מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הודאת נאשם בחבלה חמורה ואיומים במסגרת הסדר טיעון

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2024 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות חבלה כשעבריין מזויין על ידי שניים או יותר – לפי סעיף 335(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 + סעיף 334 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977, החזקת סכין שלא כדין – לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 + סעיף 29(א) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 ואיומים – לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.
ברע"פ 3842/21 ויקטור גודייב נ' מדינת ישראל (3.6.21) - המבקש הודה והורשע, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות כשהעבריין נושא נשק קר. המבקש הגיע למועדון בו עבדה בת זוגו, המתלוננת, כשהוא בגילופין, רכש בקבוק בירה מזכוכית ובשלב מסוים, לאחר שהתעמת עם המתלוננת מילולית על רקע חשדו כי היא בוגדת בו עם אחר, נטל את הבקבוק והשליכו לעברה בעודה בגבה אליו.
בע"פ 7475/14 מהדי נגד מדינת ישראל (25.12.14) נקבע כי, "מעיון בפסיקת בית משפט זה בשנים האחרונות עולה כי קשת הענישה בעבירות אלימות, הנעשות תוך שימוש בנשק קר, היא רחבה ומגוונת, אך היא כוללת ברוב המקרים עונשי מאסר בפועל שנעים בין 18 ל-24 חודשי מאסר בפועל, ככל שהנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון [להרחבה ראו סקירת הפסיקה בפסקות 12-11 בעיניין פלוני], ואף עונשי מאסר בפועל המגיעים לארבע שנות מאסר בפועל במקרים חמורים במיוחד. עם זאת, כבכל תחום במשפט הפלילי ניתן למצוא גם מקרים שבהם הענישה חורגת מהאמור לעיל – בין אם לחומרה ובין אם לקולא – בשים לב לנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה". בעפ"ג (מרכז) 37112-10-15 מדינת ישראל נ' היילה (17.12.16) הוחמר עונשו של המערער ל-12 חודשי מאסר בפועל בנוסף להפעלת עונשי מאסר מותנים לאחר שהמערער בהיותו נתון להשפעת אלכוהול חבט בראשו של המתלונן באמצעות בקבוק בירה שהתנפץ בעקבות כך. למתלונן נגרם חתך בצדו של הראש שטופל בהדבקה.
...
לאור האמור, אני קובע שמתחם הענישה בעניינו של הנאשם נע בין 10 חודשי מאסר בפועל ל-24 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית ופיצוי למתלונן.
לאור האמור, בהתחשב בנסיבותיו של הנאשם, בהודאתו, בחיסכון בזמן השיפוטי היקר, ובשמיעת עדי התביעה, כמו גם בעברו הפלילי, אני קובע שיש למקם את הנאשם ברף שמעט מעל הרף התחתון של המתחם.
בהתחשב בחומרת המעשים, בנסיבותיהם, במידת אשמו של הנאשם, בערכים החברתיים שנפגעו ממעשי הנאשם, במידת הפגיעה בהם, ובמדיניות הענישה הנוהגת, באתי לכלל מסקנה שיש להטיל על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 12 חודשים אשר יחושב ממועד מעצרו לפי רישומי שב"ס. מאסר על תנאי של 4 חודשים למשך 3 שנים והתנאי שהנאשם לא יעבור בפרק זמן זה, לאחר שחרורו מריצוי תום מאסרו בגין תיק זה על עבירת אלימות פיזית כנגד אדם שעונשה שנתיים מאסר ומעלה ו/או על עבירה של החזקת אגרופן או סכין שלא כדין ו/או על עבירת איומים.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

בדיון מיום 20.7.15 ובמסגרת הליך גישור, הגיעו הצדדים להסדר טיעון ולפיו, הנאשמים יחזרו בהם מכפירתם, כתב האישום יתוקן, הנאשמים יודו בעובדות כתב האישום המתוקן ויורשעו על פי הודאתם.
דיון והכרעה: כאמור, הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בעבירות נשוא כתב האישום המתוקן אשר עניינן, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות וסחיטה באיומים.
...
כן הנני מחייבת את הנאשם בתשלום פיצוי לולדיסלב ניקישנוב (עד תביעה מס' 1) בסכום של 2,000 ₪.
הנני מורה על הפעלת שני עונשי מאסר מותנים האחד בן 12 חודשים והאחר בן 8 חודשים אשר תלויים ועומדים כנגד הנאשם ואשר הוטלו עליו בת"פ 8889-06-13 של בית משפט השלום בקרית שמונה, זאת בחופף זה לזה וכאשר 6 חודשים מהם ירוצו במצטבר לעונש המאסר שהוטל על הנאשם כאן והיתרה בחופף לו, כך שהנאשם ירצה סך הכול 21 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו מיום 13.8.14.
כן הנני מחייבת את הנאשם בתשלום פיצוי לולדיסלב ניקישנוב (עד תביעה מס' 1) בסכום של 2,000 ₪.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

הצדדים הגיעו להסדר טיעון במסגרתו הודה הנאשם בעובדותיו של כתב אישום מתוקן שהוגש (להלן: "כתב האישום"), ואולם חרף הודאתו הוסכם שזה יוכל לטעון טענות משפטיות לפיהן אין בהודאתו כדי לבסס את הרשעתו בעבירת ניסיון החטיפה שיוחסה לו, כי אם אך את הרשעתו בעבירת תקיפת קטין הגורמת חבלה של ממש שאף היא יוחסה לו. בהתאם להסדר, לאחר הודאתו בעובדות כתב האישום, טען הנאשם כי יסודות העבירה של ניסיון החטיפה לא הוכחו מעצם הודאתו בעובדות כתב האישום, ולחלופין טען כי עומדת לו הגנה מן הצדק ביחס לעבירה זו בשל אכיפה בררנית.
במקרה זה מדובר בנאשמים צעירים מאוד שלא היה להם עבר פלילי; ע"פ 1187/22 מדינת ישראל נ' זיאדאת (פורסם בנבו, 6.3.2022) בו קיבל בית המשפט העליון את ערעור המדינה על פסק הדין של בית המשפט המחוזי במסגרתו גזר על הנאשם שהורשע בעבירות של חטיפה, חבלה חמורה ואיומים עונש של 18 חודשי מאסר, ותחתיו העמיד את עונשו של הנאשם על 30 חודשי מאסר.
...
המאשימה טענה כי בהתאם לדין אין מקום להבחנה בענישה בין מי שמורשע בעבירת ניסיון לבין מי שמורשע בעבירה המושלמת, לא כל שכן לנוכח קביעת בית המשפט בהכרעת הדין על אודות כך שהניסיון במקרה זה היה בשלב מתקדם הקרוב לביצוע העבירה המושלמת.
ב"כ הנאשם הוסיפה כי לאחר שבית המשפט מצא להרשיע את הנאשם בעבירת ניסיון חטיפה הרי שעבירת התקיפה הנלווית לניסיון החטיפה והפחותה בחומרתה נבלעת בתוכה, ומכאן שאין להחמיר עם הנאשם בשל עבירה נלווית זו. ב"כ הנאשם טענה שהמאשימה העלתה בטיעוניה תיאוריות, השערות והנחות ביחס לתכניתו העבריינית של הנאשם שזכרן לא מופיע בכתב האישום ושעל בסיסן התייחסה לנזק שעלול היה להיגרם לו הושלמה אותה תכנית עבריינית.
דיון והכרעה סבורני כי מתחם העונש ההולם בענייננו צריך לנוע בין 20 ל-50 חודשי מאסר.
לאור כל האמור לעיל אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: א. 28 חודשי מאסר החל מיום המעצר.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו