הודאה והרשעה בבנייה ללא היתר ושימוש במבנים לעסק

תוך היתחשבות בהודאתם בשלב מוקדם של ההליך, הפעולות שעשו להסדרת המבנה, כאשר ההיתר נמצא בהשג יד - אושר הסדר והושתו על כל אחד מהנאשמים 12,500 ₪, התחייבות וצו הריסה דחוי; תו"ב 14906-07-19 ועדה מקומית לתיכנון אופקים נ' אלזם (8.12.21) - הנאשם הורשע בבניה ושימוש ללא היתר ושימוש אסור ברחוב הפלמ"ח באופקים (להלן: המקרקעין).

עיון בפסיקה מלמד, כי אין דין הקמת גדרות, חומות ומשטחים כדין הקמת מבנים; אין דין בניה קלה כדין בניה קשיחה; אין דין שימוש מסחרי/עסקי כדין שימוש למגורים ואין דין מבנים שלגביהם ניתן היתר, ולו בדיעבד, כדין מבנים שלא נעשה דבר להסדרתם או שאין אפשרות לקבל היתר עבורם.

...

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, משלא מצאתי מקום לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור לפי הוראות סעיפים 40ד ו-40ה ל-חוק העונשין, תוך מתן מלוא המשקל לקולא להודאת הנאשמים ולנסיבותיהם האישיות והמשפחתיות המורכבות כמפורט לעיל, מצאתי כי חרף הצורך בהרתעה אישית ובהרתעת הרבים, בהתאם לסעיפים 40ו ו-40ז ל-חוק העונשין - יש למקם את הנאשמים בחלקו התחתון של המתחם, ואני גוזרת - על כל אחד מהנאשמים - את העונשים הבאים: קנס בסך 10,000 ₪, או 25 ימי מאסר תמורתו, לכל אחד מהנאשמים.

מי שלא יצהיר על ההתחייבות היום - ירצה 25 ימי מאסר בפועל לשם כפיה; אני מורה לנאשמים להרוס תוספת הבניה המפורטת בסעיף 1 לגזר הדין (להלן: צו הריסה).

בהינתן נסיבותיהם האישיות המורכבות של הנאשמים, כמפורט לעיל, כדי לאפשר לנאשמים לפעול לקבלת היתר או להתארגן לביצוע ההריסה - מצאתי כי יש מקום להיעתר לבקשת הנאשמים באופן חלקי, ואני משהה כניסתו לתוקף של צו ההריסה עד ליום 1.5.23, בכפוף להצגת אישור מהנדס בדבר בטיחות תוספת הבניה, וכי תוספת הבניה לא מסכנת את שלום הציבור ובטחונו, וזאת עד ליום 16.6.22 לידי ב"כ המאשימה.

הנאשם הורשע על פי הודאתו בשימוש במבנה ללא היתר בקרקע חקלאית, בשטח של כ-1150 מ"ר, למטרות אחסנת עץ כחלק מניהול עסקו, החל משנת 2017.

הנאשמת הורשעה על פי הודאתה, בעבירת שימוש חורג בקרקע חקלאית מוכרזת, במבנה בשטח 1,400 מ"ר שניבנה בקרקע ללא היתר ואף ניתנו לגביו צוי הריסה שלא בוצעו.

...

בסיכומו של דבר, עתר ב"כ הנאשמת להטיל עליה קנס בסך כ-100,000 ₪.

לצד האמור, בגזר הדין המקורי החלטתי כי יש להתחשב במשבר הכלכלי בעקבות מגיפת הקורונה, אשר השפיע על הנאשמת וכתוצאה מכך על הנאשם, באופן משמעותי.

בסופו של יום, אני סבורה כי איזון השיקולים והנסיבות שהוחמרו ושהוקלו מאז מתן גזר הדין המקורי, מוביל למסקנה לפיה עדיין קיימת ההצדקה להפחתה מסוימת מסכום הקנס המקורי.

סוף דבר לאחר כל האמור אני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים: על הנאשם – קנס כספי בסך 255,000 ₪ או 180 ימי מאסר תמורתו.

במקרקעין רחבת עפר בשטח של כ-6,300 ₪ עליה ניבנו, במועד שאינו ידוע, בין היתר, המבנים הבאים, אשר הוקמו ללא היתר: מבנה 1 – מבנה עשוי מחומרים קלים, בשטח של כ-1,600 מ"ר, משמש את העסק כמוסך לצביעה ולפחחות רכב.

הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בעבירת שימוש חורג בקרקע חקלאית מוכרזת, במבנה בשטח 1,400 מ"ר שניבנה בקרקע ללא היתר ואף ניתנו לגביו צוי הריסה שלא בוצעו.

...

לצד זה, מצא בית המשפט לנכון להטיל עונש של מאסר על תנאי.

