הודאה בעבירות מע"מ בכתב אישום מתוקן

כתב האישום וההליכים הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בעבירות של אי הגשת דוחות תקופתיים (10 עבירות), לפי סעיף 117 (א)(6) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן – חוק המע"מ).

בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן, הנאשם הוא בעל המניות והמנהל הרשום והפעיל של הנאשמת העוסקת בעבודות עפר ואבן.

...

האירועים אומנם התפרשו על פני תקופה ממושכת, אך אין בכך כדי לשנות מהמסקנה שמדובר בעבירות המקיימות את מבחן הקשר ההדוק (ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.2014)).

ערעורו נדחה וכך גם בקשת רשות ערעור שהגיש.

סיכומו של דבר, לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים, הן לקולה והן לחומרה, אני מטיל על הנאשמים את העונשים הבאים: נאשם 1 מאסר על תנאי למשך 4 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתוך שלוש שנים את העבירה בה הורשע.

באותו תיק דובר על עבירות לפי חוק מס הכנסה וחוק מע"מ. לגבי עבירות המע"מ (שני אישומים), נקבע מיתחם עונש מאסר בין 8 חודשי מאסר בפועל ועד 24 חודשי מאסר בפועל.

לעניין המשקל שיינתן להודאת הנאשם חרף קשיים ראייתיים, מצאתי להבהיר שאני ער לכך שהמשקל שיינתן לקשיים הראייתיים, כך בדרך כלל, יבוא לידי ביטוי בתיקון כתב האישום או בעמדות הצדדים לעניין העונש, ואין ליתן לשיקול זה משקל נוסף בשלב גזר הדין, כך פסק בית המשפט העליון ברע"פ 1807/22 פלוני נ' מדינת ישראל, ואולם כאמור כפי שציינתי לעיל, ההתחשבות בקושי הראייתי היא בהענקת משקל עודף להודאתו של הנאשם חרף אותם קשיים ראייתיים, על המשתמע מכך מבחינת ההשפעה של ההודאה, והסדר הטיעון בעקבותיה, על העונש בסופו של דבר.

...

לעניין המשקל שיינתן להודאת הנאשם חרף קשיים ראייתיים, מצאתי להבהיר שאני ער לכך שהמשקל שיינתן לקשיים הראייתיים, כך בדרך כלל, יבוא לידי ביטוי בתיקון כתב האישום או בעמדות הצדדים לעניין העונש, ואין ליתן לשיקול זה משקל נוסף בשלב גזר הדין, כך פסק בית המשפט העליון ברע"פ 1807/22 פלוני נ' מדינת ישראל, ואולם כאמור כפי שציינתי לעיל, ההתחשבות בקושי הראייתי היא בהענקת משקל עודף להודאתו של הנאשם חרף אותם קשיים ראייתיים, על המשתמע מכך מבחינת ההשפעה של ההודאה, והסדר הטיעון בעקבותיה, על העונש בסופו של דבר.

לאור כל האמור, ומבלי להתעלם מחומרת העבירות, סכום המחדל שלא הוסר, נסיבות ביצוע העבירות, תוך התחשבות בנסיבות לקולא, ההודיה, העדר העבר, התסקיר החיובי, הגיל, הסדר הטיעון, ולכן ובתוך טווח הענישה המוסכמת, מצאתי לגזור על הנאשם עונש מאסר בגבול העליון האפשרי בעבודות שירות.

לאור המקבץ האמור, ולאחר שנתתי דעתי לתיקון 113 לחוק העונשין ולטיעוני הצדדים, החלטתי לגזור על הנאשמים את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 9 חודשים אשר ירוצו בעבודות שירות לפי חוות דעתו של הממונה מיום 6.11.22.

הנאשמים הורשעו על יסוד הודאתם בבצוע 5 עבירות של אי העברת מס שנוכה במועד לפי סעיף 219 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], (להלן: פקודת מס הכנסה או הפקודה), בקשר עם סעיפים 117, 222 ו-224א לפקודה, אי קיום דרישה – עבירה לפי סעיף 216 לפקודה בקשר עם סעיף 135(1) לפקודה ו-47 עבירות של הוצאת חשבונית מס ללא תשלום המס הכלול בה במועד, לפי סעיף 117(א)(14) לחוק מס ערך מוסף התשל"ו-1975 (להלן: חוק המע"מ).

עובדות כתב האישום המתוקן הנאשמת היא חברה פרטית אשר הוקמה ביום 21.02.2017, נרשמה כ"עוסק מורשה".

כעולה מכתב האישום המתוקן הנאשמים לא העבירו מס שניכו ממשכורות לידי רשויות המס וגם לא העבירו את כספי המע"מ אותם קיבלו מלקוחותיהם.

...

נוכח המפורט, תוך שנתתי דעתי למדיניות הענישה הנוהגת, לערכים החברתיים שבהם פגע הנאשם, לנסיבות ביצוע העבירות ובהתאם לסעיף 40יג בחוק העונשין אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לעבירות המע"מ והמס במאוחד הוא בין מאסר קצר שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד שנת מאסר בפועל לצד רכיבי ענישה נוספים.

תוצאה לאחר ששקלתי את השיקולים השונים, ותוך מתן בכורה לשיקולי ההרתעה על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם (ראו עניין אודיז ורע"פ 5557/09 שוסטרמן נ' מדינת ישראל (6.7.2009)), אני גוזרת על הנאשמים את העונשים שלהלן: 6 חודשי מאסר אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות בהתאם לחוות דעת הממונה מיום 5.1.2023.

אני גוזרת על הנאשמת קנס סמלי בסך 10 ₪.

הנאשמים הורשע על יסוד הודאת הנאשם בעובדות כתב אישום מתוקן, בבצוע 29 עבירות של ניכוי מס תשומות מבלי שיש לגביו מיסמך כאמור בסעיף 38 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו – 1975 (להלן: "חוק מע"מ"), במטרה להישתמט מתשלום מס לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ, והכנה וניהול של פנקסי חשבונות כוזבים, לפי סעיף 117(ב)(6) לחוק מע"מ. מעובדות כתב האישום המתוקן עולה כי הנאשמת 2 הייתה חברה פרטית בע"מ שעסקה בענף התעשייה, הנגרות והבניין (להלן: "החברה"), והייתה רשומה כעוסק מורשה, לעניין חוק מע"מ. בכל התקופה הרלוואנטית לכתב האישום היה הנאשם 1 רשום כבעל המניות וכדירקטור בחברה, ושימש כמנהלה הפעיל.

...

מכל מקום, אני דוחה את הטענה לפיה הנאשם לא בדק את חשבוניות פיקטיביות שהגיש קבלן משנה, משום שהנאשם הורשע לפי הודאתו בעבירת מטרה להתחמק ממס, ומובן שבבסיסה עומדת מודעות לביצוע העבירות.

סופו של דבר, שעה שהעונש הראוי להטיל על לנאשם הוא עונש ממשי של מאסר בפועל, לנוכח שיקולי הענישה בתחום עבירות המיסים, ומתן הבכורה עקרון ההלימה והאינטרס הציבורי במאבק בתחום עבירות המיסים, אני סבורה כי העונש הראוי לנאשם הוא זה שעתרה לו המאשימה.

אשר על כן אני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים: הנאשם 1 - מאסר בפועל למשך 10 חודשים.

כתב האישום והשתלשלות ההליכים הנאשמים הורשעו על יסוד הודאת הנאשם בעובדות כתב אישום המתוקן, שהוגש בהתאם להסדר טיעון, בבצוע עבירה של שימוש במירמה ותחבולה או מעשה אחר שעשו במטרה להיתחמק או להישתמט מתשלום מס, לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ").

...

בבחינת מעשיו בראי הענישה הנוהגת, מצאתי לאמץ את מתחם העונש שעתרה לו המאשימה, ואני קובעת כי הוא נע בין 10 ל-24 חודשי מאסר בפועל, וקנס שנע בין 5% ל-10% מהסכום מס התשומות.

אשר על כן אני גוזרת על הנאשמים את העונשים שלהלן: על הנאשם 1 מאסר בפועל למשך 17 חודשים, אותו יישא הנאשם שמתוכו חודשיים בחופף למאסר שמרצה הנאשם, ו-15 חודשים במצטבר לו. מאסר מותנה למשך 8 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירות על חוק מע"מ מסוג פשע, למשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר .