ע"פ 9543/09 בילאל ראחל נ' מדינת ישראל [19.1.10], שאליו הפניתה התביעה - המערער הורשע על יסוד הודאתו בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון, לפיו המערער סייע לעבירות נשק וניסה להרוס נכס בחומר נפיץ, בכך שסייע לזריקת רימון לחצר ביתו של המערער.
ע"פ 5995/11 ראיד בדראן נ' מדינת ישראל [14.10.12], שאליו הפניתה התביעה - המערער הורשע לאחר שהודה במסגרת הליך גישור, בבצוע עבירות של היזק בחומר נפיץ ועבירות נשק (נשיאה והובלה) בכך שהשיג מטען חבלה מאולתר המורכב מצנור מתכת, והשליך אותו לחצר ביתו של המתלונן עמו היה לו סיכסוך על רקע כבוד המשפחה (אשת המתלונן והנאשם הם אחים).
...
לכן, מבלי להתייחס למתחם של השותף, אני סבורה כי יהא עליו להיות שונה (ותחילתו ברף גבוה יותר) משל הנאשם דנן.
קביעת מתחם העונש ההולם
בהתחשב בכל השיקולים המפורטים לעיל, ובעיקר בסוג הנשק שבו עסקינן, בכך שהוא הושלך בפועל ולא רק הוחזק, ובנזק שנגרם, אני קובעת מתחם שעונש המאסר בו נע בין 18 ל-42 חודשים, הכל - לצד עונשים נלווים כגון מאסר מותנה, קנס או פיצוי.
סיכום
נוכח כל האמור, אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים:
מאסר בן 18 חודש, בניכוי ימי מעצרו (בין 18.12.14 עד 25.8.15);
מאסר בן 8 חודשים, אך הנאשם לא ישא עונש זה אלא אם בתוך שלוש שנים מיום שחרורו יבצע עבירת היזק בחומר נפץ או עבירת נשק מסוג פשע;
מאסר בן 4 חודשים, אך הנאשם לא ישא עונש זה אלא אם בתוך שלוש שנים מיום שחרורו יבצע עבירת נשק מסוג עוון;
תשלום פיצוי למתלוננים (הוריה של ס.מ) בסך 3,000 ₪.
