מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הודאה בעבירות מין ופגיעה בפרטיות; גזר דין שיקומי

בהליך ערעור פלילי גזר דין (עפ"ג) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

רקע בת.פ. 32913-08-11 הורשע המערער על סמך הודאתו בבצוע שלוש עבירות של מעשה מגונה, עבירה לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין (להלן – החוק).
בנוסף, בת.פ. 3503-11-11 הורשע המערער על סמך תשובתו לכתב האישום המתוקן בשני מעשי תקיפה, עבירה לפי סעיף 379 בחוק; הטרדה מינית, עבירה לפי סעיף 3(א)(5) לחוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998; פגיעה בפרטיות, עבירה לפי סעיף 2 בצרוף סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981; ועבירה של הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287(א) בחוק.
אולם, נכתב בגזר הדין, המערער לא הצליח "לייצב עצמו", ולפני שנדונה שאלת עונשו של הנאשם, נקבע בהערכת המסוכנות המינית המעודכנת כי רמת מסוכנות המערער היא "בינונית – גבוהה". עובר להקראת גזר דינו ביקש המערער היזדמנות נוספת למיצוי סכויי השקום.
...
על פי התסקיר "... נראה כי דרוש המשך טיפול לשם מעבר מהבנה קוגנטיבית להפנמה מלאה של תכני הקבוצה ומצבי הסיכון עבורו". עוד ממשיך התסקיר: "לאור תהליך הטיפול הממושך שעבר, דבר המתבטא בהערכת הסיכון האחרונה, שהצביעה על הפחתה ברמת המסוכנות, והצורך בהמשך טיפול במסגרת קבוצתית ופרטנית, נמליץ להמיר את עונש המאסר שהוטל על [המערער] לעונש של מאסר בעבודות שירות וצו מבחן למשך שנתיים". לטעמנו, נסיבות המקרה – ובכללן: מעצר הבית הארוך (מאוד) תחת איזוק אלקטרוני, בגין עבירות מין המשתייכות למדרג הנמוך בחומרתן, החשיבות הרבה של המשך ההליך הטיפולי, והשקעת המערער מאמץ רב ולאורך זמן – מחייבות אותנו לתת את הבכורה לשיקול השיקומי ולקבל את הערעור (ע"פ 6819/14 פלונית נ' מדינת ישראל (1.2.15), פסקה 8; ע"פ 793/10 סויסה נ' מדינת ישראל (6.7.10), פסקה 3 בפסק דינה של כב' השופטת ארבל).
לשיקולי השיקום נתן המחוקק משקל חשוב, בקובעו בסעיף 40ד(א) לחוק העונשין, כי ניתן לסטות לקולא, ולחרוג אף מתחת לרף הנמוך של מתחם העונש ההולם, בעת גזירת העונש המתאים, אם מצא בית המשפט, כי " הנאשם השתקם או כי  יש סיכוי של ממש שישתקם". כאן, במקרה שבפנינו, כפי שעולה מהתיאור בפרק הקודם, חלה החלופה השניה ("יש סיכוי של ממש שישתקם") המצדיקה את ההתחשבות בנאשם, המערער, והיא השיקול המרכזי לקבלת הערעור,  ולתוצאה, כאמור בפיסקה 20, להלן.
כן אנו קובעים כי במשך שנתיים ממועד מתן פסק דין זה, המערער יהיה נתון לצו פיקוח, כאמור בסעיף 12 בחוק הגנה על הציבור, כלהלן: המערער יתייצב ביחידת הפיקוח תוך שבעה ימים ממתן פסק דין זה וימסור שם את פרטיו כאמור בסעיף 20(א) בחוק הגנה על הציבור; המערער ייפגש עם קצין הפיקוח במועדים ובתדירות שיקבע הקצין מעת לעת; המערער ישתף פעולה עם קצין הפיקוח ויתייצב לביצוע הערכות מסוכנות כפי שיידרש; המערער ימשיך בהליך הטיפולי בו החל ויבצע כל פעולה אחרת לה יידרש על ידי שירות המבחן, לצורך המשך הליך שיקומו; אם לא יקיים המערער את תנאי הצו, יודיע קצין הפיקוח על כך לבית המשפט, והמערער ייעצר מידית ויובא בפני שופט.

