כללי
הנאשם הורשע על פי הודאתו, ובמסגרת הסדר טיעון, בהפרת הוראה חוקית, עבירה לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), בתקיפה הגורמת חבלה של ממש, עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין, ובאיומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין.
ת"פ (ק"ג) 57058-12-17 מדינת ישראל נגד פלוני (03.04.2019): הנאשם נידון לעונש בן 4 חודשי מאסר בעבודות שירות לצד עונשים נלווים, לאחר שהורשע בעבירות איומים, ניסיון תקיפה הגורמת חבלה של ממש וניסיון תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש.
בהמשך אותו יום, ניסה לדרוס את השניים באמצעות רכבו ופגע עם רכבו בדוכן הפירות שבו עבדו.
...
בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 י"ג), ולאחר שקלול מכלול הנסיבות והשיקולים במקרה זה, אני סבורה שמתחם העונש ההולם את המעשה נע בין 4 חודשי מאסר, אשר יכול וירוצו בדרך של עבודות שירות ועד ל-15 חודשי מאסר בפועל.
העונש המתאים - סיכום
לאחר שנתתי דעתי לכלל הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, הגעתי למסקנה שיש למקם את הנאשם בשליש התחתון של מתחם העונש ההולם, אך לא בתחתיתו ולגזור על הנאשם עונש של 7 חודשי מאסר, שיכול וירוצו בעבודות שירות, לצד מאסר על תנאי, התחייבות ופיצוי לנפגע העבירה.
סוף דבר
לאחר ששקלתי את רכיבי הענישה – סוגם, מידתם והשפעתם ההדדית, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:
מאסר בן שבעה חודשים, שיכול ויבוצעו בעבודות שירות ככל שהנאשם יימצא מתאים לכך.