מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הודאת נאשם בעבירות חבלה חמורה, איומים ותקיפה סתם

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

בת"פ (שלום ב"ש) 7538/11 מדינת ישראל נ' שטרת (24.12.2020) הורשע נאשם 1 בעבירות של פציעה כשהעבריין מזויין, תקיפה סתם, איומים, החזקת סכין וגניבה ונדון לעונש עקרי של 18 חודשי מאסר.
בת"פ (רח') 59454-02-16 מדינת ישראל נ' בטשווילי (15.3.2017), הורשע הנאשם על יסוד הודאתו בבצוע עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש ותקיפה סתם.
בת"פ (פ"ת) 42471-12-17 מדינת ישראל נ' ביצ'וץ' (14.7.2019) הורשע הנאשם על יסוד הודאתו בעבירות של חבלה חמורה, איומים והיזק לרכוש במזיד.
...
נוכח כל האמור נמצא שמהנאשם נשקף "סיכון משמועתי" להישנות עבירות אלימות.
אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 8 חודשי מאסר בפועל.
אני מורה על הפעלת מאסר מותנה של 18 חודשים שהוטל על הנאשם במסגרת ת"פ (מח' תל אביב) 30001-07-17.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

על יסוד הודאת הנאשם בעובדות, כאמור, הוא הורשע בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 333 ו- 335(א)(1) לחוק העונשין תשל"ז-1977 ובעבירה של היזק במזיד, לפי סעיף 452 לחוק העונשין תשל"ז-1977.
לנאשם הרשעות קודמות בעבירות של תקיפת עובד ציבור; חבלה חמורה בנסיבות מחמירות; איומים; תקיפה סתם; היזק לרכוש במזיד; תקיפת שוטר במילוי תפקידו; פריצה לבניין שאינו דירה ובצוע גניבה; והתנהגות פרועה במקום צבורי.
...
במצב דברים זה נראה לי שעל העונש לכלול מאסר לתקופה משמעותית, תוך הימנעות ממיצוי הדין.
בהתחשב בכל האמור, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: 20 חודשי מאסר בפועל, מיום מעצרו.
אני מחייב את הנאשם לשלם למתלונן פיצוי בסך 5,000 ₪.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ע"פ 479/21 תימור עטילה נ' מדינת ישראל (26.8.2021) - נאשם הורשע על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 333 יחד עם סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין ותקיפה סתם לפי סעיף 379 לחוק העונשין.
בית המשפט העליון דחה את ערעור הנאשם על חומרת העונש, וקבע כי "עבירת חבלה בנסיבות מחמירות היא עבירה אשר עונשה המירבי הוא עונש מאסר של 14 שנים, ועל כן מיתחם העונש שנקבע מאזן היטב בין האנטרס הצבורי בעקירתה מהשורש של תת-תרבות הסכין, לבין נסיבות ביצוע העבירה וחלקו של המתלונן בארוע. עונשו של המערער אף תואם את העונשים שהוטלו במקרים דומים, בהם דקר נאשם אדם בנסיבות בהן טען לקיומה של הגנה עצמית בשל איום עליו, והורשע בעבירת חבלה בנסיבות מחמירות". ע"פ 8344/14 בנימין אסור נ' מדינת ישראל (15.3.2015) - נאשמים הורשעו על יסוד הודאתם במסגרת הסדר טיעון בעבירות הבאות: הנאשם 1 בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 333 יחד עם סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין ובעבירה של החזקת סכין לפי סעיף 186 לחוק העונשין; הנאשם 2 בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 334 יחד עם סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין והחזקת סכין לפי סעיף 186 לחוק העונשין.
...
בהקשר זה, ראו דברי כב' השופט סולברג בע"פ 167/13 אבו זאייד נ' מדינת ישראל (14.8.2013): "פגיעה קשה ומתמדת בתחושת הביטחון ושלום הציבור של אזרחי מדינת ישראל מחייבת הטלת עונשים ממשיים, על מנת להרתיע מפני ביצוע עבירות שכאלה בעתיד, ובכלל זה, עונשי מאסר בפועל אשר יהא בהם כדי לבטא את החומרה שבתופעת האלימות, ואת הסלידה מן המעשים. מבלי להקל ראש בשיקולי השיקום בעניין דנן, מצאנו כי ידו של האינטרס הציבורי על העליונה. למרבה הצער, עבירות אלימות בהן מעורבים צעירים, ולא פעם צעירים ללא עבר פלילי, הפכו למעשה של יום ביומו. בתי המשפט מצוּוים לתרום את תרומתם לעקירת נגע האלימות בדרך של ענישה מרתיעה". דברי כב' השופט י' דנציגר בע"פ 7475/14 מהדי נ' מדינת ישראל (25.12.2014): "כנקודת מוצא לדיון יש לשוב ולהדגיש כי העבירה שבה הורשע המערער – חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 333 לחוק העונשין ביחד עם סעיף 335(א)(1) לחוק – הינה עבירת אלימות חמורה שהעונש המרבי הקבוע בצידה הינו 14 שנות מאסר בפועל. בפסיקת בית משפט זה ניכרת בשנים האחרונות מגמה ברורה של החמרה בענישה בעבירות אלימות באופן כללי ובעבירת החבלה החמורה בנסיבות מחמירות באופן ספציפי. בית משפט זה ציין לא אחת כי יש להילחם בנגע האלימות שפשט בארצנו וכי תרומתו של בית המשפט למלחמה זו הינה בהטלת עונשים מרתיעים ומשמעותיים שישקפו מסר מרתיע לעבריינים ולחברה כולה. לפיכך נקבע כי ככלל ענישה זו צריכה לכלול רכיב משמעותי של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח". דברי כב' השופט י' עמית בע"פ 1268/21 מדינת ישראל נ' אנואר אבו סמרה (15.07.2021): "בית משפט זה נדרש פעמים רבות להיקפה ולנזקיה של תופעת ה'סכינאות', הטומנת בחובה פוטנציאל לנזק רב, ומצדיקה נקיטה בענישה מחמירה ומרתיעה: 'אחת המטרות המרכזיות של הענישה הפלילית היא כאמור הרתעת עבריינים בכוח, ל'מען יראו וייראו'. תופעה זו של 'סכינאות' יש להדביר. המסר חייב להיות ברור, למען ידע כל איש ונער כי נטילת סכין כדי לתקוף היא נטילת סיכון – לא רק כלפי הקורבן, אלא גם כלפי העבריין בדמות הטלת ענישה מחמירה. במלים אחרות, 'תרבות הסכין' היא תרבות שלא ניתן לגלות כלפיה סבלנות' (דברי השופט נ' הנדל בע"פ 6910/09 הדרה נ' מדינת ישראל, בפסקה 5 (9.5.2010))". נאשם 1 הנאשם 1 יליד שנת 1991.
מכל המקובץ, נחה דעתי לקבוע את עונשו של הנאשם 1 בשליש התחתון של מתחם העונש ההולם, אך לא בתחתיתו.
מכל המקובץ, נחה דעתי לקבוע את עונשו של הנאשם 2 בשליש התחתון של מתחם העונש ההולם, אך לא בתחתיתו.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2019 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

