הודאת נאשם בעריכת דו"ח לא נכון במסגרת הסדר טיעון

שני הנאשמים הורשעו לפניי – על יסוד הודאת נאשם 1 (להלן – הנאשם) בעובדות כתב האישום המתוקן, שניתנה במסגרת הסדר טיעון – בבצוע סדרת עבירות בנגוד להוראות פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן – פקודת מס הכנסה).

· בנוסף, עד לחודש מאי 2013 (מועד פתיחת החקירה) לא הגישו הנאשמים דוחות שנתיים על הכנסות הנאשמת לשנים 2012-2009, וממילא לא דיווחו על הכנסותיה מריבית בגין ההלוואה הנ"ל. הוראות החיקוק (לשני הנאשמים): · דו"ח וידיעות לא נכונים – עבירה לפי הוראת סעיף 217 לפקודת מס הכנסה; לנאשם ביחד עם סעיף 224א לפקודה.

בין לבין, בשל הדחיות הממושכות שהתבקשו כאמור, פקע תוקפה של חוות הדעת הראשונה; ולפיכך הוריתי על עריכת חוות דעת עדכנית על ידי הממונה על עבודות השרות.

...

בית המשפט נעתר לבקשה ובהמשך הדברים מצא הממונה את הנאשם כשיר לנשיאת עונש של מאסר בפועל בדרך של עבודות שירות (להלן – חוות הדעת הראשונה).

לבסוף, לעניין מועד תחילת נשיאת העונש, הגם שהכלל הוא שתחילת נשיאת עונש צריכה להיות ככל האפשר מידית (ר' גם בהוראות סעיף 51ג(א) לחוק העונשין), מקובלת עליי עתירת ההגנה כי יש מקום ליתן לנאשם דחייה של מספר חודשים על מנת שיוכל להתארגן כלכלית, בפרט נוכח שיעור הקנס שעליו הוסכם.

סוף דבר: אשר על כן – ובהתחשב בשיקולים לכף חומרה ולכף קולה, אשר פורטו לעיל – אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים: נאשם 1: (א) 6 חודשי מאסר בפועל.

רקע כללי: הנאשם הורשע – על יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום, שניתנה במסגרת הסדר טיעון – בבצוע שלוש עבירות של עריכת דו"ח לא נכון ומסירת ידיעות לא נכונות ללא הצדק סביר, לפי הוראות סעיף 217 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן – פקודת מס הכנסה).

...

לבסוף הנאשם, בדברו האחרון לעונש, אמר: "...אחרי 7 שנים ולאחר חקירות קשות בחו"ל החלטתי לשים את זה מאחוריי ולסגור את העניין הזה" (בפרוטוקול, עמ' 7 שורות 16-15).

הסדר הטיעון עולה אפוא בקנה אחד עם מדיניות הענישה הנהוגה במקרים דומים, ובנסיבות אלה אני מקבל את טיעון ב"כ המאשימה לעניין מתחם העונש ההולם (בין 6 חודשי מאסר בפועל לבין 14 חודשי מאסר בפועל).

סוף דבר: אשר על כן – ובהתחשב בשיקולים לכף חומרה ולכף קולה, אשר פורטו לעיל – אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: (א) 6 חודשי מאסר בפועל.

הנאשם הורשע על פי הודאתו, שניתנה במסגרת הסדר טיעון עליו הוסכם לאחר שמיעת ההוכחות, בעבירה של עריכת דו"ח לא נכון, בשל מסירת ידיעות לא נכונות בנוגע לעניין או דבר המשפיעים על חיובו במס או על חיובו של אדם אחר, עבירה לפי סעיף 217 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], שיוחסה לו בכתב האישום המתוקן.

...

ואולם, נוכח הדרך בה נוהל ההליך, ושוב, אמנע מפירוט בעניין זה, אני סבור כי יש להשית על הנאשם קנס, אך גם הוא, נוכח המצב הכלכלי של הנאשם, יהיה נמוך במעט מהראוי.

הודאת הנאשמים באה במסגרתו של הסדר טיעון שהוצג ביום 12.4.21, על פיו הוסכם בין הצדדים, כי ככל שיסירו הנאשמים את מחדלי כתב האישום, יעתרו הצדדים במשותף להשית על הנאשם שמונה חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר מותנה וקנס, ועל החברה התחייבות להימנע מעבירה.

