזק לרכוש.

...

אני גוזרת על הנאשם שלושה עשר חודשי מאסר לריצוי בפועל.

אני מורה על הפעלת עונש מאסר מותנה בן ארבעה חודשים מתיק בימ"ש שלום רחובות 7820/11/11 וכמעשה חסד עם הנאשם, יופעל עונש זה באופן חופף ומצטבר עם העונש שהוטל, כך שהנאשם ירצה בסה"כ שישה עשר חודשי מאסר בפועל, שמניינם מיום מעצרו – 13/6/14.

כן אני גוזרת על הנאשם שמונה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים לבל יעבור עבירה כלשהי שעניינה אלימות.

כאשר הצדדים מגיעים להסדר טיעון לפיו מסכימים הם כי הנאשם יודה בפרטי האישומים שהתביעה מיחסת לו בכתב האישום המקורי או המתוקן, ובית המשפט יתבקש להרשיעו על יסוד הודאתו, וכן מסכימים הם להביא בפני בית המשפט המלצה לעונש שיגזר על הנאשם בטווח ענישה לו יוכלו הצדדים לטעון, הרי ששני הצדדים רשאים להשיג בערכאת העירעור על קביעתו של עונש נמוך או גבוה לטעמם במסגרת טווח הענישה המוסכם.

הנאשמים אף הם הגיעו למגרש והחלו בהתקפה אלימה על המתלוננים ללא כל סיבה נראית לעין.

בשנת 2001 ביצע נאשם 1 עבירה של חבלה כשהעבריין מזויין ופציעה, בגינן נימנע בית המשפט מלהרשיעו ואך גזר עליו התחייבות להמנע מעבירה למשך שנתיים, שירות לתועלת הציבור ופצוי למתלונן.

...

עם זאת, אני סבורה כי יש להקל במעט בעונשו של נאשם 1 בהשוואה לעונש שנגזר על נאשם 2 וזאת מאחר שנאשם זה לא עשה בפועל שימוש בסכין.

באשר לנאשם 2, אני סבורה כי האיזון שערך בית המשפט קמא לצורך גזירת דינו הוא ראוי ויש להותירו על כנו.

לסיכום, ערעורו של נאשם 2 נדחה.

נקבע מיתחם ענישה בין מספר חודשי מאסר שניתן לרצותם בדרך של עבודות שירות לבין עשרה חודשי מאסר בפועל, ונגזר על הנאשם עונש מאסר בן חמישה חודשים לריצוי בדרך של עבודות שירות לצד רכבי ענישה נוספים; ת"פ (תל-אביב) 53281-05-18 מדינת ישראל נ' פלוני (25.12.2019) – הנאשם הורשע לפי הודאתו, בעבירות של איומים ותקיפה הגורמת חבלה של ממש לבת זוג.

האחת מיום 25.11.2021 בגין עבירות חבלה חמורה כעבריין מזויין, החזקת סכין ותקיפה סתם, בגינה נידון למאסר בפועל למשך 36 חודשים, בין יתר רכיבי הענישה.

...

לאחר ששמעתי את דבריו האחרונים של הנאשם שיצאו מהלב, ובניגוד להתרשמות שירות המבחן, אני סבורה כי נטילת האחריות היא מלאה.

בהקשר זה, מקובלת עליי הערכת שירות המבחן לפיה התמדה ארוכת טווח בהליך טיפולי משמעותי ומעמיק ינתן מענה לצרכיו של הנאשם ויאפשר לו לבחון באופן מעמיק את דפוסי התנהלותו והכשלים שבאו לידי ביטוי בעבירותיו ומנגד יחדד את גבולות החוק, ויכול לסייע לנאשם לרכוש כלים לוויסות והתנהגות אדפטיבית.

לצד זאת יש גם להביא בחשבון שיקולי שיקום והמאמצים אותם עורך הנאשם לשינוי מצבו, כמו גם הרצון לעודד אותו להמשיך ולצעוד בדרך חיובית זו. תוצאה : לנוכח האמור ובאיזון בין הנסיבות לזכותו של הנאשם לבין הנסיבות העומדות לחובתו אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 3 חודשי מאסר בגין כל אחד מהתיקים אשר ירוצו בחופף זה לזה.