ביחס לעבירות הקשורות לשימוש במירמה בכרטיסי אשראי אפנה לרע"פ 4760/14 קיסלמן נ' מדינת ישראל (7.5.2015) והעונשים שהוטלו על הנאשמים, בזיקה למספר העבירות בהן הורשע כל אחד מהנאשמים שם; ת"פ 43223-01-24 מדינת ישראל נ' ארסן סטוגנייב (12.3.2024), בו נידון עניינו של נאשם שהורשע בעבירות פריצה לרכב בכוונה לגנוב, גניבה, שימוש ברכיב חיוני באמצעי תשלום וניסיון שימוש ברכיב חיוני באמצעי תשלום ונגזרו עליו 6 חודשי מאסר בפועל והופעלו מאסרים מותנים כך שסה"כ הוטלו עליו 12 חודשי מאסר בפועל; ת"פ 60049-12-22 מדינת ישראל נ' שלמה בן שושן (8.5.2023), בו הורשע נאשם בשני כתבי אישום בעבירות שימוש ברכיב חיוני באמצעי תשלום, פריצה לרכב בכוונה לגנוב, חבלה במזיד לרכב וקבלת נכס שהושג בפשע ונידון לשמונה חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים.
קביעת עונשו של הנאשם
לצורך קביעת עונשו של הנאשם הבאתי בחשבון לזכותו את הודאתו אשר חסכה זמן שפוטי וביטאה קבלת אחריות וחרטה.
...
בעניין עבירות הרכוש אציין כי מדיניות הענישה בעבירה של קבלת נכסים שהושגו בפשע מחמירה ובהקשר זה צוין כי "בית-משפט זה הדגיש מספר פעמים, כי קבלת רכוש גנוב, שהושג בדרך של פשע, היא מעשה, שאינו נופל בחומרתו מעצם ביצוע הפשע, שבאמצעותו הושג הרכוש (ע"פ 201/71, בעמ' 192). קבלת רכוש גנוב היא חוליה חיונית בשרשרת העבריינית ובלי שיימצא מי שירכוש את הרכוש הגנוב, אין טעם לעתים בעצם מעשה הגניבה. על-כן מן הראוי הוא להטיל על מי שמורשע בעבירה זו, אפילו הוא נעדר הרשעות קודמות, עונש מאסר בפועל משמעותי, אלא אם כן יש נסיבות מיוחדות לקולא".(ע"פ 384/80 מדינת ישראל נ' בן ברוך, (27.11.2008); וראו גם ע"פ 2636/12 עזבון המנוח יהושע שלוש ז"ל נ' מדינת ישראל (5.3.2013)).
סיכומו של דבר, לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים, הן לקולה והן לחומרה, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
מאסר למשך 14 חודשים.
בהתאם להוראות סעיף51י(א)(1) לחוק העונשין, עונש המאסר בעבודות שירות שהוטל בתיק פ"ל 5974-03-20 הופסק ואני מורה שהנאשם יישא מתוכו 5 חודשים במצטבר לעונש אותו הטלתי והיתרה בחופף.