הודאה והרשעה של נאשם בהחזקת סם שלא לצריכה עצמית

על יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן הורשע הנאשם בעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית – לפי סעיף 7(א) + 7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג – 1973.

לטענתו, נגד הנאשם ומוסטפא הוגש אותו כתב אישום הכולל את אותן עובדות, ועם זאת, נגד מוסטפא אשר הורשע בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, העובדות מעלות במובהק כי מוסטפא הוא זה שלקח את הסמים מהרכב הנוסף והעביר אותם לתא המטען ברכבו של הנאשם, ולמעשה הוא זה שסיפק לנאשם את כמות הסם, ועוד בכמות 684 גרם ( על פי כתב האישום של מוסטפא).

...

תחת כלל הדברים האמורים, ושמצאתי ממש בטענות ההגנה באשר לחלקו המשמעותי יותר של מוסטפא בביצוע העבירות כעולה מעובדות כתב האישום, כמו גם לעונש שהושת על מוסטפא, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 3 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות.

בת"פ (רמ') 21873-05-14 מדינת ישראל נ' דהאן (06.09.15), הורשע נאשם בהתאם להודאתו בעבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, החזקת כלים להכנת סם שלא לצריכה עצמית וסחר בסמים.

שוכנעתי כי בסופו של יום לאור עברו הפלילי של הנאשם (הגם שהרשעתו האחרונה בשנת 2011) , העובדה כי הנאשם בסופו של יום שולב בהליך טפולי והוא בשלב שאינו מיתקדם הרי שענישה בדמות עבודות של"צ אינה תואמת את נסיבות תיק זה. לפיכך, אני סבורה שענישה בדרך של עבודות שירות יש בה כדי להלום את הנסיבות בתיק זה, ומהוה איזון בין הישגיו של הנאשם עד כה בהליך הטיפולי וכן שקולי הלימה וטובת האנטרס הצבורי ושיקולי הרתעה.

...

בשקלול כל השיקולים אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 5 חודשי מאסר אותם יישא הנאשם בדרך של עבודות שירות על פי חוות הדעת של הממונה על עבודות השירות בעיריית נהריה.

לאור עברו הפלילי של הנאשם הכולל עבירות סמים החלטתי לחרוג מתקופת צו המבחן שהתבקשה על ידי שירות המבחן וליתן צו לתקופה של 18 חודשים במהלכם יהיה הנאשם נתון בפיקוח שירות המבחן.

אני פוסלת את הנאשם ולהחזיק או לנהוג על תנאי רישיון נהיגה וזאת לתקופה של חודשיים למשך שנתיים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור כל עבירת סמים על פי פקודת הסמים ויורשע בה. אציין כי החלטתי שלא להשית על הנאשם פסילה בפועל וזאת בין היתר לאור העובדה כי מתסקיר שירות המבחן עולה כי בדיקות השתן אותם מסר הנאשם מעידות על ניקיון משימוש בסמים.

על יסוד הודאתו הורשע הנאשם בעבירות הבאות: שתי עבירות החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, לפי סעיפים 7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: "פקודת הסמים"); ועבירה של סחר בסמים מסוכנים (ריבוי מקרים), לפי סעיף 13 לפקודת הסמים.

ב"כ המאשימה נימקה עתירתה העונשית בנימוקים הבאים: חומרת העבירות שבהן הורשע הנאשם ומידת פגיעתן בערכים המוגנים; בעבירות החזקת נשק יש מקום ליתן משקל בכורה לעיקרון ההרתעה על פני עקרונות אחרים כמו נסיבותיו האישיות של הנאשם; כמות אמצעי הלחימה שהחזיק הנאשם ופוטנציאל הנזק המשמעותי העלול להגרם מהם, בשים לב למאפייניהם הקטלניים; מסוכנות הנאשם הנלמדת מהחזקתם של אמצעי הלחימה; הנאשם החזיק באמצעי הלחימה במחסן המצוי בבניין מגורים, באופן שסיכן את הבאים בשעריו; כמות הסמים שהחזיק הנאשם ופוטנציאל הנזק לבריאות כתוצאה מהחזקתם ומן הסחר בהם; המניע לבצוע העבירות – בצע כסף; הנאשם נעדר עבר פלילי אך בעל עבר תעבורתי עשיר ומרצה עונש של 4 חודשי מאסר בגין הרשעה בתיק תעבורה; נסיבותיו האישיות של הנאשם, ובפרט היותו אב לארבעה ילדים קטנים, כשהצעיר בהם נולד במהלך ההליך המשפטי.

...

