הודאה בעבירת החזקת נשק שהוסב לנשק יורה

כתב האישום הנאשם הורשע, על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן, בו יוחסו לו שתי עבירות של קשירת קשר לפשע – עבירות על סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), ניסיון עסקה אחרת בנשק – עבירה על סעיף 144(ב)(2) ביחד עם סעיף 25 לחוק העונשין והחזקת נשק אביזר ותחמושת – עבירה על סעיף 144(א) רישא וסיפא לחוק העונשין.

להשלמת התמונה ראוי יהיה להזכיר כי אך לפני שבועות אחדים חוקקה בכנסת ישראל הוראת שעה המורה על עונשי מינימום בעבירות נשק, לרבות בעבירות ההחזקה והנשיאה.

בעפ"ג (נצ') 2024-04-21 מ"י נ' מנדורי (29.6.21), דובר בנאשם צעיר שהורשע בהחזקת רובה סער דמוי M-16 (אייר סופט) אשר הוסב מרובה המיועד לירות כדוריות פלסטיק לכזה המסוגל לירות אש חיה.

...

מנגד, אין מנוס מלציין את עברו הפלילי המכביד של הנאשם.

בנסיבות אלה אני סבור כי יש למקם את עונשו של הנאשם מעט מתחת למרכזם של מתחמי הענישה השונים שקבעתי, ובשים לב למעורבותו העמוקה בעולם הנשק, כפי שהיא באה לידי ביטוי באישומים השונים שבכתב האישום המתוקן, לעברו הפלילי המכביד ולהכרח להעניק בעבירות מעין אלה משקל בכורה לשיקולי הגמול וההרתעה על פני השיקולים האישיים והמשפחתיים של הנאשם, יש להטיל עליו פעם נוספת עונש מאסר ממושך, לצד מאסרים מותנים וקנס כספי הולם, המתחשב ביכולותיו הכלכליות.

אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 45 חודשים מיום המעצר – 25.2.21.

כללי הנאשם הורשע, על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן, בעבירת החזקת נשק, בשל כך שממועד לא ידוע ועד ליום 29.11.19 החזיק בביתו, בארגז המצעים של מיטתו, אקדח גז/הזנקה בקליבר 9 מ"מ PAK שהוסב לנשק יורה שבכוחו להמית.

...

זאת ועוד, אף אם ניתן היה להתייחס לאלה כאל שיקום, כמשמעותו בסעיף 40ד לחוק העונשין התשל"ז- 1977, אני סבורה כי במקרה דנן, לנוכח השיקולים ההכרחיים והחיוניים בעת הזאת של הרתעת הרבים, חל בעניינו דווקא סעיף 40ז לחוק העונשין, שכן חובה על בית המשפט להבהיר, כי עבירות בנשק לא יזכו ליחס מקל ולהמרת העונש הראוי של מאסר בפועל במאסר בעבודות שירות, גם כאשר מדובר בצעירים נטולי עבר פלילי בעלי שאיפות לניהול אורח חיים נורמטיבי.

אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: שמונה חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו מיום 29.11.19 עד יום 16.1.20.

ביום 19.9.2021 הורשע הנאשם במסגרת הסדר טיעון ועל-יסוד הודאתו, בבצוע עבירת החזקת נשק, עבירה לפי סעיף 144(א) רישא בחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

נסיבות ביצוע העבירה: כפי שהודה בכך הנאשם, הוא החזיק אקדח מפורק חצי אוטומט שהוסב לירי תחמושת קליעית, בתוך תיק, תוך קופסה בארון בגדיו בחדר השינה שבבית מגוריו.

בהקשר זה אוסיף כי בחודש דצמבר 2021 קבע המחוקק עונשי מינימום בעבירות נשק, כך שהעונש שיושת בגין עבירות אלו יתחיל מרבע העונש המירבי שנקבע לעבירה, אלא אם החליט בית המשפט מטעמים מיוחדים שיירשמו להקל בעונש (סעיף 144(ז) לחוק העונשין; חוק העונשין (תיקון מס' 140 – הוראת שעה), התשפ"ב-2021; עניין קדורה, פסקה 6; ע"פ 4456/21 מדינת ישראל נ' אבו עבסה, פסקה 15 [פורסם בנבו] (23.1.2022)).

...

אפנה לפסיקה הבאה זאת לצד פסקי הדין המוזכרים לעיל בגזר הדין (לפי סדר: ערכאה ומועד פרסום): [ראו והשוו: רע"פ 5613/20 זאקי אלהוזייל נ' מדינת ישראל (25.8.2020); רע"פ 8730/18 אברה מרשה נ' מדינת ישראל (24.1.2019); רע"פ 1246/17 מוחמד מטר נ' מדינת ישראל (12.3.2017); ע"פ 8846/15 איהאב דראז נ' מדינת ישראל (13.3.2016); ע"פ 5604/11 ‏נידאל נאסר נ' מדינת ישראל (5.10.2011); ע"פ 1505/14 אחמד לידאוי נ' מדינת ישראל (4.11.2014); ת.פ. (מחוזי - י-ם) 52515-03-20 מדינת ישראל נ' מורשד סנדוקה (19.10.2020); עפ"ג (מחוזי - מרכז) 10916-12-21 מדינת ישראל נ' אבו רלחסאן (7.2.2022); ‏עפ"ג (מחוזי - ב"ש) 56305-02-20 ווספי אבו אלקיעאן נ' מדינת ישראל (18.8.2020); עפ"ג (מחוזי - חיפה) 23517-02-20 מדינת ישראל נ' זיד אלכילאני (28.7.2020); עפ"ג (מחוזי - חיפה) 24637-02-20 מדינת ישראל נ' מוחמד ג'נחאוי (18.5.2020); עפ"ג (מחוזי - חיפה) 52602-12-19 מדינת ישראל נ' פאדי ריזק (27.1.2020); עפ"ג (מחוזי - י-ם) 37217-03-19 עבדאללה ג'ואברה נ' מדינת ישראל (25.11.2019); עפ"ג (מחוזי - נצרת) 21260-10-19 מדינת ישראל נ' מוסא מזאריב (24.11.2019); ת.פ. (שלום - י-ם) 45195-06-22 מדינת ישראל נ' השאם רג'בי (5.11.2020); ת.פ. (שלום - י-ם) 24420-01-20 מדינת ישראל נ' מוחמד אבו סנינה (20.10.2020); ת.פ. (שלום - י-ם) 40634-03-20 מדינת ישראל נ' מחמד מרעב (15.9.2020)] לאחר שנתתי את דעתי לכל האמור לעיל, קובע בזאת כי מתחם הענישה ההולמת ביחס לעבירה מושא האישום נע בין 12 חודשים עד 30 חודשי מאסר בפועל.

ברם, אין בידי לקבל המלצה זו. מדובר בהרשעה בעבירה חמורה שמחייבת התייחסות מחמירה, זאת בהתחשב כמובן במכלול הנסיבות.

פסק דין המערער הורשע על פי הודאתו בעבירה של החזקת נשק, לפי סעיף 144(א) רישא בחוק העונשין, התשל"ז-1977.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן בשנית, ביום 11.10.20 בשעה 7:30, המערער החזיק ברשותו חפץ דמוי רובה סער M-16 שהוסב לירי תחמושת בקליבר 5.56 מ"מ המכיל חלקים של כלי נשק תקניים והוא יורה ובכוחו להמית אדם.

...

והעריך שהמערער מתקשה לערוך בחינה ביקורתית של התנהגותו ולהתבונן בחלקיו המכשילים ובסופו של דבר נמנע מהמלצה טיפולית והמליץ על ענישה מוחשית ומרתיעה של מאסר בעבודות שירות.

בסופו של דבר על העונש להלום את חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ואת מידת אשמו של הנאשם, תוך מתן משקל מרכזי לאינטרס הציבורי ולצרכי השעה.

הדברים הנכוחים הבאים, של כב' השופט שטיין, קולעים, בשינויים המתבקשים, לענייננו- "בפסיקתו מן הזמן האחרון, בית משפט זה קבע לא אחת כי את מבצעיהן של עבירות נשק יש להעניש בחומרה יתרה – שכן מדובר בעבירות שהיו למכת מדינה, ושאחריהן בא השימוש הקטלני בנשק אשר מותיר אחריו פצועים ומתים כמעט מדי יום. מדיניות זו חלה ביתר שאת כאשר מדובר במכירה, ברכישה, בנשיאה או בהובלה – שלא כדין – של נשק התקפי בדמות תת-מקלעים ורובים ובשימוש לא חוקי בנשק כאמור. בטיפולנו בעבירות מסוג זה ובמבצעיהן, להרתעת היחיד והרבים ולהרחקת עברייני הנשק מהחברה על ידי השמתם בין כותלי הכלא לתקופות ממושכות יש מעמד בכורה... בימים קשים אלה, השיקום שבראש מעייננו הוא שיקום המרחב הציבורי המדמם כתוצאה מעבירות נשק בלתי פוסקות והשימוש העברייני בנשק חם."- ע"פ 4077-22 פלוני נ' מדינת ישראל (28.07.22) קביעת בית המשפט שהצורך בהרתעת הרבים במגמה להשפיע על נכונותם של צעירים נורמטיביים לבצע עבירות נשק, צריך היה להוביל במקרה זה לקביעת עונשו של המערער במרכז מתחם הענישה, איננה מקובלת עלינו.

ע"פ 8869/21 מדינת ישראל נ' קואסמה נדון ערעור המדינה על קולת עונשו של המשיב אשר נדון ל – 32 חודשי מאסר לאחר שהורשע בהתאם להודאתו בשלושה אישומים של עבירות בנשק – רכישה והחזקת נשק שלא כדין, סחר ועסקה אחרת בנשק ורכישה והחזקת חלקי נשק שלא כדין.

ע"פ 5681/23 נח חווא נ' מדינת ישראל הורשע המערער על פי הודאתו בעבירה של החזקה ונשיאה של נשק – אקדח הזנקה שהוסב טעון במחסנית ובה 6 כדורים, ונדון ל – 35 חודשי מאסר בפועל.

כמצוות בית המשפט העליון, יש להחמיר בענישה ולהטיל ענישה משמעותית, גם על נאשם נעדר עבר פלילי ביחס לכלל עבירות הנשק, וכדברי בית המשפט העליון : "המציאות בארצנו מוכיחה כי הקלישאה אודות האקדח במערכה הראשונה אינה מדוייקת, באשר לעיתים מזומנות האקדח אינו ממתין עד למערכה האחרונה ויורה עוד קודם לכן" (ע"פ 2398/14 אלהזייל נ' מדינת ישראל).

...

הערעור נדחה.

מתחם הענישה – לאחר סקירת הפסיקה שהוגשה על ידי ב"כ המאשימה, סבורני כי מתחם הענישה נע בין 30 ל- 55 חודשי מאסר בפועל באשר לעבירת הנשק בלבד נע המתחם בין 24 ל – 48 חודשי מאסר ולכך יש לצרף את העבירה של ירי באזור מגורים, עבירה חמורה לכשעצמה.

לאחר ששקלתי את כלל השיקולים, ואך לנוכח העובדה שמדובר במי שזה יהיה מאסרו הראשון, הנני גוזרת עליו את העונשים הבאים: 30 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו.