רקע
בת.פ. 32913-08-11 הורשע המערער על סמך הודאתו בבצוע שלוש עבירות של מעשה מגונה, עבירה לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין (להלן – החוק).
בנוסף, בת.פ. 3503-11-11 הורשע המערער על סמך תשובתו לכתב האישום המתוקן בשני מעשי תקיפה, עבירה לפי סעיף 379 בחוק; הטרדה מינית, עבירה לפי סעיף 3(א)(5) לחוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998; פגיעה בפרטיות, עבירה לפי סעיף 2 בצרוף סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981; ועבירה של הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287(א) בחוק.
אולם, נכתב בגזר הדין, המערער לא הצליח "לייצב עצמו", ולפני שנדונה שאלת עונשו של הנאשם, נקבע בהערכת המסוכנות המינית המעודכנת כי רמת מסוכנות המערער היא "בינונית – גבוהה".
עובר להקראת גזר דינו ביקש המערער היזדמנות נוספת למיצוי סכויי השקום.
...
על פי התסקיר "... נראה כי דרוש המשך טיפול לשם מעבר מהבנה קוגנטיבית להפנמה מלאה של תכני הקבוצה ומצבי הסיכון עבורו". עוד ממשיך התסקיר: "לאור תהליך הטיפול הממושך שעבר, דבר המתבטא בהערכת הסיכון האחרונה, שהצביעה על הפחתה ברמת המסוכנות, והצורך בהמשך טיפול במסגרת קבוצתית ופרטנית, נמליץ להמיר את עונש המאסר שהוטל על [המערער] לעונש של מאסר בעבודות שירות וצו מבחן למשך שנתיים".
לטעמנו, נסיבות המקרה – ובכללן: מעצר הבית הארוך (מאוד) תחת איזוק אלקטרוני, בגין עבירות מין המשתייכות למדרג הנמוך בחומרתן, החשיבות הרבה של המשך ההליך הטיפולי, והשקעת המערער מאמץ רב ולאורך זמן – מחייבות אותנו לתת את הבכורה לשיקול השיקומי ולקבל את הערעור (ע"פ 6819/14 פלונית נ' מדינת ישראל (1.2.15), פסקה 8; ע"פ 793/10 סויסה נ' מדינת ישראל (6.7.10), פסקה 3 בפסק דינה של כב' השופטת ארבל).
לשיקולי השיקום נתן המחוקק משקל חשוב, בקובעו בסעיף 40ד(א) לחוק העונשין, כי ניתן לסטות לקולא, ולחרוג אף מתחת לרף הנמוך של מתחם העונש ההולם, בעת גזירת העונש המתאים, אם מצא בית המשפט, כי " הנאשם השתקם או כי יש סיכוי של ממש שישתקם". כאן, במקרה שבפנינו, כפי שעולה מהתיאור בפרק הקודם, חלה החלופה השניה ("יש סיכוי של ממש שישתקם") המצדיקה את ההתחשבות בנאשם, המערער, והיא השיקול המרכזי לקבלת הערעור, ולתוצאה, כאמור בפיסקה 20, להלן.
כן אנו קובעים כי במשך שנתיים ממועד מתן פסק דין זה, המערער יהיה נתון לצו פיקוח, כאמור בסעיף 12 בחוק הגנה על הציבור, כלהלן:
המערער יתייצב ביחידת הפיקוח תוך שבעה ימים ממתן פסק דין זה וימסור שם את פרטיו כאמור בסעיף 20(א) בחוק הגנה על הציבור;
המערער ייפגש עם קצין הפיקוח במועדים ובתדירות שיקבע הקצין מעת לעת;
המערער ישתף פעולה עם קצין הפיקוח ויתייצב לביצוע הערכות מסוכנות כפי שיידרש;
המערער ימשיך בהליך הטיפולי בו החל ויבצע כל פעולה אחרת לה יידרש על ידי שירות המבחן, לצורך המשך הליך שיקומו;
אם לא יקיים המערער את תנאי הצו, יודיע קצין הפיקוח על כך לבית המשפט, והמערער ייעצר מידית ויובא בפני שופט.