בית המשפט העליון עמד לא אחת על חומרתן היתרה של עבירות נשק, בין היתר, בשל הסכנה כי הנשק המוחזק יועבר בסופו של דבר למי שמתכוון לעשות בו שימוש לפעילות עבריינית או לפעילות טרור (ע"פ 4945/13 מדינת ישראל נ' סלימאן (19.1.2014); ע"פ 2251/11 נפאע נ' מדינת ישראל פסקה 5 (4.12.2011)).

לאור כל האמור לעיל, בשים לב לערכים החברתיים המוגנים ולעוצמת הפגיעה בהם, תוך מתן משקל למכלול נסיבות האירוע, ובהתאם למדיניות הענישה הנוהגת, אני קובע כי מתחם העונש ההולם באירוע זה, בהתייחס לעבירות הנשק והסמים גם יחד, נע בין 46 ל-60 חודשי מאסר בפועל.

סוף דבר לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, כמפורט לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 50 חודשי מאסר לריצוי בפועל, בניכוי ימי מעצרו מיום 12.7.2022.

רקע הנאשם הורשע לפי הודאתו בשתי עבירות: האחת, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית בצוותא חדא, לפי סעיף 7(א) ו-7(ג) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: פקודת הסמים) בצרוף סעיף 29(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין או: החוק); והשנייה, עסקה אחרת בסם לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודת הסמים.

לאחר שקילת הדברים, ותוך שציינתי כי המקרה אינו פשוט להכרעה, הוריתי בהחלטה מנומקת מיום 9.9.2021 על שיחרורו של הנאשם לקהילה טיפולית לגמילה מסמים בכפוף לתנאים כספיים, ועל דחיית מועד שמיעת הטיעונים לעונש לצורך כך. מאז ועד היום הוגשו בתיק מספר תסקירים לצורך מעקב אחר מצבו של הנאשם והתקדמותו בהליך הטיפולי-שקומי.

...

עובדה זו מחזקת את המסקנה לפיה התועלת שבהחזרתו של הנאשם אל מאחורי סורג ובריח, פחותה מהסיכונים הכרוכים בכך לאינטרס הציבורי והפרטי.

סוף דבר נוכח מכלול הטעמים האמורים, אני גוזרת על הנאשם כדלקמן: עבודות שירות לתועלת הציבור בהיקף של 300 שעות לפי התוכנית המוצעת בתסקיר שירות המבחן.

ניתן להשיב את ההפקדה הכספית בתיק המ"ת הקשור באמצעות ב"כ (ראו בעניין זה החלטתי מיום 12.9.2021 בהליך שבכותרת).

על יסוד הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן הורשע הנאשם בעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א) + 7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג-1973.

בעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, כמו בסחר בסמים, נסיבות אישיות של הנאשם לרוב ייסוגו מפני שקולי ההרתעה והגמול, כדברי בית המשפט בע"פ 9482/09 ביטון נגד מדינת ישראל (2011): "נגע הסמים הפוגע קשות בחברתנו [...] על כן, יש ליתן משקל ממשי לשיקול ההרתעתי אל מול השיקולים האישיים, אשר משקלם יהיה נמוך יותר במקרים כגון אלה. עונש הולם למחזיקי סמים שלא לשימוש עצמי – קרי: למשולבים במערך ההפצה – מכוון לקבוע בהכרת הכול את החומרה היתירה שאנו מייחסים להפצת הסמים, ולהרתיע עבריינים בכוח מלשלוח ידם בפעילות ההפצה. שתי תכליות מרכזיות אלו ניתן להשיג רק על ידי הטלת עונשים חמורים". נתוניו האישיים של הנאשם לצד הערכת שירות המבחן בקיומם של גורמי סיכון רבים להישנות עבירות סמים ואלימות, מובילה למתן משקל ממשי לשיקולי הרתעתו.

...

הערעור נדחה.

בעפ"ג (מחוזי ב"ש) 37749-10-22 באסל אסמעיל נ' מדינת ישראל (1.3.23), נדחה ערעורו המערער עליו נגזרו 15 חודשי מאסר בפועל, לאחר שבית משפט קמא סטה משיקולי שיקום ממתחם העונש אותו קבע -18 עד ל 33 חודשי מאסר בפועל- בנסיבות בהן הורשע המערער בהחזקה של 23.6 גרם סם מסוג קוקאין (כאשר 5 גרם מכמות זו הוכרה לצריכה עצמית); החזקת כלים לייצור סמים ושידול להשמדת ראיה.

סוף דבר, אני גוזרת את עונשו של הנאשם כדלקמן: 26 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו בתיק זה על פי רישומי שב"ס, ובמצטבר לכל עונש מאסר אותו הוא מרצה.