המערער הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר דיוני, בעבירות של תקיפת בן זוג הגורמת חבלה של ממש, תקיפה סתם של בן זוג ושתי עבירות איומים.
בית המשפט היתייחס לערכים החברתיים שנפגעו מבצוע העבירות של המערער, למידת הפגיעה בהם, למדיניות הענישה הנוהגת ולנסיבות הקשורות בבצוע העבירות, וקבע שמיתחם העונש ההולם למעשי המערער נע בין מספר חודשי מאסר שניתן לשאת בעבודות שירות לבין 18 חודשי מאסר בפועל; דחה את בקשת ההגנה לבטל את הרשעת המערער; והטיל על המערער 4 חודשי מאסר בפועל לנשיאה בעבודות שירות, 8 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, שלא יעבור עבירת אלימות מסוג פשע, 4 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור עבירת אלימות מסוג עוון, פיצוי למתלוננת בסך 5,000 ₪, וחתימה על התחייבות להמנע מעבירה.
עבירות האלימות בתוך המשפחה הן בעלות חומרה מיוחדת, הנובעת מהמאפיינים הייחודיים של המסגרת בה מבוצעות העבירות ושל העבריין והקרבן ויחסי הגומלין ביניהם, ובהתאם לכך מדיניות הענישה לגביהן היא של החמרה.
...
דברים שכתבה השופטת פרוקצ'יה בע"פ 6758/07 פלוני נ' מדינת ישראל (מיום 11/10/07, פסקה 7) מתארים היטב את מורכבות הסוגיה ואת האינטרסים הכרוכים בה, המצדיקים החמרה בענישה:
"מעשי אלימות בתוך המשפחה נתפסים כבעלי חומרה מיוחדת במערכת האיסורים הפליליים העוסקים בעבירות אלימות. הציפייה האנושית הטבעית הינה כי בתוך משפחה ישררו יחסי אהבה, הרמוניה, וכבוד הדדי. הפרתה של ציפייה זו הופכת את השימוש באלימות במשפחה לתופעה העומדת בניגוד עמוק לחוש הצדק האנושי. יתר על כן, במסגרת המשפחה, מופעלת האלימות על פי רוב בידי החזק כלפי החלש. פערי הכוחות הם גדולים כשמדובר באלימות כלפי קטינים או כלפי בת זוג; באלימות במשפחה, נגישותם של קרבנות העבירה למערכת המשטרתית או למערכות הסיוע האחרות היא ענין מורכב וקשה, הטעון רגשות חזקים, פחדים ואימה. הבושה, והרצון לשמור על שלמות המשפחה הופך לא אחת את התלונה על אלימות במשפחה למהלך קשה וטעון. לא אחת, קיימת תלות כלכלית ורגשית של בן הזוג המוכה בבן הזוג המכה, ותלות זו גם היא מקשה על חשיפת הפגיעה. גורמים אלה ואחרים בשילובם, משווים מימד מחמיר לעבירות אלימות במשפחה. נפיצותן של עבירות אלה, והצורך להגן על קרבנות האלימות שהם על פי רוב חסרי ישע, תורמים אף הם להחמרה הנדרשת בענישה בעבירות אלה.."
בסופו של דבר על העונש להלום את חומרת מעשה הנאשם בנסיבותיו ואת מידת אשמו של הנאשם.
כאן, התנהגות המערער בחלק השני של האירוע – הקשור למעקה המרפסת – חמורה ומסוכנת והגם שבסופו של דבר היא לא גרמה לפגיעה בגוף, היא בהחלט יכלה להסתיים באסון.
נוכח האמור, הערעור נדחה.
