הודאה והרשעה בעבירות אלימות, התפרצות ותקיפת שוטר

המערער הורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון בבצוע העבירות הבאות: שתי עבירות של התפרצות למקום מגורים; עבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות; שתי עבירות של שהיה בלתי חוקית בישראל; ועבירה של גניבה.

כן ציין בית המשפט את הסיכון שעבירות אלה יתדרדרו לעבירות אלימות, כאשר המתפרץ יופתע על ידי בעל הדירה, עד כדי תוצאה קטלנית.

...

המשיבה טוענת מנגד שיש לדחות את הערעור, והיא סומכת את ידיה על גזר דינו של בית משפט קמא שלטעמה הוא ראוי וסביר בנסיבות העניין.

סיכומו של דבר.

החלטנו לדחות את הערעור ככל שהוא מופנה נגד תקופת המאסר שהוטלה על המערער, ולקבל את הערעור ככל שהוא מופנה נגד הפיצוי שנפסק.

אנו מחליטים, אפוא, לבטל את רכיב הפיצוי, ולהותיר על כנם את יתר רכיבי גזר הדין.

<#3#> גזר דין הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בשני כתבי אישום מתוקנים, שבמרכז כל אחד מהם עבירה של התפרצות לבית מגורים ועימות פיזי שהתפתח בעקבות זאת עם דיירי הבית או עם שוטרים שהגיעו למקום.

במסגרת כתב האישום המתוקן, בת"פ 45269-09-12, הורשע הנאשם בעבירות של התפרצות לבית מגורים, היזק לרכוש וניסיון תקיפת שוטר.

גם כיום תלויים ועומדים לחובת הנאשם מאסרים מותנים לפרקי זמן של 6 ו-12 חודשים אשר הושתו עליו במסגרת הרשעתו האחרונה משנת 2010, אז נדון ל-26 חודשי מאסר בפועל אשר כללו הפעלת מאסר מותנה, בין היתר בגין עבירת התפרצות ועבירות אלימות שנלוו לה. בנסיבות רגילות, אין ספק כי לנוכח עבר מכביד זה והחזרה על אותן שיטות פעולה ללא כל הרתעה, היה מקום לגזור את הדין בחלק העליון של המתחמים שנקבעו.

...

בנסיבות אלה ומבלי להתעלם מהסקירה המתונה באופן יחסי אשר הוצגה בפסק הדין הבודד שהציגה ההגנה מבית המשפט השלום באילת, אני סבור כי לצד כל אחד מכתבי האישום יש לקבוע מתחם עונש הולם הנע בין 15 ל-30 חודשי מאסר בפועל.

לאור כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 30 חודשים.

אני מורה על הפעלת מאסרים מותנים בני 6 ו-12 חודשים אשר הושתו על הנאשם במסגרת ת"פ 22676-12-09.

רקע הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות התפרצות לדירת מגורים (2 עבירות), תקיפת שוטר, גניבה ושהיה בלתי חוקית בישראל (2 עבירות).

חמישה חודשי מאסר, אותו לא ירצה אלא אם יעבור עבירת רכוש או אלימות שהיא עוון, עבירת הפרעה לשוטר או עבירה על חוק הכניסה לישראל תוך שלוש שנים מיום שיחרורו מהמאסר.

...

כתב האישום וההליכים הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בעבירה של תקיפת עובד ציבור, לפי סעיף 382א(א) לחוק העונשין.

ראו גם ע"פ 7639/13 מחמוד אמארה נ' מדינת ישראל (2.4.2014), פסקה 9 לפסק דינה של כב' השופטת ד' ברק-ארז: "ככלל, אנו סבורים שהעבירות שביצעו המערערים 2-1 הן חמורות ביותר, וכי העונש היאה להן ברגיל הוא מאסר בפועל. עבירות של אלימות חסרת פשר המתפרצת ברגע הן איום מתמיד על שלוות חייהם של האזרחים, כמו גם על בטחונם האישי. מבית משפט זה צריך לצאת מסר ברור של אי-השלמה עמן, מסר המתבטא לא רק במלים, אלא גם במדיניות הענישה הלכה למעשה. הדברים מקבלים משנה תוקף לנוכח המימד הצבורי בפעילותו של קורבן העבירה, המאבטח...". לצורך בחינת מדיניות הענישה הנוהגת במקרים דומים אפנה לפסקי הדין הבאים: ע"פ 7639/13‏ מחמוד אמארה נ' מדינת ישראל (2.4.2014), בו נידון עניינם של שני נאשמים שהורשעו בארוע אלים כנגד מאבטח בבית חולים.

פסק הדין עסק בעיניינו של אחד הנאשמים בלבד עליו הוטלו 8 חודשי מאסר בפועל (לאחר שהאחר חזר בו מערעורו) ובית המשפט העליון דחה את העירעור חרף העבר הנקי והגיל הצעיר; עפ"ג 10329-09-21 מדינת ישראל נ' סאמי סווחארה (15.3.2022), בו נידון עניינם של שני נאשמים שתקפו מאבטח בבית חולים ושוטרים והורשעו בעבירות תקיפת עובד ציבור, תקיפת שוטר והפרעה לשוטר.

...

ראו גם ע"פ 7639/13 מחמוד אמארה נ' מדינת ישראל (2.4.2014), פסקה 9 לפסק דינה של כב' השופטת ד' ברק-ארז: "ככלל, אנו סבורים שהעבירות שביצעו המערערים 2-1 הן חמורות ביותר, וכי העונש היאה להן ברגיל הוא מאסר בפועל. עבירות של אלימות חסרת פשר המתפרצת ברגע הן איום מתמיד על שלוות חייהם של האזרחים, כמו גם על ביטחונם האישי. מבית משפט זה צריך לצאת מסר ברור של אי-השלמה עמן, מסר המתבטא לא רק במלים, אלא גם במדיניות הענישה הלכה למעשה. הדברים מקבלים משנה תוקף לנוכח המימד הציבורי בפעילותו של קורבן העבירה, המאבטח...". לצורך בחינת מדיניות הענישה הנוהגת במקרים דומים אפנה לפסקי הדין הבאים: ע"פ 7639/13‏ מחמוד אמארה נ' מדינת ישראל (2.4.2014), בו נידון עניינם של שני נאשמים שהורשעו באירוע אלים כנגד מאבטח בבית חולים.

ערעורו נדחה, כמו גם ערעור המדינה על קולת עונש המאסר, והוא חויב בפיצוי למתלונן; עפ"ג 36501-08-14 אנג'ל נ' מדינת ישראל (16.2.2015), בו נידון עניינו של נאשם שהורשע בעבירות איומים ותקיפה הגורמת חבלה ממש ונידון לשישה חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות.

המשמעות המעשית של קביעה זו, על רקע גבולות המתחם שקבעתי, היא שיש להטיל על הנאשמים עונשי מאסר ובהתאם להסדר הטיעון, אותו אני מקבל כמאוזן וראוי, יתאפשר להם לשאת את עונשם בעבודות שירות.

סיכומו של דבר, לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים, הן לחומרה והן לקולה, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים: על הנאשם 1 ארבעה חודשי מאסר.

מכאן – גזר דין זה. ראיות לעונש התביעה הגישה, לענין העונש, ראיות כדלקמן: גיליון רישום פלילי של הנאשם (ת/1) – לחובת הנאשם, הרשעות, אשר חלקן חוזרות ונישנות, בעבירות של נהיגה פוחזת של רכב; פריצה לרכב בכוונה לגנוב; גניבה מרכב; מבצע עבירה; החזקת סם לצריכה עצמית; ביצוע עבודות ללא היתר; החזקת אגרופן או סכין שלא כדין; הפרעה לשוטר במילוי תפקידו; איומים; העלבת עובד ציבור; תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו; ניסיון לתקיפת שוטר; גניבת רכב; התפרצות למקום מגורים לבצע עבירה; פריצה לבניין שאינו דירה ובצוע גניבה; החזקת מכשירי פריצה; שבל"ר ונטישה באותו מקום; הפרת הוראה חוקית; חבלה חמורה; פריצה לרכב; מסחר ברכב או חלקי רכב גנובים; אי מניעת פשע; תמונות חבלה של המתלוננת (ת/2); תעודה רפואית של המתלוננת (ת/3).

אף הסתבכותו האחרונה של הנאשם, שאינה בגין עבירת אלימות, היא בגין עבירה שנעברה כ-7 שנים עובר להסתבכותו בתיק זה. לזכות הנאשם, הודאתו באשמה, נטילת אחריות, הבעת צער ואמפתיה כלפי המתלוננת וחיסכון בזמן שפוטי.

...

במקרה דנן, מדובר בשני אישומים שבכתב האישום המתוקן דומים במהותם; מדובר בשני אירועי אלימות בהם תקף הנאשם את רעייתו; בפרק זמן קצר יחסית; ולכן, מוצא בית המשפט, כי יש מקום להיעתר לעמדת ההגנה, ולקבוע מתחם אחד בגין שני האירועים.