המערער הורשע, על פי הודאתו, בעבירות שעניינן נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף ונהיגה ללא פוליסת ביטוח.
יוער, כי עונש הפסילה בפועל בן ה- 5 חודשים אינו חמור כלל ועיקר, בהנתן חומרת העבירות בהן הורשע המערער ועברו התעבורתי ואין מקום להתערב בו, זאת אף אם לא קבע בית משפט קמא בגזר הדין את מיתחם העונש ההולם, בתוואי הנידרש עפ"י תיקון 113 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
...
בית משפט קמא, בהשיתו על המערער עונש של פסילה בפועל לתקופה של 5 חודשים, איזן נאותה בין חומרת העבירות בהן הורשע המערער לבין נסיבותיו האישיות, כמו גם העובדה שהמערער חידש, בסופו של דבר, את רישיון הנהיגה.
אין בידי לקבל את טענת ב"כ המערער, לפיה המדיניות הנהוגה מלמדת, כי אין מקום להשית כלל עונש של פסילה בפועל במקרה כגון דא. יוטעם בנקודה זו, כי מהפסיקה שהגיש ב"כ המשיבה (מש/1) עולה תמונה שונה של השתת עונשי פסילה בפועל על נאשמים שהורשעו בעבירה של נהיגה ללא רישיון בתוקף, זאת על אף שרישיון הנהיגה שלהם חודש.
סיכומו של דבר, הערעור נדחה.