כללי
הנאשם 1 (להלן גם: "הנאשם") הורשע, על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן, בריבוי עבירות מעשה פזיזות ורשלנות בכלי ירייה, ריבוי עבירות קבלת דבר במירמה ועבירת זיוף מיסמך בכוונה לקבל דבר.
המאשימה ונאשם 1 הציגו הסדר דיוני שבמסגרתו כתב האישום תוקן, הנאשם הודה במיוחס לו והורשע בבצוע העבירות.
הגם שהמניע לבצוע העבירות היה חיובי בבסיסו, הנזק הפוטנציאלי הכרוך בהחזקת נשק על ידי מי שאינו מורשה לכך הוא עצום, וכולל סכנה לשלמות הגוף ואף סכנה לחייהם של האזרחים שסבבו את הנאשם בעת שעבד בעבודות האבטחה כשהוא אוחזק בנשק מבלי שהיה לו רישיון לכך.
אכן, קשה לאתר פסיקה רלבאנטית, שכן במרבית המקרים שבהם אדם מחזיק בנשק שלא כדין הוא מואשם בעבירות נשק ולא בעבירות מירמה או מעשה פזיזות ורשלנות, ואולם ניתן להשוות לפסק הדין בת"פ (נצ') 15216-09-19 מדינת ישראל נ' חזאן (פורסם בנבו 17.7.21) וסקירת הפסיקה המפורטת המופיעה שם.
לנוכח האמור לעיל, לאור מכלול נסיבות ביצוע העבירות והסכנות הכרוכות בה, מיתחם העונש ההולם את מעשיו של הנאשם הוא בין מספר חודשי מאסר בעבודות שירות לשנת מאסר בפועל לצד מאסר מותנה.
...
אני מתקשה לקבל את הטענה כי עניינו של הנאשם 2 חמור פחות מעניינו של נאשם 1, עד כדי ביטול כתב האישום שהוגש נגדו, ואני סבורה כי ההחלטה לבטל את כתב האישום בעניינו מהווה הקלה מופרזת עמו, כפי שיפורט להלן;
בימינו, שבהם האלימות פושה ברחובות וכמעט מדי יום נשמעות חדשות על מעשי רצח או אלימות חמורה, המבוצעים, לעיתים קרובות, באמצעות שימוש בכלי נשק חם שהוחזקו באופן בלתי חוקי, הכל מצווים להילחם בתופעת החזקת הנשק הבלתי חוקית על כל מופעיה, בין אם המחזיק שלא כדין הוא חבר בארגון פשע ובין אם הוא אדם מן השורה שרישיונו נשלל או לא חודש מטעמים מהותיים והוא מקבל לחזקתו, שוב ושוב, נשק שלא כדין.
אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
250 שעות שירות לתועלת הציבור בהתאם לתוכנית שתוגש על ידי שירות המבחן עד ליום 2.1.22.