הודאת נאשם בגרימת תאונת דרכים וחבלה של ממש

בהתאם להודאתה, הנאשמת הורשעה בעבירות הבאות: הפקרה אחרי פגיעה – עבירה לפי סעיף 64א(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), אי מתן זכות קדימה לרכב בפניה שמאלה – עבירה לפי תקנה 64(א)(2) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: "התקנות"), נהיגה בקלות ראש – עבירה לפי סעיף 62(2) לפקודה, היתנהגות שגרמה נזק לרכוש וחבלה של ממש לגוף – עבירה לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות + סעיף 38(3) לפקודה, אי עצירת רכב במקום תאונה – עבירה לפי תקנה 144(א)(1) לתקנות + סעיף 38(2) לפקודה ואי מסירת פרטים לנפגע בתאונה – עבירה לפי תקנה 145(א) לתקנות.

לאחר שנתתי את דעתי לנסיבות התאונה, רמת הרשלנות, הודאת הנאשמת בטרם שמיעת העדים, החרטה אותה הביעה, מצבו הרפואי של הנפגע והשפעת התאונה עליו עד היום, באתי לכלל מסקנה כי יש לגזור את עונשה של הנאשמת ברף התחתון של מיתחם העונש ההולם.

מאסר על תנאי 6 חודשים למשך 3 שנים והתנאי הוא שהנאשמת לא תעבור בפרק זמן זה על עבירות של גרימת תאונת דרכים שבצידה חבלות של ממש ו/או עבירת הפקרה לאחר פגיעה ו/או נהיגה בזמן פסילה.

...

על כן ולאור כל האמור לעיל, בהתחשב בשיקולים האמורים ובנסיבות המקרה דנא, אני קובע כי מתחם העונש ההולם ביחס לעבירות בהן הורשעה הנאשמת בין 3 חודשי מאסר בפועל לבין 18 חודשי מאסר (רע"פ 4971/21 עסלי נ' מדינת ישראל (18.07.21)) ותקופת פסילה בין 18 חודשים ל- 48 חודשים לצד ענישה נלווית.

בנסיבות אלה סבורני שהזמן שחלף נזקף לצידה של ההגנה ולכל הפחות, אין בו כדי לזקוף אותו לצידה של המאשימה או לתת לו משקל לקולא בעת גזירת הדין.

לאחר שנתתי את דעתי לנסיבות התאונה, רמת הרשלנות, הודאת הנאשמת בטרם שמיעת העדים, החרטה אותה הביעה, מצבו הרפואי של הנפגע והשפעת התאונה עליו עד היום, באתי לכלל מסקנה כי יש לגזור את עונשה של הנאשמת ברף התחתון של מתחם העונש ההולם.

לקולא יש להיתחשב בהודאת הנאשם באשמה, אשר חסכה הטרחת העדים, בכללם הנפגע וכן חסכה ממנו שחזור הטראומה.

סוף דבר הנני גוזרת על הנאשם העונשים הבאים: מאסר מותנה הריני גוזרת על הנאשם 3 חודשי מאסר וזאת על תנאי שבמשך 3 שנים לא יעבור עבירה של גרימת תאונת דרכים שתוצאתה חבלה של ממש.

...

סוף דבר הנני גוזרת על הנאשם העונשים הבאים: מאסר מותנה הריני גוזרת על הנאשם 3 חודשי מאסר וזאת על תנאי שבמשך 3 שנים לא יעבור עבירה של גרימת תאונת דרכים שתוצאתה חבלה של ממש.

<#5#> גזר דין הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום כדלקמן: גרימת תאונת דרכים, נזק וחבלה- עבירה על תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961,סמל סעיף 2425.

הנאשם יחתום על התחייבות כספית ע"ס 2,000 ש"ח להמנע, מבצוע עבירה של עקיפה בדרך לא פנויה בנגוד לתקנה 47(ד) לתקנות התעבורה ו/או גרימת תאונת דרכים שתוצאתה חבלות של ממש וזאת למשך שנתיים מהיום.

...

הנאשם: אני מאשר את ההסדר כפי שהציג ב"כ המאשימה.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ולאחר ששקלתי מחד, את חומרת העבירה, ומאידך, את הודאת הנאשם, את עברו התעבורתי ואת נסיבותיו האישיות, את מצבו הכלכלי הקשה, את מצבו הבריאותי, אני סבורה כי הסדר הטיעון הולם ולכן אכבדו.

לפיכך אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: קנס בסך 250 ₪, או יום מאסר תמורתו.

מיתחם הענישה לעבירות של נהיגה רשלנית בגינה נגרמה תאונת דרכים עם חבלות של ממש כולל רכיב פסילת רישיון נהיגה לתקופה החל משלושה חודשים עד שנתיים [עיין: עפ"ת 40943-03-14 שגיא נגל נ' מ"י, הש' ר. בן-יוסף (3.4.14), עפ"ת 10348-03-14 מרים לוגסי נ' מ"י, הש' ר. בן-יוסף (13.3.14), עפ"ת 46532-03-13 משה אדזיאשוילי נ' מ"י, הש' כ. סעב (1.6.13), עפ"ת 7802-03-13 דדו נ' מ"י, הש' כ. סעב, (2.6.13).

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, ולאחר ששקלתי מחד, את חומרת העבירה, ומאידך, את הודאת הנאשם, עברו התעבורתי, מידת הרשלנות ותוצאות התאונה.

הנאשם יחתום על התחייבות כספית ע"ס 2,000 ש"ח להמנע, מבצוע עבירה של נהיגה בזמן פסילה או גרימת תאונה שתוצאותיה חבלות של ממש וזאת למשך שנתיים מהיום.

...

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, ולאחר ששקלתי מחד, את חומרת העבירה, ומאידך, את הודאת הנאשם, עברו התעבורתי, מידת הרשלנות ותוצאות התאונה.

אני סבורה כי הסדר הטיעון הולם ולכן אכבדו.

לפיכך אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: ניתן בזאת צו המורה לנאשם לבצע שירות לתועלת הציבור ב- יחידת המתנדבים של עיריית פתח תקווה בהיקף של 80 שעות, בהתאם לתכנית שגובשה על ידי שירות המבחן ובפיקוח שרות המבחן.

חוק העונשין, התשל"ז - 1977 , להלן: "חוק העונשין". כתב האישום, הודאת הנאשם והכרעת הדין: ביום 14.2.22, הודה הנאשם והורשע בכתב האישום, שעניינו גרימת תאונת דרכים אשר תוצאותיה חבלות של ממש להולך הרגל המעורב ונזק לרכוש, הכל כמפורט בכתב האישום.

להולך הרגל, הנפגע, נגרמו נזקים רבים וחבלות של ממש, מפנה לסעיף 5 לעובדות כתב האישום.

...

לאחר שעיינתי בנטען בכתב האישום, ולאור דיני הראיות והוראות החוק המחייבים, ובהיעדר נתונים אובייקטיביים בדבר ימי האשפוז ומהות הניתוח, אין לי אלא לפסוק על פי מה שהונח בפניי ולקבוע כי מדובר בחבלות ברף הבינוני.

לאחר שנתתי דעתי למכלול השיקולים, הנני קובעת כי מתחם הענישה הינו פסילה בפועל בין 7-11 חודשים.

נתתי דעתי גם לעקרון ההדרגתיות בענישה, ראה לעניין זה האמור בתיק 89-11-20 מ"י נ' ניסים אבוחסירה אשר ניתן על ידי מותב זה (נבו 24.2.21 ) ולפסיקה המאוזכרת שם. באשר לעתירת המאשימה לפיצוי לנפגע המעורב, על אף שיש להניח כי זה יפוצה בהליך האזרחי, ועל אף שאולי לא יהיה בכך לעולם כדי לפצות על סבלו של המעורב, מצאתי לנכון לגזור על הנאשם גם פיצוי כספי למעורב בבחינת "צדק מאחה". אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: קנס כספי בסך 1,500 ש"ח הקנס ישולם ב-5 תשלומים, חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 1.3.2023 ואילך.