מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הודאת נאשם בהפקרה לפי סעיף 64א(ב) לפקודת התעבורה

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

(נאשם 1) רקע כללי: ההליך וטיעוני הצדדים לעונש נגד הנאשם 1 (להלן: "עובד"), וחברו הנאשם 2 (להלן: "אהרון") הוגש כתב אישום המייחס לעובד עבירה של הפקרה לאחר פגיעה בתאונת דרכים, לפי סעיף 64 א (ב) ביחד עם סעיף 40 לפקודת התעבורה, ונגד שניהם גם יחד – עבירות של קשירת קשר לבצוע פשע, מסירת ידיעות כוזבות בקשר לעבירה מסוג פשע ושיבוש מהלכי משפט; כל זאת - לאחר שעובד שלח את אהרון אל המישטרה החוקרת, על מנת שהאחרון יקח על עצמו את ההפקרה האמורה, במקומו של עובד, על כל המשתמע מכך.
זאת ועוד, בית המשפט העליון קבע כי "...זמן ההפקרה מצומצם יותר ויש בכך כדי למנוע תוצאות חמורות... יש מקום להבחין בעיניין העונש בין עזיבה מוחלטת של הזירה לבין עזיבה וחזרה". במסגרת ת"פ (מחוזי י-ם) 34054-12-12 מדינת ישראל נ' סרחאן (ניתן ביום 22.1.14) הורשע הנאשם, על יסוד הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון, בעבירה של הפקרה לאחר פגיעה לפי סעיף 64א(ב) לפקודת התעבורה.
...
בית המשפט העליון, בדונו בערעורו של ברבי הלז, קבע אחרת, כהאי לישנא: "במקרה דנן נכון לסווג את שרשרת המעשים והעבירות שביצע ברבי כאירוע אחד. אירוע זה כולל הן את שלוש עבירות גרימת המוות בנהיגה רשלנית; הן את עבירת ההפקרה לאחר הפגיעה; הן את עבירת שיבוש מהלכי משפט; הן את עבירת ההדחה בחקירה; והן את עבירות הסמים... מעשיו השונים של ברבי נובעים זה מזה והתבצעו כולם בסמיכות וברצף של זמן ומקום... מכאן, שהשתלשלות המעשים והעבירות שביצע ברבי נמשכה פרק זמן קצר והתרחשה בתוך תא שטח של כ-500 מ"ר... המסקנה כי שרשרת המעשים שביצע ברבי מהווה אירוע אחד מתחזקת ונסמכת ברובה על העובדה שמעשיו של ברבי נובעים מאותה התרחשות העבריינית, באופן כשהם קשורים האחד לקודמו, ומקיימים הן רצף כרונולוגי צמוד והן רצף לוגי – עברייני, כך שהם מותנים האחד בשני, ובעיקר בהתרחשותו של המעשה העברייני הראשון בזמן, הוא תאונת הדרכים". אין חולק, כי במקרה של ברבי חלפו רק שלושה ימים מיום התאונה ועד למעצרו לאחר ניסיון השיבוש וההדחה, ואילו במקרה דנא, של עובד, חלפו, כאמור, מספר חודשים מאז התאונה ועד לשיבוש ולמסירת הידיעות הכוזבות במשטרה על ידי אהרון, לאחר שקשר קשר עם עובד, הגיבור הראשי של פרשה זו. ואולם, האם די בפרט זה, הכרונולוגי, כדי לשנות? על פי הפסיקה, התשובה שלילית.
מתחם הענישה שנקבע לעיל מלמד על כך, שבדרך כלל – מי שמפקיר פצוע לאנחות, להתבוסס בדמו ובכאבו על הכביש – יגיע בסופו של דבר אל בית הסוהר.
גם אם חלילה, במקרים קיצוניים ובאין מנוס, ישלח הפוגע שעצר והושיט יד, אל בית הסוהר, הרי שתקופת המאסר תהיה קצרה בהרבה, ללא ספק, אילולא פעל כ"בן אדם".
סוף דבר: סעו בזהירות, ולעולם, בראש ובראשונה – מן הטעם המוסרי, אך גם מן הבחינה התועלתנית – אל תפקירו את הפצוע.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

