הודאת נאשם בגניבה בידי עובד והחזקת סם

כתב האישום הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר דיוני, שלא כלל הסכמה עונשית, בבצוע עבירה של גניבה בידי עובד, לפי סעיף 391 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – החוק).

שירות המבחן היתייחס לעברו הפלילי של הנאשם, הכולל 3 הרשעות קודמות בעבירות של קבלת דבר במירמה, זיוף ושימוש במסמך מזויף, וכן החזקת סמים לשימוש עצמי ותקיפה חבלנית.

...

הסניגור טען כי הנאשם יאבד את מקום פרנסתו אם יוטל עליו מאסר בעבודות שירות, ולכן סבר כי יש מקום להיעתר להמלצת שירות המבחן ולהטיל על הנאשם של"ץ יחד עם רכיבי הענישה והטיפול האחרים עליהם המליץ שירות המבחן.

גזירת הדין לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר, שלא ירוצו אלא אם יעבור הנאשם את העבירה בה הורשע וכן כל עבירה שיש בה רכיב של מרמה או זיוף, בתוך שלוש שנים מהיום; 450 שעות שירות לתועלת הציבור (של"ץ), אשר ירוצו החל מיום 8.9.2019 במקום השמה עליו יחליט שירות המבחן בהתאם לתוכנית של"ץ שתוגש לבית המשפט בתוך 30 יום מהיום.

מבוא בהכרעת דין מיום 24.5.17, הורשע הנאשם לפי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, ב-7 עבירות של גניבה בידי עובד, לפי סעיף 391 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977; ובעבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א) יחד עם סעיף 7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג – 1973.

...

כן ציין שירות המבחן כי בבדיקות שתן שנערכו לנאשם לא נמצאו שרידי סם. לאור כל האמור, ונכונותו של הנאשם להשתלב בהליך טיפולי שעשוי להפחית מסוכנתו, המליץ שירות המבחן להטיל על הנאשם צו מבחן למשך שנה וחצי, לצד הטלת מאסר על תנאי ותשלום פיצויי למתלונן.

לאחר קבלת תסקיר משלים הוסיף בא כוח הנאשם, כי שירות המבחן השתכנע לאחר הליך ממושך כי יש להימנע מהטלת מאסר, ולו בדרך של עבודות שירות, שעשויות לפגוע בתעסוקתו, ובסופו של דבר במתלוננת.

סוף דבר לפיכך, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר לתקופה של 2 חודשים, בדרך של עבודות שירות.

הנאשם צירף תיקים נוספים בעבירות של קבלת נכסים שהושגו בעוון, התפרצות לבית עסק וגניבה בכך, שהתפרץ בצוותא חדא עם אחרים וגנב ביחד עימם ממחסן 7 ארגזים של מים מינראלים בשווי של כ- 700 ₪ ובעבירה של החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית.

בת"פ (שלום קרית גת) 57719-11-12 מדינת ישראל נ' דויטאשוילי (3.9.2013), הורשע הנאשם על יסוד הודאתו בעבירה של גניבה בידי עובד בכך, שבמסגרת עבודתו כמחסנאי בקבוץ, גנב ארגזי בשר אותם מכר תמורת סך של 12,000 ₪.

...

קצרה היריעה מלפרט את מכלול המותבים וההליכים אליהם נותב התיק, אך אציין בקצרה כי כתב האישום הוגש לבית משפט השלום באשדוד, שם נקבע בתחילה להוכחות, בהמשך הועבר לגישור פלילי בפני כב' נשיא בתי משפט השלום במחוז דרום, לאחר מכן מצא את דרכו לפתחו של מותב נוסף, ובסופו של דבר הגיע לפתחו של מותב זה לצורך קיום דיון מקדמי לפי סעיף 143א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982.

יתרה מכך, שוכנעתי כי טעמו של שירות המבחן לביטול הרשעתם של הנאשמים 2 ו- 3 שעניינו, החשש מפגיעה עתידית במסגרות התעסוקתיות בהם משולבים הנאשמים כיום - יש בו ממש.

ראו לעניין זה הדברים שנאמרו ב ע"פ 2580/14 ו ע"פ 3539/14 חסן וסברי נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים המשפטיים): "עקרון אחידות הענישה הוא עקרון יסוד במשפט הפלילי אשר נועד להבטיח שוויון בפני החוק ולמנוע שרירות בענישה. עקרון זה מורה כי יש להחיל שיקולי ענישה דומים על מי שביצעו עבירות דומות במהותן, בנסיבות דומות ובעלי נסיבות אישיות דומות. עקרון זה מקבל משנה חשיבות כאשר מדובר בנאשמים שונים המורשעים בגדרה של אותה פרשה. במצב דברים זה מצדד עקרון אחידות הענישה בהטלת עונשים דומים על מי שביצעו מעשים דומים וכן בשמירה על יחס של שקילות בין מבצעיהם של מעשים הנבדלים זה מזה במניינם, חומרתם או בנסיבותיו האישיות של המבצע " ראו והשוו לעניין זה גם: ע"פ 7907/14 ואזנה נ' מדינת ישראל ו ע"פ 900/11 עטאללה נ' מדינת ישראל (פורסמו במאגרים המשפטיים ) לטעמי, באיזון הכולל נדמה, כי בחינת ההבחנות שלעיל בין עניינו של הנאשם 1 לעניינם של הנאשמים 2-4 באספקלריה של עקרון אחידות הענישה מגלה, כי לא קיים יחס מספק של שקילות בעמדתה העונשית של המאשימה ביחס לכל אחד מהם.

זאת ועוד, סעיף 40ד(א) לחוק העונשין קובע כי מקום בו מצא בית המשפט כי "הנאשם השתקם או כי יש סיכוי של ממש שישתקם", רשאי הוא לסטות ממתחם העונש אשר נקבע ולגזור על הנאשם עונש החורג לקולא מאותו מתחם.

ב"כ המאשימה זקף לזכותה של הנאשמת את העדרו של עבר פלילי, הודאה וחרטה עוד טרם פתיחתה של חקירה משטרתית, השבת הכספים שנגנבו ואי קבלת פצויי פיטורין.

הערך החברתי שניפגע הנאשמת הורשעה בשתי עבירות בשני כתבי אישום נפרדים, האחת, גניבה בידי עובד ממעביד והשנייה גידול סמים.

ת"פ (ת"א) 38955-12-10 מדינת ישראל נגד אייל תלמודי, בית המשפט נימנע מהרשעתו של נאשם, נעדר עבר פלילי, שהחזיק ברכבו ובתיקו סם מסוכן מסוג קאנבוס במשקל 0.3 גרם, ובביתו החזיק בסם מסוג קאנבוס במשקל 0.44 גרם וגידל סם מסוג קאנבוס במקל 226.85 גרם נטו.

...

על כן, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם בעבירת גידול סמים, בנסיבות האמורות, הוא החל ממאסר על תנאי ועד מאסר קצר לריצוי בפועל.

נוכח כל האמור לעיל, מצאתי כי ענישה הכוללת עבודות שרות הולמת במקרה זה, והחלטתי להסתפק בעונש הנופל מתקופת המקסימות בעבודת שרות, יחד עם מאסרים מותנים מרתיעים.

סוף דבר אני גוזרת את עונשה של הנאשמת כדלקמן: 4 חודשי עבודות שרות במשטרת קריית שמונה כמפורט בחוות הדעת של הממונה על עבודות שרות מיום 28.8.16 או בתאריך אחר כפי שימצא לנכון הממונה על עבודות שירות.

הרקע ביום 27.10.2014 הורשע הנאשם, על-יסוד הודאתו בעובדות כתב-האישום כפי שהוא, בעבירות אשר יוחסו לו כדלקמן: התפרצות לרכב לפי סעיף 413ו סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין או החוק); גניבה מרכב לפי סעיף 413ד(א) לחוק העונשין; וכן גניבה בידי עובד לפי סעיף 391 לחוק.

עקב כך, השתמש הנאשם בסמים והדבר היוה את הרקע לבצוע העבירות בתיק זה. לחובת הנאשם (שהנו כבן 47) יש לשקול את עברו הפלילי המכביד הכולל מספר רב של הרשעות קודמות (לצד רישום אחד של אי הרשעה מבית-משפט לנוער בעבר הרחוק), וזאת במגוון רחב של עבירות (רובן עבירות אלימות ורכוש).

התנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירת רכוש מסוג עוון (למעט החזקת רכוש החשוד כגנוב).

...

בהתחשב בערכים שנפגעו; בעוצמת הפגיעה בערכים אלה; בנסיבות ביצוע העבירות של התפרצוּת לרכב וגניבה מרכב במקרה דנן; וכן בהתחשב במדיניות הענישה הנוהגת; אני סבורה כי מתחם העונש ההולם בגין האירוע נשוּא האישום הראשון נע מעונש מאסר בפועל למשך תקופה קצרה (אשר במקרים מתאימים יכול וירוצה בעבודות שירות), ועד 10 חודשי מאסר בפועל לריצוי מאחורי סורג ובריח.

בהתחשב בערכים שנפגעו; בעוצמת הפגיעה בערכים אלה; בנסיבות ביצוע העבירה של גניבה בידי עובד במקרה דנן; וכן בהתחשב במדיניות הענישה הנוהגת; אני סבורה כי מתחם העונש ההולם בגין האירוע נשוּא האישום השני נע מעונש מאסר בפועל למשך תקופה קצרה (אשר במקרים מתאימים יכול וירוצה בעבודות שירות), ועד 10 חודשי מאסר בפועל לריצוי מאחורי סורג ובריח.

סוף דבר נוכח מכלול הטעמים שפורטו, אני גוזרת על הנאשם כדלקמן: 8 חודשי מאסר בפועל, החל מיום מעצרו.