בנוסף הודה הנאשם 1 בעובדות שני כתבי אישום מתוקנים (ת"פ 38750-11-22, ת"פ 58872-11-22, להלן: תיק הצירוף הראשון והשני בהתאמה) והורשע בעבירות כדלקמן: איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, הסגת גבול פלילית, עבירה לפי סעיף 447(א) לחוק העונשין; גניבה, עבירה לפי סעיף 384 לחוק העונשין והחזקת מכשירי פריצה, עבירה לפי סעיף 409 לחוק העונשין.
בתוך כך עמד על הנסיבות שאינן קשורות בבצוע העבירות ומצדיקות לטעמו היתחשבות, ובכלל זה, גילו של הנאשם, ילדותו העשוקה, ההודאה ונטילת האחריות, החסכון בזמן שפוטי, המוטיבציה שמביע להישתלב בהליכים טפוליים והתקופה הארוכה בה שוהה במעצר שתנאיה קשים מתקופת המאסר.
תוצאה
לנוכח האמור ובאיזון בין הנסיבות לזכותם של הנאשמים לבין הנסיבות העומדות לחובתם אני גוזרת עליהם את העונשים הבאים:
נאשם 1
בגין התיק העקרי אני גוזרת על הנאשם 36 חודשי מאסר בפועל.
קנס בסכום של 900 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו.
...
בהקשר זה, מקובלת עליי טענת ההגנה לפיה מאסר ארוך שיוטל על הנאשם 2 ישפיע על בת הזוג והקטינות, באופן קשה ומעבר להשפעה האינהרנטית שישנה לעונשי מאסר על משפחותיהם של עבריינים, ובמובן זה ישנה הבחנה בין הנאשמים.
אני מורה על הפעלת התחייבות בסך 1,000 ₪ שניתנה בת"פ 1660-11-20 בגזר דין מיום 26.10.2021.
אני מורה על הפעלת מאסר מותנה בן 4 חודשים שהוטל בגזר הדין בת"פ 19926-07-19 מיום 22.10.2020 וזאת בחופף לעונש המאסר שהוטל בסעיף א' לעיל.
אני מורה על הפעלת התחייבות בסך 1,000 ₪ שניתנה בגזר דין בת"פ 19926-07-19 מיום 22.10.2020 ההתחייבות תשולם עד לא יאוחר מיום 1.2.2024.