בית המשפט מצא צא כי מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות הפחתה, והן: מצבה הכלכלי הקשה של הנאשמת שחלה ירידה משמעותית בהכנסותיה, מצבו הרפואי של בעל החברה שלקה במחלת עיניים שגרמה לאבדן מאור עיניו, ופינוי המקרקעין בחלוף שנה וחצי ממועד ההתראה, במהלך משבר הקורונה, שהקשה על מציאת אתר חילופי.

לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: קנס כספי בסך 400,000 ₪ או 120 ימי מאסר תמורתו.

הנאשמת הורשעה על פי הודאתה, בעבירת שימוש חורג בקרקע חקלאית מוכרזת, במבנה בשטח 1,400 מ"ר שניבנה בקרקע ללא היתר ואף ניתנו לגביו צוי הריסה שלא בוצעו.

הנאשם הורשע על פי הודאתו בשימוש במבנה ללא היתר בקרקע חקלאית, בשטח של כ-1150 מ"ר, למטרות אחסנת עץ כחלק מניהול עסקו, החל משנת 2017.

...

מתן הקלה למשיבה, בלא נימוק ממשי לעשות כן, מהווה תמריץ למשיבה ולאחרים שלא להיעתר לדרישות המערערת לפינוי, ולהמשיך בפעילותם ואף להגיש בקשות סרק להישפט, כי לבסוף, מקץ שנות התדיינות, הם עשויים לזכות ברווח בדמות קנס בסכום מופחת [לעניין בקשות סרק ראה למשל התייחסות בעפ"ג 49835-05-18 (מחוזי מרכז) רשות המיסים נ' אלחנן (2018)].

יוצא אפוא, כי הבעלים נהנה כבר בהיבט הכלכלי, מעצם אי נקיטת עיצום אישי נגדו.

גזירת הדין לאחר כל האמור, אני גוזרת את העונשים הבאים: קנס כספי בסך 500,000 ₪ או 12 חודשי מאסר תמורתם.

רקע עובדתי על יסוד הודאתו הורשע הנאשם, בהכרעת דין מיום 23.10.22, בכתב האישום, בעבירה לפי סעיף 246 לחוק התיכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק") (בנוסחו לאחר תיקון 116), זאת לאחר שלא קיים צו הריסה או התאמה שנגזר עליו בגזר הדין בת.פ. 8836/15 (תו"ב 65010-02-15) (להלן: "הצוו"), מיום 24.1.20 ועד ליום 11.11.20.

באותו הליך הורשע בבניה מבנה ללא היתר בין השנים 2014-2015 בשכונת פיסגת זאב, ברחוב מאיר וייס 2 בשטח כולל של כ-12 מ"ר. יובהר כי בשל טעות הורשע הנאשם גם בעבירה לפי סעיף 210 לחוק (בנוסחו טרם תיקון 116), על אף שסעיף עבירה זה כלל לא יוחס לו בכתב האישום ואיננו רלוואנטי לאור תקופת אי הציות המיוחסת לנאשם.

בעפמ"ק 43135-09-20 בורקאן נ' מדינת ישראל [פורסם ב"נבו"] 2.3.21, צוין כי יש להחמיר בענישה לאחר תיקון 116 לחוק, אולם, לצד ההכרה בהחמרת הענישה נקבע כי "יש להחמיר בענישה באופן הדרגתי". בדומה, בעפמ"ק 9776-09-20, מדינת ישראל נ' עסמאיל [לא פורסם] 9.11.20, נאמר כי "מגמת ההחמרה בענישה בעקבות תיקון 116 לחוק התיכנון והבניה התשכ"ה- 1965 צריכה להעשות בהדרגה". מעבר לכך, נראה כי כאשר מדובר בעבירות כלכליות עסקיות יש מקום להחמיר בענישה, מעבר לעבירות בניה שמטרתן שימוש למגורים.

...

לאור מכלול השיקולים שפורטו, ביניהם היקף העבירה ומשכה, ובשים לב למגמת החמרה בענישה באופן הדרגתי לאחר תיקון 116 ומתחם הענישה המקובל בפסיקה, הגעתי למסקנה כי מתחם העונש ההולם נע בין 15,000 ₪ ל- 40,000 ₪.

לסיכום ולאור האמור, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: הנאשם ישא בתשלום קנס בסך 15,000 ₪ וכן הפעלת התחייבות בסך 7,000 ₪, דהיינו סך כולל של 22,000 ₪.

בהתאם לסעיף 254ב לחוק (בנוסחו לאחר תיקון 116) אני מורה כי הנאשם מצווה להתאים את הבניה המפורטת בכתב האישום בתיק 8836/15 להיתרי הבניה החלים באזור, לרבות בדרך של הריסה.