בגזר הדין ניתן משקל מרבי לגילו המבוגר של המערער, לנסיבות חייו הקשות, להודאתו בכתב אישום מתוקן ועוד.
הנאשם הורשע בעבירות תקיפת זקן הגורמת חבלה חמורה, תקיפה סתם, איומים והפרת צו בית משפט שנועד להגן על אדם.
...
נדחה ערעורו של המערער שנדון ל- 6 חודשי מאסר בעבודות שירות בגין תקיפה הגורמת חבלה ממשית לאדם בן 68.
בשים לב למצבה הכלכלי הרעוע של הנאשמת ולעונש המאסר שיושת עליה, החלטתי להימנע מהטלת קנס.
תוצאה החלטתי לגזור על הנאשמת את העונשים הבאים: 12 חודשי מאסר בפועל בניכוי תקופת מעצרה מיום 6.3.18 – 11.3.18.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

הנאשם, יליד 1995, הורשע על יסוד הודייתו בעובדות כתב אישום אשר תוקן במסגרת הסדר טיעון, בעבירות כדלהלן: שוד - לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין"), חבלה חמורה - לפי סעיף 333 לחוק העונשין, תקיפה הגורמת חבלה של ממש - לפי סעיף 380 לחוק העונשין ופציעה - לפי סעיף 334 לחוק העונשין.
ב- ת"פ (שלום קריות) 730-03-17 מדינת ישראל נ' ויסמן (29.5.2017), הורשע נאשם על יסוד הודאתו בעבירות של תקיפת זקן הגורמת חבלה של ממש ואיומים.
ב- ת"פ (שלום ב"ש) 41831-06-16 מדינת ישראל נ' פלוני (19.1.2017), הורשע נאשם על יסוד הודאתו בעבירות של דרישת נכס באיומים, תקיפה סתם וגניבה בכך שדרש מאמו כסף באיימו עליה כי אם לא תיענה לדרישתו הוא יחנוק אותה.
...
במקרה הנדון, לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים הנדרשים, על רקע טיעוני הצדדים, ובהתחשב בנסיבות ביצוע העבירות, בערכים החברתיים שנפגעו ומידת הפגיעה בהם, כמו גם במדיניות הענישה הנוהגת, כמפורט לעיל, סבורני כי מתחם העונש ההולם את מעשיו של הנאשם נע בין 18 ל- 40 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים.
בנסיבות העניין, ובשים לב למסוכנותו הגבוהה של הנאשם לציבור, סבורני כי שיקולי הרתעת היחיד והרבים וההגנה על שלום הציבור וביטחונו, מחייבים להטיל על הנאשם עונש מאסר משמעותי מאחורי סורג ובריח.
סוף דבר נוכח כל המקובץ לעיל, אני רואה לגזור על הנאשם עונשים כדלהלן: 18 חודשי מאסר בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו