הודאת נאשם בגרם תאונת דרכים בקלות ראש וחבלות של ממש

ברע"פ 3764/05 בן זויה נ' מדינת ישראל, מיום 21.4.05, שאזכרה המאשימה, נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשמת שהורשעה בגרימת תאונת דרכים בעבירות של גרימת חבלה של ממש, אי מתן זכות קדימה להולך רגל במעבר חציה ונהיגה בקלות ראש.

בת"ד (י-ם) 5455-08-14 מדינת ישראל נ' מולד, מיום 20.12.17, הושעה הנאשמת על פי הודאתה בעבירות של נהיגה בקלות ראש, אי מתן זכות קדימה להולך רגל במעבר חציה , היתנהגות הגורמת נזק וגרימת חבלה של ממש.

בת"ד (י-ם) 3617-07-14 מדינת ישראל נ' בן חמו, מיום 14.12.16, שהוגש על-ידי ב"כ הנאשם, הורשע נאשם בגרימת תאונת דרכים וחבלה של ממש.

...

ברע"פ 2564/12 קרני נ' מדינת ישראל, מיום 24.6.12, שאוזכר על-ידי המאשימה (להלן: "בפסק דין קרני"), נפסק כי גם במקרים בהם נחבל אדם בתאונת דרכים ולא רק במקרה של קורבנות בנפש יש מקום לענישה של מאסר בפועל, כדברי כב' השופטת (בדימ') נאור : "בבואנו לקבוע את העונש הראוי, אין בידינו לקבל את טענותיו של בא כוח המבקש, עליהן חזר אף בטענותיו על פה, כי העבירות שבוצעו אינן מצדיקות עונש מאסר מאחורי סורג ובריח. תאונות דרכים גובות קורבנות בגוף ובנפש מדי יום, וחלקה של מערכת המשפט לא ייפקד מן המערכה נגד תאונות הדרכים (ראו: ע"פ 2247/10 ימיני נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 12.1.2011); ע"פ 5167/05 מג'דוב נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 10.10.2005)). לענישה הולמת תפקיד חשוב לא רק במקרים בהם גורמות תאונות הדרכים לקורבנות בנפש, אלא אף במקרים בהן נגרמות חבלות ופציעות, ובפרט כאשר חבלות ופציעות אלו חמורות הן". ככל שהפציעות חמורות יותר עד כדי פסע ביניהן לבין המוות נקבע כי יש מקום להשית מאסר בפועל אף לא בעבודות שירות כדברי כב' השופט (בדימ') מ. חשין ברע"פ 3764/05 בן זויה נ' מדינת ישראל, מיום 21.4.05, שאף הוא אוזכר על-ידי המאשימה: "לא נמצא לי כי בית-המשפט לתעבורה סטה באופן ניכר ממדיניות הענישה המקובלת. יתר-על-כן, במקרים של גרימת חבלות אשר אך כפסע ביניהן לבין גרימת מוות, יש הצדקה להקיש מן העונש המינימאלי הקבוע במקרה של גרם מוות ברשלנות תוך שימוש ברכב - הוא עונש של שישה חודשי מאסר בפועל, לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה - ולגזור עונש מאסר בפועל. העובדה כי לעיתים הקלו בתי-המשפט המחוזיים בעונשם של עבריינים שהורשעו בגרימת חבלות וביטלו עונשי מאסר בפועל אשר נגזרו עליהם, אין בה כדי ללמד על רמת הענישה המקובלת. אדרבא, בית-משפט זה חזר והזהיר את בתי-המשפט המחוזיים לא אחת כי אל להם להקל בעונשם של עברייני תנועה." לצורך קביעת מתחם הענישה והעונשים ההולמים בתוך המתחם, אסקור את הפסיקה ,בין היתר, באמצעות בחינת פסקי הדין שאוזכרו או שהוגשו על-ידי הצדדים: ברע"פ 8588/16 משה נ' מדינת ישראל, מיום 8.11.16, שהגישה המאשימה, נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע בגרימת תאונת דרכים בעבירות של גרימת חבלה של ממש, נהיגה בקלות ראש וברשלנות, סטייה מנתיב ונהיגה במהירות בלתי סבירה.

מהמקובץ עולה, כי מתחם הענישה בתאונת דרכים בה הורשע נאשם בגרימת חבלה של ממש נע בין מאסר קצר בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר בפועל, פסילה של מספר חודשים ברף התחתון כשהרשלנות נמוכה והפגיעה אינה קשה ועד לפסילה ממושכת של מספר שנים ועד 8 שנים מאסר על תנאי וקנס.

העבירה והעבר הנאשם הודה והורשע בכך שביום 17.11.14 גרם לתאונת דרכים שגרמה לחבלה של ממש בקלות ראש, בחוסר שליטה על הרכב ותוך סטייה מנתיב נסיעתו בנגוד לסעיפים 38(3) , 40א ו- 62(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א – 1961 ולתקנות 21(ב)(2) ו- 26(4) לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961.

בשל העובדה שהנאשם הודה בנהיגה בקלות ראש ולא בחוסר זהירות ייגזר עונשו על פי הודאתו .

...

בעפ"ת (ב"ש) 11367-10-13 בריגה נ' מדינת ישראל, מיום 28.11.13, שהוגש על-ידי ב"כ הנאשם, נדחה ערעורה של נאשמת שהורשעה בנהיגה רשלנית וגרימת תאונת דרכים.

מהמקובץ עולה, כי מתחם הענישה בתאונת דרכים בה הורשע נאשם בגרימת חבלה של ממש בנסיבות דומות נע בין פסילה של כשנה לפסילה ממושכת של מספר שנים ועד 7 שנים ברף של רשלנות גבוה, ויכול לכלול גם עונש של מאסר על תנאי או מאסר בפועל של מספר חודשים מאחורי סורג ובריח, כמו גם קנס ופיצויים לנפגעים בתאונות.

החלטתי שלא להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל ואיזנתי עונש זה עם פסילת רישיון ארוכה ושל"צ בהיקף משמעותי.

התחייבות כספית בסך 3000 ש"ח למשך 3 שנים בעבירות של גרימת תאונה וחבלות של ממש.

<#2#> הכרעת דין נוכח הודאת הנאשמת אני מרשיעה אותה במיוחס לה בכתב האישום.

<#5#> גזר דין הנאשמת הודתה והורשעה במסגרת הסדר טיעון בגרימת תאונת דרכים בעבירות של נהיגה ברכב ללא ביטוח, מהירות בלתי סבירה, נהיגה בקלות ראש, חבלה של ממש, היתנהגות הגורמת נזק, וסטייה מנתיב נסיעה בנסיבות מחמירות.

...

<#2#> הכרעת דין נוכח הודאת הנאשמת אני מרשיעה אותה במיוחס לה בכתב האישום.

לפיכך, אני דנה את הנאשמת לעונשים הבאים: תשלום קנס בסך 800 ₪, אשר ישולם ב- 4 תשלומים חודשיים, החל מיום 1.3.2017.

בגין התאונה הוגש נגד חזן כתב אישום שיחס לו עבירות של נהיגה בקלות ראש וגרם תאונת דרכים שתוצאותיה חבלה של ממש, אי הגשת עזרה ואי מסירת פרטים, בתיק ת"ד 5087-05-11 בבית המשפט לתעבורה בת"א. בתחילה כפר חזן בכתב האישום, אך בסופו של יום, לאחר שהאשום צורף לאישום נוסף שהיה תלוי ועומד נגדו (בגין נהיגה בשיכרות, נהיגה בקלות ראש שתוצאותיה תאונת דרכים שתוצאותיה חבלה של ממש וכן נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, ללא רישיון רכב וללא ביטוח), הודה בעובדות כתב האישום והורשע על פי הודאתו במסגרת עסקת טיעון.

דיון והכרעה סעיף 42א לפקודת הראיות מורה כדלקמן: "הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי, המרשיע את הנאשם, יהיו קבילים במשפט אזרחי כראיה לכאורה לאמור בהם אם המורשע או חליפו או מי שאחריותו נובעת מאחריות המורשע, ובכלל זה מי שחב בחובו הפסוק, הוא בעל דין במשפט האזרחי". איני מקבלת את טענת המבקשת כי סעיף 42א לא חל על המקרה שבפנינו מן הטעם שהודאת חזן מבוססת על החזקה הקבועה בפקודת התעבורה לפיה מוחזק בעל הרכב או האחראי עליו כמי שנהג ברכב בעת ביצוע העבירה.

...

דיון והכרעה סעיף 42א לפקודת הראיות מורה כדלקמן: "הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי, המרשיע את הנאשם, יהיו קבילים במשפט אזרחי כראיה לכאורה לאמור בהם אם המורשע או חליפו או מי שאחריותו נובעת מאחריות המורשע, ובכלל זה מי שחב בחובו הפסוק, הוא בעל דין במשפט האזרחי". איני מקבלת את טענת המבקשת כי סעיף 42א לא חל על המקרה שבפנינו מן הטעם שהודאת חזן מבוססת על החזקה הקבועה בפקודת התעבורה לפיה מוחזק בעל הרכב או האחראי עליו כמי שנהג ברכב בעת ביצוע העבירה.

על כן, משבחרה המבקשת שלא לחשוף את ראיותיה, ובהעדר כל ראיה חיצונית, ואפילו ראשית ראיה, אחרת, אין מנוס מדחיית הבקשה.

לסיכום, הטעמים העומדים ביסוד הבקשה, הלכה למעשה, הם העובדה שההרשעה מבוססת על הודאת הנתבע וללא שמיעת ראיות, והיות המבקשת המבטחת שלא היתה צד להליך הפלילי.

גם בגישה מקלה, שבה יש לנהוג לטעמי, היה על המבקשת להצביע על "דבר מה נוסף" שיצטרף לעובדות אלה, אך לא עלה בידה לעשות כן. אשר על כן, הבקשה להביא ראיות לסתור את פסק הדין המרשיע בהליך הפלילי נדחית.

הנאשם הורשע, על בסיס הודאתו, בעבירות של נהיגה כשברמזור אור אדום, נהיגה בקלות ראש, גרימת חבלה של ממש, היתנהגות הגורמת נזק, נהיגה ללא ביטוח, ונהיגה ללא רישיון נהיגה מעולם.

בתד (י-ם) 3676-04-13 מדינת ישראל נ' חיים גפנר (27.10.13) - בעבירות של אי ציות לרמזור אדום, נהיגה בקלות ראש ונהיגה בדרך שגורמת נזק וחבלה של ממש, נדון הנאשם לקנס בסך 3,000 ₪, פסילה בת 11 חודשים, פסילה על תנאי, בת 10 חודשים, וצו של"צ בהקף של 150 שעות.

עולה מהאמור שמיתחם הענישה, בתאונת דרכים שגרמה לחבלה של ממש, והנאשם ניחבל בעצמו, כולל פסילה שנעה מ-3 חודשים ועד לשנה, לצד רכיבי ענישה נוספים, פסילה על תנאי וקנס.

...

נוכח העבירות החמורות שמיוחסות לנאשם בארוע, ובהתחשב בחבלתם של הנאשם ובנו בארוע, כשבכך למעשה הנאשם שילם מחיר על מעשיו, אני סבורה שהעונש שיתן מענה הולם לעקרון הענישה, כולל רכיב של פסילה במרכז מתחם הענישה, פסילה בת 6 חודשים.

לפיכך, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: אני פוסלת את הנאשם מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה לתקופה בת 6 חודשים.

אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 2,500 ש"ח. הקנס ישולם בתשלום אחד תוך 90 יום.