הנאשם הורשע, על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טעון, בעבירה של גרם מוות ברשלנות, בנגוד לסעיפים 64 ו- 40 לפקודת התעבורה.
בע"פ 77/84 מדינת ישראל נ' יצחק שקולניק, לט(2) 505 (1985) הפסיקה דנה בפרשנות הנכונה של סעיף 36א לפקודה: "אשר לפרשנות הנכונה של סעיף 36א לפקודת התעבורה בדבר הרכב, עליו תחול הפסילה...הן לשונו של הסעיף והן ההיגיון הטמון בו מובילים למסקנה, כי אין לבית המשפט הסמכות לפסול את רישיון הנהיגה לנהיגתו של רכב מסוים אחד בלבד, המצוין במיוחד, למשל, על-פי מספרו. לשון הסעיף קובעת, כי ניתן להוציא מתחולת הפסילה נהיגת רכב מסוים או סוג מסוים של רכב, אך אין היא מאפשרת להגביל את הפסילה לנהיגת רכב מסוים אחד. בית המשפט רשאי לקבוע, כי הפסילה תחול על נהיגת רכב מסוים, כגון רכב כבד או צבורי, אם, למשל, הנהג אינו עומד בנורמות המחייבות נהג ברכב מיוחד כזה, אך לא תחול על נהיגת רכב פרטי, שהנהג הנכשל יורשה לנהוג בו. בית המשפט רשאי לקבוע, כי הפסילה לא תחול על נהיגת רכב מנועי דו-גלגלי, כגון קטנועים או אופנועים, ותחול רק על נהיגה במכונית, אם הנהג גילה העידר כושר או מיומנות לנהיגה במכונית אך נהג כהלכה באופנוע, וגם הפוכו של דבר. כך גם בסוג מסוים של רכב, כגון רכב אוטומטי מול הילוכי. אין כל היגיון להגביל את הפסילה לנהיגת רכב מסוים אחד תוך קביעת מספר הרכב כמייחדו, כפי שנעשה בפסקי הדין, שעליהם סב העירעור, שכן אם כך ייעשה, בטלה כל משמעות הפסילה, והנאשם יוכל לנהוג בכל רכב אחר זולת הרכב הבודד, שלגביו נפסל הרישיון. לסנקציה מעין זו אין כל משמעות עונשית, והיא עושה פלסתר את הוראות המחוקק."
בעיניין331/02 התובע הצבאי נ' שלום אזולאי (נבו 08.02.2005), נגזר דינו של מורה צבאי לנהיגה אשר הורשע בגרימת מוות ברשלנות.
...
בית המשפט העליון קבע:
"... צדקו הערכאות הקודמות משלא נעתרו לבקשה שעניינה סיווג עונש הפסילה, וקבעו, כי יש להעדיף במקרה דנן את אינטרס ההרתעה על פני עניינו הפרטי של המבקש."
הנאשם עתר לסווג את פסילת רישיון הנהיגה באופן בו הוא יוכל להמשיך וללמד נהיגה בזמן שהוא פסול מלנהוג, בית המשפט הפך והפך ולא מצא כיצד ניתן להיעתר לבקשתו זו שהרי ככל שימצא בית משפט להיעתר לבקשה לסווג רישיון נהיגה בכל אופן שהוא, יעשה זאת באופן חריג וגם אז באופן הגיוני ולוגי, לדוגמה כאשר עבירה נעברה בנהיגה על רכב דו גלגלי וקיימות נסיבות מצדיקות יהיה זה הגיוני לסווג רישיון נהיגה לרכב פרטי שכן הנהג מבצע העבירה כשל בנהיגה בסוג אחר של רכב ולא בסוג אליו מבוקש הסיווג, במקרה זה הנאשם כשל בעת שלימד נהיגה, לפיכך לא ברור כיצד ניתן לסווג את הפסילה באופן שיוכל להמשיך וללמד נהיגה עת כשל בדיוק בכך, זאת ועוד, כיצד ניתן ללמד נהיגה בו בזמן שהמורה בעצמו פסול מלנהוג וזאת מעבר לשאלות הטכניות של הבאת הרכב, תפעול הרכב וכיוצא באלו.
ראוי לזכור שהמדובר במורה לנהיגה שתלמיד מצוי תחת חסותו ועל כן מוטלת עליו אחריות רבה לוודא שהנעשה על ידי התלמיד תואם את החוק, כפי שציין השופט ד' לוין ברע"פ בזק הנ"ל:ב "מורי הנהיגה היוצאים לדרך כשתלמיד נוהג ברכבם, יתרון להם על בעל רכב בדרך כלל, ובשניים:ו האחד- כלי הרכב מצוייד במערכות כפולות הנותנות בידי מורה הנהיגה את יכולת התגובה העצמית המיידית לסיכול עבירת תנועה באיבה. השני- מורה הנהיגה, כמצופה, אמור להיות בעל ידע וכישורים העולים על הממוצע, ובתור שכזה הוא חייב להצטיין בראייה חדה ואחראית על דרך נהיגת תלמידו."
לאור כל האמור לעיל, מצאתי כי יש לכבד את הסדר הטעון שבין הצדדים ואני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
אני דן את הנאשם ל-6 חודשי מאסר, אשר ירוצו בעבודות שירות, על פי האמור בחוות דעת הממונה על עבודות השירות במרכז למורשת המודיעין בשד' יריב אהרון רמת השרון.
אני דן את הנאשם ל-6 חודשי מאסר וזאת על תנאי למשך 3 שנים.
