על יסוד הודאת הנאשם בעובדות כאמור, הנאשם הורשע בעבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א) ו- (ג) רישא בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג- 1973 (להלן: "פקודת הסמים").
הדברים הבאים, שנאמרו בהקשר לסם הקנביס, החלים ביתר שאת על הסמים הקשים, מהוים מענה נחרץ לטענת המדיניות המקילה –
מדברים בעד עצמם ומתאימים לענייננו-
" ... לפני סיום, ארשום הערת אזהרה לפני הצרכנים והמשתמשים. ריבוי המקרים המובאים לפנינו בעת האחרונה – של גידול, ייצור והפקת קאנבוס לשם הפצה ומכירה, כמו גם הפצה ומכירה של קאנבוס תוך שימוש באפליקציית ה'טלגרס', מעוררים את התחושה, הגם שאינה מגובה בסטטיסטיקה או במחקר אמפירי, כי המדיניות שבאה לידי ביטוי בחוק הסמים המסוכנים (עבירת קנס מיוחדת – הוראת שעה), התשע"ח-2018 (שתחולתו ביום 1.4.2019) – זלגה שלא בטובתה למחוזות אחרים. צרכנים ומשתמשים ואנשים נורמאטיביים, שבעבר לא היו נכונים ליטול על עצמם סיכון להסתבך בעולם הפלילי, נכונים כיום לילך צעד נוסף ולהפוך למגדלים ולסוחרים בסם. זאת, מתוך תפיסה שגויה כי מדובר ב"סמים קלים", ובהנתן הטכנולוגיה המאפשרת מכירה והפצה קלה ו"סטרילית" של סמים.
...
"ככלל, בעת ענישתם של העוסקים בסחר בסמים, יש ליתן משקל גדול לשאלת הרווח הכלכלי שנצמח מהעבירות. הסיבה לכך היא אופיין של עבירות אלה – הסחר בסם ולא השימוש של האדם הבודד – שכל כולן סובבות סביב בצע כסף. ענישה כלכלית מחמירה תורמת להרתעה של העבריין הספציפי ולהרתעת הרבים, והיא מהווה את תשובת המשקל ההולמת לעבירות כגון דא (ראו ע"פ 2996/09 פלוני נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה שח (11.05.2011); ע"פ 5104/06 אנזור בנייורישלויל נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 14 (21.5.2007)). לכן יש הגיון, על פי אמת המידה של הלימת העונש, בהטלת קנס ובחילוט, גם אם נגזר על נאשם מאסר של מספר שנים." - ע"פ 100/14 מדינת ישראל נ' סימנטוב מחטייב (פורסם בנבו, 10.12.2014)
גובה הקנס מושפע משיקולים שונים ובהם, סוג הסם וכמותו, שוויו הכספי, הרווח שניתן להפיק ממכירתו, ועוד, ובסופו של דבר הקנס אינו עומד בפני עצמו אלא הוא מרכיב בעונש הכולל - האמור לשמור על יחס הולם לחומרת מעשה העבירה ולמידת אשמו של הנאשם – שביחס אליו יש לתת את הדעת גם ליכולתו של הנאשם לעמוד בו.
באופן מעשי, הקנסות המוטלים על החזקת עשרות גרם קוקאין שלא לצריכה עצמית, הם בסדרי גודל של עשרות אלפי שקלים.
בהתאם לצורך לקיים יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה של הנאשם בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין העונש שיוטל, ובהתחשב בערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, אני קובע כי מתחם העונש ההולם למעשה העבירה שביצע הנאשם הוא בין 3 ל-5 שנות מאסר בפועל, וקנס בטווח שבין 10,000 ל – 50,000 ₪.
בהתחשב בכל האמור, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:
4 שנות מאסר בפועל.