בהליך ערעור פלילי גזר דין (עפ"ג) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בנוסף, באותה הכרעת הדין, המערער הורשע בת.פ. 3503-11-11 על סמך הודאתו, בבצוע שני מעשה תקיפה, עבירה לפי סעיף 3(א)(5) לחוק; הטרדה מינית, עבירה לפי סעיף 3(א)(5) לחוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998; פגיעה בפרטיות, עבירה לפי סעיף 2 בצרוף סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981; ועבירה של הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287(א) בחוק.
באותו היום קבע השופט רון כי מאחר "...שעל הפרק אך שאלת פירוטן של המיגבלות שיחולו על הנאשם על פי החוק האמור, מוסמך בית משפט השלום לנושא, גם אם כבר נקבעה המסגרת על ידי בית המשפט המחוזי, במסגרת גזר הדין" (עמ' 19 שורות 1-3).
זאת אנו למדים מסעיף 23 בחוק הגנה על הציבור, שקובע כלהלן: עבריין מין שהוצא לגביו צו פקוח לפי פרק ג', או נציג היועץ המשפטי לממשלה רשאי – (1) לפנות לבית המשפט שהוציא את צו הפיקוח בבקשה לעיון חוזר בצו, ובכלל זה בתנאי מתנאי תכנית לשקום מונע בקהילה שפורטו בצו, אם נתגלו עובדות חדשות או נשתנו הנסיבות; ואולם רשאי בית המשפט לדחות בקשה כאמור על הסף, אם שוכנע שעל פניה הבקשה אינה מגלה עילה, או שהיא טורדנית או קנטרנית; .
...
קרי, סבורני כי המלצתו של סג"ד אזורי היא בגדר נסיבה המצדיקה עיון חוזר ויש לשקול את האמור בה. עם זאת, מובן וברור גם, כי בית המשפט אינו כפוף להמלצת יחידת הפיקוח, והוא אינו חייב להטיל את המגבלות והתנאים המופיעים בה (בש"פ 1250/15 פלוני נ' מדינת ישראל (15.3.15) (להלן – בש"פ 1250/15), פסקה 17; בש"פ 8763/12 פלוני נ' מדינת ישראל (23.12.12) (להלן – בש"פ 8763/12), פסקה 20).
משכך אני מקבל את בקשת העיון מחדש באופן חלקי וקובע כי בנוסף למגבלות שהוטלו על המשיב בפסק הדין יחולו עליו גם המגבלות הבאות: 12.1 המשיב יגיע למרכז הארצי להערכת מסוכנות לקראת תום תקופת הפיקוח (ולא יאוחר מיום 1.6.17) לצורך הערכת מסוכנותו המינית העדכנית, ועל מנת לשקול הצורך בהארכת צו הפיקוח; 12.2 המשיב לא יתחבר או ישהה ביחידות עם קטינות.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

