הודאה והרשעה בגרימת תאונת דרכים וחבלות של ממש

כתב האישום ומהלך הדיון: הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בגרימת תאונת דרכים שתוצאותיה חבלה של ממש כמפורט בכתב האישום.

...

אינני מקבל את עמדת הסנגור.

כל האמור מוליך למסקנה שאין מקום להטיל על הנאשמת פסילת רישיון נהיגה לתקופה קצרה.

לנוכח כל האמור אני דן את הנאשמת לעונשים הבאים: תשלום פיצויים לנפגעת העבירה הגב' נואורה מרים בסך של 18,000 ₪.

הנאשם הורשע, על בסיס הודאתו, בעבירות של נהיגה כשברמזור אור אדום, נהיגה בקלות ראש, גרימת חבלה של ממש, היתנהגות הגורמת נזק, נהיגה ללא ביטוח, ונהיגה ללא רישיון נהיגה מעולם.

הוטעם שהנאשם הורשע בגרימת תאונת דרכים שתוצאתה חבלה של ממש, אי ציות לאור אדום ברמזור, ונהיגה ללא רישיון נהיגה, ועל כן נידרשת ענישה מרתיעה.

עולה מהאמור שמיתחם הענישה, בתאונת דרכים שגרמה לחבלה של ממש, והנאשם ניחבל בעצמו, כולל פסילה שנעה מ-3 חודשים ועד לשנה, לצד רכיבי ענישה נוספים, פסילה על תנאי וקנס.

...

נוכח העבירות החמורות שמיוחסות לנאשם בארוע, ובהתחשב בחבלתם של הנאשם ובנו בארוע, כשבכך למעשה הנאשם שילם מחיר על מעשיו, אני סבורה שהעונש שיתן מענה הולם לעקרון הענישה, כולל רכיב של פסילה במרכז מתחם הענישה, פסילה בת 6 חודשים.

לפיכך, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: אני פוסלת את הנאשם מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה לתקופה בת 6 חודשים.

אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 2,500 ש"ח. הקנס ישולם בתשלום אחד תוך 90 יום.

<#3#> גזר דין הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של גרימת תאונת דרכים, חבלות של ממש ונהיגה רשלנית, עבירות מיום 5.9.16.

...

אני סבור ששוחחנו שבועיים שלושה אחרי האירוע.

לאחר ששקלתי את חומרת העבירות, נסיבות ביצוען, תוצאות התאונה וטיעוני הצדדים, אני סבור כי מדובר בהסדר ראוי ובדעתי לאמצוֹ.

לאור כל האמור לעיל, הנני גוזר על הנאשם כדלקמן: - אני פוסל את הנאשם מלנהוג ו/או מלקבל ו/או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים בפועל.

(הדגשות כאן ולאורך גזר הדין שלי -"צ.מ.") פקודת התעבורה{נ"ח} תשכ"א - 1961 , להלן:"פקודת התעבורה" תקנות התעבורה תשכ"א - 1961 , להלן: "תקנות התעבורה" פקודת ביטוח רכב מנועי {נוסח חדש}, תש"ל - 1970 להלן: "פקודת ביטוח רכב מנועי" חוק העונשין, התשל"ז - 1977 , להלן: "חוק העונשין". כתב האישום והכרעת הדין: ביום 29.9.22 הורשע הנאשם, לאחר שמיעת הוכחות, במיוחס לו בכתב האישום, שעניינו גרימת תאונת דרכים, בה הנאשם ניחבל בעצמו, חבלות של ממש, עת נהג על אופנוע, ועקף בצומת את רכב הנהגת המעורבת.

תיק ת"ד (תעבורה חד') 1153-07-15 מדינת ישראל נ' עבד אל כרים כבהה (נבו 23.05.2016)‏‏ - הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, לאחר חזרה מכפירה, בעבירות של סטייה מנתיב נסיעה, נהיגה במהירות שאינה סבירה, אי האטה בעקומה, נהיגה ללא ביטוח, נהיגה בקלות ראש ובאופן שגרם נזק לרכוש וחבלה של ממש לגוף.

