ביום 28.02.2023 חזר הנאשם מכפירתו בכתב האישום שהוגש נגדו ביום 08.10.2020, ועל יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום שתוקן, הורשע בקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.
כך עולה ונלמד מע"פ (מחוזי נצרת) 30758-05-10 עראר נ' מדינת ישראל (13.7.10), שם, דחה בית המשפט העליון ערעורם של נאשמים שהורשעו בעבירות של קשירת קשר לבצוע פשע, זיוף בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות, קבלת דבר בנסיבות מחמירות וניסיון לקבלת דבר בנסיבות מחמירות, והותיר על כנם עונשים של 33 חודשי מאסר בפועל לנאשם 1, ו-34 חודשי מאסר בפועל לנאשם 2, קנס בסך 35,000 ₪ ופצוי בסך 10,000 ₪ למתלוננים.
כך בע"פ 1903-13 חמודה עיאשה נ' מדינת ישראל (14.07.2013), בו דובר בעבירות של קשירת קשר לבצוע פשע, בידוי ראיות, מסירת ידיעה כוזבת והחזקה נשק, בנסיבות בהן המערער חבר לאחר והשניים סכמו כי האחר יעביר למערער נשק מסוג אקדח אותו החזיק כדין, והארון ישמור עליו עד שהאחר ידווח למישטרה שהותקף ונשקו נגנב ובהמשך ימכור האחר את נשקו.
...
בענייננו כאמור, התסקיר אמנם בעל תכנים חיובים אם כי רובו ככולו מבוסס על הליך טיפולי בתיק אחר, בעבירת הצתה (אותה ביצע בשנת 2020 כ - 5 שנים לאחר שביצע את עבירת המרמה) בעלת אופי אלים שעל פי רוב מבוצעת בפרץ אמפולסיבי ויכול אף תחת השפעת סמים, ולא בכדי, בית המשפט מצא לנכון לסטות ממתחם העונש בעניינו של הנאשם.
אולם וכאמור, חומרת הרבה של העבירה הנובעת מכשל ערכי עמוק ומשמעותי אצל הנאשם, על תוצאותיה הקשות, לצד העובדה כי לא עבר שום הליך טיפולי ייעודי בתחום המרמה הייחודי, מוביל למסקנה כי אין לרדת מתחת למתחם העונש ההולם.
סוף דבר – אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
32 חודשי מאסר בפועל.