על פי עובדות כתב האישום המתוקן סייעו הנאשמים לארגן, לערוך ולנהל, משחקים אסורים, הימורים ומקומות משחקים אסורים כהגדרתם בחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן בהתאמה: "משחקים אסורים"/"הימורים" ו-"חוק העונשין" או "החוק") באמצעות תוכנת הימורים באתר אינטרנט בשם Bat & Chat (להלן: "התוכנה" ו"האתר", בהתאמה).
על יסוד האמור, הורשעו הנאשמים על פי הודאתם בעבירות של סיוע לאירגון משחק אסור והימור – לפי סעיף 225 לחוק העונשין ביחד עם סעיף 31 לחוק וסיוע לערוך משחק אסור והימור לפי אותם סעיפים.
...
אין בידי לקבל את טענת האכיפה הבררנית אל מול מנהלי בט אנד צ'ט. בית המשפט העליון קבע בפסק הדין בעניינו של גבריאלי כדלקמן:
"כדי להעביר את הנטל אל הרשות להסביר מדוע אכפה את הדין בצורה בררנית, פשיטא כי הנטל הראשוני רובץ על המערער להראות, לכל הפחות, כי עניינו אכן שקול לעניינו של אחר אשר לגביו הוחלט שלא לנקוט הליכים; אך בשלב זה יעבור הנטל אל הרשות להראות כי מניעיה ענייניים ואינם נובעים משיקולים פסולים (ע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ, פ"ד נט(6) 776, 816-813 (2005); מ' טמיר אכיפה סלקטיבית 399-397 (תשס"ח)). בענייננו, לא מצאתי כי אלה פני הדברים, שעה שלא עלה בידי המערער להראות כי עניינו, כמנהל החברות וכבעל המניות העיקרי בהן, שקול לעניינם של מפעילי תחנות הקצה, אשר ברי כי חלקם הכולל במיזם ההימורים פחות. העובדה שהמדינה החליטה להגיש כתבי אישום אך נגד אלה שמעשיהם חמורים יותר נמצאת במובהק במתחם שיקול הדעת המסור לרשויות התביעה, וגם אם כאזרח היית מצפה שהיד תוכבד על עבריינים במובן זה שלא יהיו פטורים בלא כלום, אין הדבר עולה כדי אכיפה בררנית".
הדברים יפים לענייננו.
בית המשפט המחוזי אמנם נדרש להימשכות ההליכים כסיבה לענישה מקלה, וברי כי הדבר אף השפיע על טווח הענישה אותו הציעה המדינה מעיקרא במסגרת הסדר הטיעון, אולם סבורני כי בשים לב להימשכות החריגה של ההליכים אשר לא נמצא לה הסבר מניח דיו, ראוי ליתן לכך משקל נוסף בקבענו את ענשו של המערער".
ולעניין החלת סעיף 226 לחוק החברות – סבורני כי בנסיבות המתוארות, בהינתן חלוף הזמן הרב והעובדה שהנאשם הורשע בעבירה של סיוע לקבלת דבר במרמה – איני רואה להחיל עליו הוראת החוק דלעיל.