לטענת התובעים, הנתבע 2 הודה באשמתו המלאה לתאונה, הודאה שהעלה על הכתב.
בעוד שבכתב ההגנה ציינו הנתבעים 1 ו-2 כי החתימה על המסמך זויפה (סעיף 7 לכתב ההגנה), אלא שבדיון בפניי טען הנתבע 2 כי הוא אכן חתם על המסמך (עמ' 5 ש' 6-7 , 29-30), אך לא ידע על מה הוא חותם! הנתבע 2 לא נתן הסבר מניח את הדעת מדוע הנו חתום על המסמך, אשר עיון בו מעלה כי, הנתבע 2 מודה באחריותו לקרות התאונה.
...
לאור האמור הנני מורה על דחיית התביעה כנגד הנתבעת מס' 3 בלבד.
משלא הוכיחו האחרונים כי נגרמו להם הפסדים בגין ימי עבודה ו/או נסיעות למוסכים, ולא המציאו כל אסמכתא על כך, כגון תלוש שכר, בו ניכרת הירידה בשכר כתוצאה מהיעדרות מעבודה, וכן קבלות על נסיעות או בגין השכרת רכב חלופי, איני פוסקת כל פיצוי בגין ראש נזק זה.
סוף דבר
לאור האמור לעיל, הריני מקבלת את התביעה, באופן חלקי, ומחייבת את הנתבעים 1 ו-2 לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, הסך של 8,176 ₪.
התביעה נגד נתבעת מס' 3 נדחית וזאת ללא צו להוצאות.