...

לעניין נהיגה ללא ביטוח ראה הנאמר ברע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מד"י: "עבירות נהיגה בזמן פסילה ללא ביטוח וללא רישיון, יש בהן לא רק דופי פלילי, אלא אף מוסרי כפול: הסיכון המובהק לעוברי דרך (וגם לנוהג עצמו), וזו עיקר וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות דרכים אם אלה יקרו חלילה בעת נהיגה כזאת... ומכל מקום הטלתם על קופת הציבור". לאחר שנתתי דעתי למכלול השיקולים, הנני קובעת מתחם ענישה אחד וכולל בנסיבות תיק זה פסילה בפועל בין 4-9 חודשים לצד ענישה נלווית.

טענת ההגנה נבחנה עוד בשלב הכרעת הדין, בה קבעתי כי על אף האמור לעיל, ניתן להגיע בתיק זה למסקנה בדבר אחריות הנאשם לתאונה ולתוצאותיה.

אשר על כן ולאחר שנתתי דעתי למכלול השיקולים וטענות הצדדים, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: קנס כספי בסך 1,500 ש"ח הקנס ישולם ב-5 תשלומים, חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 1.3.2023 ואילך.

לבסוף, כך עולה גם מסרטון שקבל בוחן התנועה ואליו היתייחס בסעיף 10 לחוות דעתו: "... קבלתי בטלפון סירטון וידאו מזי"ט אילת המתעד את התאונה לפיו ניתן לראות את התאונה כפי שתוארה על ידי בסעיף 3 שבמסקנות דוח זה. יש לציין כי ממצלמת האבטחה ניתן לראות כי נוהג רכב א' הגיע לצומת, המשיך גלישתו בתוך הצומת באופן איטי תוך ש נותן זכות קדימה ל-15 כלי רכב ומיד לאחר מכן החל פנייתו שמאלה באופן מהיר יותר לתוך הצומת מיד עם חלוף הרכב האחרון לו נתן לעבור." הנתבע 1 אף הורשע, על הודאתו, בבצוע עבירות של גרימת תאונת דרכים שתוצאותיה חבלות של ממש, עקב אי מתן זכות קדימה בפנייה שמאלה ונהיגה בקלות ראש.

...

בית המשפט הגיע למסקנה כי חובת הזהירות נדרשת, מקום בו היה דבר מה בהתנהגותו של הזולת, כדי להעמיד את בעל זכות הקדימה על הסכנה שלא יתנהג כשורה, כדבריו: "העובדה שאדם הוא בעל זכות קדימה בצומת, גורם חשוב מאד הוא לשם קביעה, אם הוא נהג במידה דרושה של זהירות. מי שבידו הזכות העליונה זכאי להניח שתינתן לו זכות קדימה, עד שיתגלה היפוכו של דבר .... אף על פי שניתנת לאדם זכות קדימה בתוקף תקנות, עליו לנהוג בזהירות סבירה למען מניעת התנגדויות עם כלי רכב אחרים. אין הוא רשאי להוסיף ולסמוך על ההנחה, כי הרכב השני ייתן לו זכות קדימה, אחרי שגילה כי הנהג האחר אין בדעתו ליתן לו אותה .... הנהג שהוא בעל זכות יתר אינו מוצדק בהתקדמו בנסיעתו, אם הדבר גלוי באופן סביר כי עקב כך תיגרם התנגשות." למוקדי הפגיעות ברכבים, כמו גם מיקום התאונה ביחס לצומת ואופי תנועת הרכבים החולפים במועד התאונה, חשיבות לבחינת מידת אחריותו של הנהג המחויב במתן זכות קדימה.

אשר על כן, ישלמו הנתבעות 2 ו-4 לתובעת את הסכומים הבאים: א. דמי נזק בסכום כולל של 82,425 ₪; ב. אגרת בית משפט בסך 2,075 ₪; ג. שכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 9,500 ₪.

התובעת תשלם לאלתר את המחצית השנייה של אגרת בית המשפט.