רקע
הנאשם הורשע על פי הודאתו בתיק זה בצרוף תיק תת"ע 3267-05-22 בעבירות של נהיגה בזמן פסילה בנגוד לסעיף 67 לפקודת התעבורה (נוסח חדש) התשכ"א-1961, (להלן: "הפקודה"), נהיגה ברכב ללא ביטוח בנגוד לסעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) התש"ל-1970, נהיגה כשרשיון הנהיגה פקע מעל שנתיים בנגוד לסעיף 10(א) לפקודה (2 עבירות), ונהיגה כשרשיון הרכב פקע מעל שנה בנגוד לסעיף 2 לפקודה (2 עבירות).
מצאתי לדחות טענת המאשימה לעניין תקופת הפסילה ואני סבור כי במקרה דנן לא חל סעיף 40אלפקודת התעבורה אשר קובע:
40א. (א)(1) הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיפים 62(3), 64, 64א, 65(א)(2) או (3) או 67, או על עבירה לפי סעיף 301ג לחוק העונשין, התשל"ז-1977, תוך שימוש ברכב, ובעשר השנים שקדמו למועד ביצוע אותה עבירה כבר הורשע לפחות פעמיים על אחת מהעברות האמורות, דינו – נוסף על כל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, לתקופה שלא תפחת מעשר שנים;
ברע"פ 5062/20 מדינת ישראל נ' ג'ומעה עודה (27.4.21) נקבע בדעת הרוב כי יש לפרש סעיף זה כחל רק כאשר ניתנו בעיניינו של הנאשם 2 גזרי דין שונים במהלך 10 שנים שקדמו לבצוע העבירה.
...
לפיכך, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:
תשלום קנס בסך 1,500 ₪.
אני מורה על הפעלת עונש פסילת רשיון למשך 6 חודשים, כפי שנפסק על תנאי ע"י בימ"ש לתעבורה בירושלים בתיק 272-10-17 ביום 20.9.18 לריצוי באופן חופף.
אני מורה על הפעלת עונש מאסר למשך 7 חודשים, כפי שנפסק על תנאי ע"י בימ"ש לתעבורה בירושלים בתיק 272-10-17 ביום 20.9.18 לריצוי באופן מצטבר.