בתאריך 29.12.21 הודה הנאשם בכל המיוחס לו. בהתאם להודאתו, הורשע הנאשם בהפקרה אחרי פגיעה – עבירה לפי סעיף 64א(ב) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), נהיגה בקלות ראש – עבירה לפי סעיף 62(2) לפקודה + סעיף 38(2) לפקודה, היתנהגות שגרמה נזק לרכוש וחבלה של ממש לגוף – עבירה לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: "התקנות") וסעיפים 62 ו-68 לפקודה, אי מתן השלמת חצייה בביטחה – עבירה לפי תקנה 67(א) לתקנות וסעיפים 62 ו-68 לפקודה, ושיבוש מהלכי משפט – עבירה לפי סעיף 244 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
...
בתיק זה, אין בידי לקבל את טענת הנאשם באשר לכך שלא שם לב לקרות התאונה.
על כן ולאור כל האמור לעיל, בהתחשב בשיקולים האמורים ובנסיבות המקרה דנא, אני קובע כי מתחם העונש ההולם ביחס לעבירות בהן הורשע הנאשם נע בין 8 חודשי מאסר בפועל לבין 22 חודשי מאסר.
מנגד, הרשעה בעבירת הפקרת הנפגע מלמדת על פגם מוסרי שבית המשפט והחברה בכללותה מעוניינים להוקיע ובמצב אחר, ללא שיהוי ניכר בהגשת כתב האישום וללא נסיבותיו המשפחתיות החריגות של הנאשם, היה מקום לבחינת שליחת הנאשם אל מאחורי סורג ובריח כהבעת עמדה של בית המשפט על החוטאים בעבירה מכוערת זו. סופו של דבר, לאחר שנתתי את דעתי לנסיבות התאונה ותוצאותיה הקשות, רמת הרשלנות, הודאת הנאשם, החרטה שהביע, מצבם של ילדי הנאשם וחלוף הזמן הניכר עד הגשת כתב האישום כמו לחלוף הזמן עד היום בכלל, באתי לכלל מסקנה כי יש לגזור את עונשו של הנאשם ברף התחתון של מתחם העונש ההולם.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

על יסוד הודאת הנאשם בעובדות כאמור, הוא הורשע בעבירות של הפקרה לאחר פגיעה, לפי סעיף 64א(ב) בפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א-1961 (להלן: "פקודת התעבורה"); נהיגה בקלות ראש וברשלנות, לפי סעיף 62(2) בצרוף סעיף 38(2) בפקודת התעבורה; נהיגה ללא רישיון נהיגה, לפי סעיף 10 (א) בפקודת התעבורה; ונהיגה ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, לפי סעיף 2(א) + (ב) בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970.
סעיף 40 בפקודת התעבורה קובע פסילת רישיון נהיגה לתקופה שלא תפחת מ- 3 שנים, בהרשעה בסעיף 64 א' בפקודה, שרק בנסיבות מיוחדות ניתן לחרוג ממנה.
...
בהתאם לצורך לקיים יחס הולם בין חומרת מעשי העבירות בנסיבותיהן ומידת אשמו של הנאשם ובין העונש שיוטל עליו; ובהתחשב בערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות; במידת הפגיעה בהם; במדיניות הענישה הנהוגה; ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות; אני קובע כי מתחם העונש ההולם למעשי העבירות כאן הוא בין 6 ל- 24 חודשי מאסר בפועל ובין 3 ל- 6 שנות פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה.
נקודת המוצא היא שיש להטיל על מי שמורשע בעבירה של הפקרה אחרי פגיעה, לפחות 3 שנות פסילת רישיון נהיגה.
נוכח כל האמור, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: 6 חודשי מאסר בפועל.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2012 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

נאשם 1 (להלן: "הנאשם") הורשע בעבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 335(א)(1) בנסיבות סעיף 333 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") [שתי עבירות]; הפקרה אחרי פגיעה, לפי סעיף 64א(ב) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א-1961 (להלן: "פקודת התעבורה"); שינוי זהות של רכב, לפי סעיף 413ט לחוק העונשין; ושיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק העונשין.
השיקולים לקולה השיקולים לקולה שיש בעיניינה של הנאשמת הם גילה הצעיר, העידר עבר פלילי ואורח חייה הנורמאטיבי, החרטה שהביעה, הודאתה והתרשמותו החיובית של שירות המבחן.
...
בין כך ובין אחרת, אני סבור כי למרות האפשרות שהרשעה אכן עלולה לצמצם את מעגל העבודות הפוטנציאלי של הנאשמת, יש להחיל בעניינה את הכלל ולהותיר בעינה את הרשעתה, על מנת ליתן ביטוי הולם לחומרת העבירה.
סוף דבר לאחר שנתתי דעתי לכל השיקולים לחומרה ולקולה ולאיזון הראוי ביניהם, החלטתי להטיל על הנאשמים את העונשים הבאים: הנאשם 5 שנות מאסר בפועל בניכוי תקופת מעצרו מיום 23/4/10 ועד ליום 24/8/10.
כמו כן, הנני מחייב את הנאשם בתשלום פיצוי בסך 5,000 ש"ח לכל אחד מהמתלוננים שנפגעו: א.ה., ש.ח. ו-ר.ח. – תוך 90 יום מהיום.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2012 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

נאשם 1 הורשע, על-פי הודאתו, בעבירה של הפקרה לאחר פגיעה – לפי סעיף 64א(ב) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א-1961 (להלן – הפקודה), ובעבירת גרימת תאונת דרכים שהסבה חבלה של ממש – לפי סעיף 38(3) לפקודה.
נאשם 2 הורשע, על-יסוד הודאתו, בעבירת סיוע לאי-דיווח על תאונת דרכים שתוצאתה פגיעת גוף – לפי תקנה 144(א) לתקנות התעבורה (תשכ"א –1961), בשילוב סעיף 31 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
...
על-יסוד האמור לעיל, ובהתחשב בהסדר הטיעון ובמכלול טיעוני הצדדים לחומרה ולקולא, אני דן את הנאשמים כדלהלן: נאשם 1 – א. לשנת מאסר בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו