הודאה והרשעה בהסדר טיעון בעבירות מרמה וזיוף כעו"ד

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים עפ"ג 3206-03-19 אמארה נ' מדינת ישראל ואח' 15 מאי 2019 הרכב כב' השופטים: י. גריל, שופט עמית [אב"ד] א. לוי, שופט א. באומגרט, שופט המערער/המבקש: אסעד אמארה ע"י ב"כ עוה"ד אילן ציבולבה המשיבים: מדינת ישראל ואח' באמצעות פרקליטות מחוז חיפה (פלילי) ע"י ב"כ עוה"ד מ. הרטמן החלטה

בישיבת בית משפט השלום מיום 2.3.16 הורשע המערער לפי הודאתו (במסגרת הסדר הטיעון) בריבוי עבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, זיוף מיסמך בכוונה לקבל דבר במירמה בנסיבות מחמירות, זיוף מיסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות ושימוש במסמך מזויף, וזאת כלפי 21 מתלוננים.

...

למרות כל האמור בנימוקי בקשת הדחיה הנוכחית, לא שוכנענו שקיימת הצדקה להמשך דחיית ריצוי עונש המאסר בפועל, והגיעה העת שהמערער ייתן את הדין על מעשיו החמורים שפגעו באזרחים תמימים, וכי ירצה את עונש המאסר שהוטל עליו.

כמו כן, מפנים אנו לרע"פ 1076/16 חיים כהן נ' מדינת ישראל, בפיסקה 9 (11.2.2016): "... הנחת המוצא היא שגורמי הרפואה בשירות בתי הסוהר ערוכים לטפל באסירים במצבים רפואיים שונים, כולל מצבים רפואיים שאינם פשוטים, וחזקה היא שהאסיר יקבל את הטיפול הרפואי לו הוא נזקק בין כותלי בית הסוהר (ראו: עניין לופוליאנסקי, פסקה 222; ע"פ 9155/12 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 18 (19.11.2014); ע"פ 8226/06 טוויל נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (10.4.2007)). במקרה שלפניי, בית המשפט המחוזי התרשם כי מצבו הרפואי של המבקש הוא כזה אשר שירות בתי הסוהר ערוך לטפל בו, ולאחר שעיינתי במסמכים הרפואיים שצורפו לבקשה, אני מצטרף למסקנתו. כן איני סבור כי יש במצב רפואי זה להצדיק הפחתה מהעונש שהוטל על המבקש גם בתוך מתחם העונש, בשים לב לנסיבות המקרה." (ההדגשה שלנו) בסיכום הדברים, לא שוכנענו שמצבו הרפואי של המערער, ובכלל זה הניתוח שעליו לעבור, יש בו כדי להצדיק את דחיית מועד התייצבותו של המערער לריצוי עונש המאסר בפועל.

לפיכך הבקשה נדחית, ועל המערער להתייצב למאסרו בבית המעצר קישון ביום ראשון 26.5.19 עד השעה 10:00 בבוקר, הכל כפי שנקבע בפסק הדין מיום 2.5.19.

בבית המשפט העליון רע"פ 1870/20 לפני: כבוד השופט י' אלרון המבקש: יהודה חמוס גניש נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ב-ע"פ 62685-11-18 מיום 10.2.2020 שניתן על ידי השופטת העמיתה ד' ברלינר והשופטים ש' יניב ו-ש' זמיר; בקשה לעיכוב ביצוע; בקשה להגשת ראיות חדשות בשם המבקש: עו"ד יעקב ארדיטי לנדמן ][]החלטה

יצוין כי מרציאנו הורשע, על פי הודאתו בהסדר טיעון, בעבירות של זיוף מיסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, ומרמה והפרת אמונים בתאגיד.

...

בית משפט השלום קבע כך על שאלות העובדה: "בחינת הדברים מחזקת ומאששת את המסקנה לגבי שותפות הנאשם בביצוע העבירות הפליליות, וכן מבססת אי אמון מוחלט בנאשם [המבקש – י' א'] ובהסבריו השונים והמשתנים, עד כדי קביעה ברורה כי הנאשם שיקר, באופן המחזק את הראיות הנסיבתיות כנגדו ואת המסקנה היחידה הנובעת מהן" (פסקה 9).

דין הבקשה להידחות.

על כן, הבקשה נדחית.

מבוא הנאשם הורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון בעבירות כדלקמן: רישום כוזב במסמכי תאגיד (ריבוי עבירות) לפי סעיף 423 בצרוף סעיף 29 וסעיף 34ב' לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין").

באת-כוח המאשימה עו"ד שירה גרין, עתרה בהתאם להסדר הטיעון להשית על הנאשם עונש בן 5.5 חודשי מאסר שאותם יישא בדרך של עבודות שירות וכן מאסר על תנאי והתחייבות גבוהה.

כן הורשע הנאשם בשורת עבירות זיוף ומרמה שאותן עבר בחודש אפריל 2014 דהיינו לאחר שעבר את העבירות בתיק דנא, ונדון עליהן ביום 16.10.2017 למאסר על תנאי, קנס וצו שירות לתועלת הציבור.

