בת"פ (רמ') 36743-07-12 מדינת ישראל נ' רולנד פטרקצישוילי הורשע הנאשם בהתאם להודאתו בעבירות של איומים, תקיפה סתם, בתקיפה הגורמת חבלה של ממש ובהחזקת סכין למטרה לא כשרה ונגזרו עליו ארבעה וחצי חודשי מאסר אשר ירוצו בעבודות שירות, 6 חודשי מאסר על תנאי לעבירת אלימות מסוג פשע, 3 חודשי מאסר על תנאי, לכל עבירת אלימות מסוג עוון, או עבירה של החזקת סכין למטרה לא כשרה ופצוי כספי למתלונן.
...
יחד עם זאת, אינני מקבל את עמדת המאשימה שיש להתייחס אל מקרה זה כאל מקרה אלימות בתוך המשפחה כאשר הערך החברתי העיקרי אשר נפגע בעבירות שבוצעו על ידי הנאשמת הינו פגיעה בשלוות נפשם של המתלוננים שאין להם כל קשר משפחתי לנאשמת.
נוכח האמור אני קובע את מתחמי העונש ההולמים לעבירות שביצעה הנאשמת כדלקמן:
איומים – בין עונש הצופה פני עתיד לבין עונש של 6 חודשי מאסר בעבודות שירות;
הטרדה באמצעות מתקן בזק - בין עונש הצופה פני עתיד לבין 6 חודשי מאסר ועונשים נלווים;
העלבת עובד ציבור- בין קנס כספי ופיצוי למתלונן לבין עונש הצופה פני עתיד;
הפרת הוראה חוקית - בין עונש הצופה פני עתיד לעונש מאסר למשך 6 חודשים ועונשים נלווים.
לאחר שקילת האמור הגעתי לכלל דעה שאכן מדובר במקרה חריג וייחודי, במיוחד בהינתן בדידותה החברתית של הנאשמת והיעדר כל תמיכה סביבתית, המהווים רקע ומצע לביצוע המעשים.
לכן, ובנסיבות אלה, ולא בלא היסוס, ועל אף העובדה שהנאשמת אינה עוברת הליך טיפולי כלשהו – אך מאידך נראה כי היא לעת זו היא מצליחה לשלוט ברוחה - השתכנעתי שאין זהו המקרה שבו נדרש להחמיר עם הנאשמת, וזאת מהטעם שהשמתה מאחורי סורג ובריח או אף השתת מאסר בעבודות שירות יחמיר בסבירות גבוהה את מצבה האישי והכלכלי, ונוכח כלל הנסיבות ובמיוחד נוכח היעדר כל משען סביבתי, נראה לי כי יש להעדיף ענישה הצופה פני עתיד מאשר ענישה מחמירה.