כמו כן ב"כ הנאשם שב והפנה לכך שהנאשם הסיר את מחדלי כתב האישום וטען כי השתת מאסר ממש מהוה חריגה מהסדר הטיעון, וככל שכך יעשה, ביקש לאפשר לנאשמים "לנהל את הגנתם כדבעי, על כל המשמעויות המשפטיות מכך". מיתחם העונש ההולם למרות שהצדדים הגיעו להסדר טיעון הכולל עונש עקרי של שמונה חודשי עבודות שירות, אשר במצב דברים רגיל הייתי מקבלו (וכפי שאפרט בהמשך – למעשה אכן אינני חורג ממנו), אתייחס למיתחם העונש ההולם את העבירות בהן הורשעו הנאשמים: הנאשמים ניכו תשומות מס ערך מוסף שלא כדין בסכום כולל של 650,000 ש"ח מבלי שהיו בידם חשבוניות כדין, ולא הגישו דו"ח מס הכנסה במועד, כאשר מחזור ההכנסות של החברה היה מעל 3.3 מיליון ש"ח. שני ערכים מוגנים נפגעו בשל מעשי הנאשמים, ערך השויון בנטל המס וערך הפגיעה בקופה הציבורית.

ניכוי תשומות ללא חשבונית, משמעו כי הנאשמים הותירו תחת ידיהם מס ערך מוסף אותו גבו הנאשמים מלקוחות החברה, ולא העבירו אותו לקופת המדינה, תוך הגשת דוחות לא נכונים, כאילו המס נוכה כדין.

עוד נקבע, כי "הנאשם וב"כ יפנו מיוזמתם לממונה על עבודות השרות ויוודאו מועד הראיון." ביום 9.1.23 התקבלה הודעת הממונה על עבודות השרות, כי נקבע לנאשם מועד ראיון חדש, וביום 17.1.23 התקבלה הודעה נוספת מהממונה, כי למרות שהנאשם זומן לראיון ביום 16.1.23 באמצעות מייל ושיחה לעורך דינו, הוא לא התייצב פעם נוספת.

...

למרות שבהסדר הטיעון שהוצג ניתנה לנאשמים ארכה של ארבעה חודשים להסרת המחדלים, המאשימה הסכימה לארכות חוזרות ונשנות, שהתארכו לכדי למעלה משנה וחצי, עד שבסופו של דבר הוסרו מלוא המחדלים.

ביום 8.1.23 החלטתי כי חרף ריבוי התקלות, ולמרות שהיה על הנאשם וסניגורו לברר בעצמם את מועד הראיון שנקבע לנאשם, לאור עמדתה של המאשימה, תנתן לנאשם הזדמנות נוספת להתייצב לפני הממונה.

ב"כ הנאשם הסביר בדיון, כי הנאשם לא התייצב בפני הממונה למרות שידע על מועד הראיון, שכן הוא "ניגש לרופא לבצע בדיקות רפואיות כדי להגיע עם מלוא הטפסים לממונה, בזימון בשיחת הטלפון שקיבל הנאשם מהממונה, הובהר לו שללא הטופס החתום על ידי רופא המשפחה שלו אין לו סיבה להגיע בפני הממונה." ועל כן בחר פעם נוספת שלא להתייצב לראיון שנקבע לו. לסיכום האמור מעלה, הנאשם לא התייצב שבע פעמים (!!!) לראיונות אשר נקבעו לו לפני הממונה, ופעם אחת התייצב, אך ללא חומר אותו נדרש להביא.

משכך, אין מנוס מהמסקנה כי אין בכוונתו של הנאשם לשאת במאסר בעבודות שירות וכי אינו מתאים לשאת בעונש זה. אני ער לטענות ב"כ הנאשם, כי הממונה שלח את ההזמנות לכתובת דואר אלקטרוני לא עדכנית או למספרי פקס שגויים - והתקשיתי לקבלן.

רקע ועובדות כתב האישום נאשם 1 (להלן: "הנאשם") הורשע על יסוד הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן, בשתי עבירות עריכת דו"ח לא נכון ומסירת ידיעות לא נכונות ללא הצדק סביר, לפי סעיף 217 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] תשכ"א – 1961 (להלן: "הפקודה").

כתב האישום המתוקן בו הודה הנאשם, הוגש במסגרת הסדר טיעון במסגרתו הסכימו הצדדים כי לאחר הרשעת הנאשם תנתן שהות בת 60 יום להסרת סכום חוב המס האזרחי אשר סוכם עם פקיד השומה, ולאחר הסרת המחדל יעתרו הצדדים במשותף להטלת העונשים הבאים: מאסר למשך 9 חודשים שניתן לריצוי בעבודות שרות, בכפוף לחוות דעת הממונה; קנס בסך 900,000 ₪ אשר ישולם ב-24 תשלומים שוים; מאסר על תנאי לשיקול דעת בית המשפט.

...

בהתחשב בכל האמור לעיל, אני מוצא את ההסדר מאוזן, ובוודאי שאינו בגדר חריג המצדיק סטיה ממנו.

לפיכך, החלטתי לאמץ את הסדר הטיעון בין הצדדים ולהטיל על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר למשך 9 חודשים, אשר ירוצה בעבודות שרות בהתאם לחוות דעת הממונה.

בהתחשב בתקופת עבודות השרות הממושכת שהוטלה על הנאשם, אני סבור כי ניתן לשקול בחיוב להיעתר לבקשה שכזו ככל שתבוסס בראיות מתאימות לצרכי פרנסה.