...

ובלשון פסק הדין נאמרו הדברים כך : "[...] אנו סבורים כי סטייה מהסדר טיעון תיעשה במקרים חריגים ונדירים בלבד, וזוהי המגמה המסתמנת בשנים האחרונות בפסיקתו של בית משפט זה [ראו: ע"פ 2871/07 חייא נ' מדינת ישראל (17.12.07); ע"פ 3836/08 ורטיק נ' מדינת ישראל (6.10.08) וכיו"ב].

בהמשך לכך, בחנתי את נימוקי הסדר הטיעון ואת העונש שהוצע בו, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים בהקשר זה, מצאתי שהסדר הטיעון סביר, מבוסס על שיקולים ראויים ומקיים את נוסחת האיזון דלעיל ועל כן החלטתי לאמצו.

סוף דבר לאחר ששקלתי את רכיבי הענישה השונים – סוגם, מידתם והשפעתם ההדדית, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים כדלקמן: מאסר בן חמישה חודשים שאותו יישא הנאשם בעבודות שירות, זאת על פי קביעת הממונה על עבודות שירות בשב"ס. הנאשם שובץ לעבודות שירות במנהל קהילתי בשכונת ארמון הנציב בירושלים בימים ובשעות שנקבעו בחוות הדעת.

· ברע"פ 2163/19 איתמר מרכוס נ' פרקליטות המדינה (3.4.19) המבקש הורשע לאחר הודאתו בעבירה של היתחזות לעו"ד, קבלת דבר במירמה, זיוף מיסמך ושיבוש מהלכי משפט.

  · בעפ"ג 51930-05-21 איתמר הפטר נ' מדינת ישראל (20.7.21) הנאשם הורשע, לאחר הודאתו, במסגרת הסדר טיעון שכלל הסכמה לעניין העונש בעבירות מירמה שביצע יחד עם בן זוגו במסגרת מס' אישומים שונים.

...

מידת הפגיעה בערך המוגן: בחינת מידת הפגיעה בערך החברתי המוגן מובילה למסקנה כי הפגיעה הינה ברף הגבוה, וזאת בשים לב לשיטתיות המעשים, הניצול לרעה של אמון המתלוננים, והנזק הכספי הרב שנגרם למתלוננים.

לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים המעוגנים בסעיף 40ג(א) לחוק העונשין, כפי שפירטתי אותם לעיל, מצאתי כי מתחם העונש ההולם לגבי שני הנאשמים נע בין 12 ל- 30 חודשי מאסר בפועל, בצירוף ענישה נלווית, הגם שנאשם 1 צירף שני תיקים נוספים, הם אינם משנים לטעמי את המתחם שלעיל לגביו.

על כן, אני גוזרת על כל אחד מהנאשמים את העונשים הבאים: 12 חודשי מאסר בפועל בניכוי יומי מעצרם.

שני הצדדים הגישו פסיקה התומכת בעמדתם למיתחם הענישה כמפורט להלן: פסיקה שהוגשה על ידי ב"כ המאשימה- ע"פ 2239/21 עמור נ' מדינת ישראל הושתו על המערער ארבע שנות מאסר לריצוי בפועל, קנס כספי בסך של 200,000 ש"ח או 100 ימי מאסר תמורתו וחילוט מוסכם בסך כולל של 900,000 ש"ח. עונשים אלה הושתו על המערער בעקבות הרשעתו, על בסיס הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בגניבה בידי עובד ציבור, (135 מקרים); ברשום כוזב במסמכי תאגיד, (76 מקרים); במירמה והפרת אמונים, (2 עבירות); בהלבנת הון, (68 מקרים); וכן בעבירות מס (6 מקרים), ושימוש במירמה, ערמה ותחבולה (6 מקרים).

ע.פ. 5755-05-08 מדר נ' מדינת ישראל וערעורים נוספים שאוחדו במסגרתם הורשעו המערערים שהם גם המשיבים בערעורים שכנגד בעבירות של מירמה והפרת אמונים וקבלת דבר במירמה ככל שהדבר נוגע לוירניק שהיתה רכזת חוליית עצמאים במשרד פקיד השומה רמלה ואילו עו"ד מדר הורשע בעבירות של ביצוע בצוותא של מירמה והפרת אמונים וקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות.

ע.פ. 3541/11 מדינת ישראל נ' אילנה דינה גור פריג נדון ערעור המדינה על קולת עונשה של המשיבה אשר הורשעה בעבירות של מירמה והפרת אמונים, גניבה בידי עובד ציבור וזיוף בידי עובד ציבור בכך שבעת שהועסקה כמנהלת חשבונות במועצת מעלה אפרים זייפה טפסים והעבירה מחשבון המועצה לחשבונה ולחשבון בנה סך של 436,604 ₪.

...

מתחם הענישה ההולם- לאחר סקירת כלל הפסיקה שהוגשה על ידי ב"כ הצדדים, סבורני כי מתחם הענישה נע בין 14 ל – 32 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית.

דין טענה זו להידחות.

לאור האמור הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 12 חודשי מאסר בפועל.