המבקש הורשע, על-פי הודאתו, בבצוע מעשה סדום, עבירה לפי סעיף 347(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק), בנסיבות סעיף 345(א)(1) לחוק; מעשים מגונים, עבירה לפי סעיף 348(ב) לחוק, בנסיבות סעיף 345(ב)(2) לחוק; סחיטה באיומים, עבירה לפי סעיף 428 סיפא לחוק; החזקת סכין שלא כדין, עבירה לפי סעיף 186 לחוק; ופגיעה בפרטיות, עבירה לפי סעיפים 2(3), 2(4) ו-2(5) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981.
לאור זאת, גזר בית המשפט המחוזי על המבקש את העונשים הבאים: 6 שנות מאסר לריצוי בפועל, שמהן תנוכה תקופת המעצר והשהות במעון נעול; 18 חודשי מאסר על תנאי, שלא יעבור במשך 3 שנים עבירה מסוג פשע שיש בה יסוד של איום, אלימות או פגיעה מינית; 6 חודשי מאסר על תנאי, שלא יעבור במשך 3 שנים עבירה מסוג עוון שיש בה יסוד של איום, אלימות, פגיעה מינית או פגיעה בפרטיות.
לעניין זה נטען, כי המבקש מצוי עתה "בעיצומו של הליך שקומי מתמשך", במעון נעול, "אשר ייגדע באופן מיידי עם כניסתו לכלא בגירים". זאת, תוך שהימשכות ההליך השיקומי עולה בקנה אחד עם המלצות שירות המבחן לנוער, ומן העבר השני, כאשר קטיעת ההליך הנ"ל "תאיין [...] את האפשרות להציג את הישגיו של ההליך הטיפולי באופן אמיתי לערכאת העירעור". עוד נומקה הבקשה, בנסיבות חייו של המבקש, שבכללן גם גילו הצעיר במועד ביצוע המעשים; בכך שעיכוב הבצוע לא יביא לסיכון הציבור, מאחר שהמבקש שוהה "במסגרת סגורה ומפוקחת", שיציאותיו את שעריה מותנות באישור הגורמים המפקחים; וכן בסכויי העירעור הגבוהים, בשים לב לחריגותו הרבה של גזר הדין, שעליה הצביע אף בית המשפט המחוזי.
...
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מזה ומזה, מצאתי כי דין הבקשה – להתקבל.
מבלי לגרוע מן החומרה הרבה הטמונה במעשים המזויעים שבביצועם הודה המבקש, ומבלי לנקוט עמדה לגבי סיכויי הערעור, סבורני כי בנסיבותיו הייחודיות של המקרה, יש מקום לעכב את ביצוע גזר הדין.

בהליך רשות ערעור פלילי (רע"פ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בגזר הדין, בית המשפט עמד על פגיעת המבקש בערכים המוגנים, בהם כבוד המתלוננים ופרטיותם, זכותם לאוטונומיה על גופם, וכן שמירת האמון בקרב עובדי בית הסוהר.
בגזירת העונש בגדרי המיתחם, נשקלו הודאתו של המבקש והבעת חרטה על מעשיו, אשר הובילו לחסכון בזמן שפוטי ואף חסכו עדויות מהמתלוננים.
בסופו של דבר, נגזר על המבקש עונש של 9 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות; 10 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור עבירות של פגיעה בפרטיות, עבירת מין או מעשה מגונה, למשך 3 שנים; וקנס בסך 10,000 ש"ח. כמו כן, נקבע כי המבקש ישלם פיצוי לנפגעי העבירה בסכום כולל של 30,000 ש"ח. ערעור המשיבה לבית המשפט המחוזי – היתקבל באופן חלקי.
כמו כן, נקבע אף אילו נימצאו שקולי שקום משמעותיים יש להיתחשב בגזירת העונש גם בשיקולי ענישה אחרים, בהתאם להלכה לפיה שיקולים שקומיים אינם חזות הכל, והם נשקלים במלאכת גזירת העונש לצד שיקולים נוספים (רע"פ 2917/23 וזאנה נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (24.5.2023)).
...
בסופו של דבר, נגזר על המבקש עונש של 9 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות; 10 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור עבירות של פגיעה בפרטיות, עבירת מין או מעשה מגונה, למשך 3 שנים; וקנס בסך 10,000 ש"ח. כמו כן, נקבע כי המבקש ישלם פיצוי לנפגעי העבירה בסכום כולל של 30,000 ש"ח. ערעור המשיבה לבית המשפט המחוזי – התקבל באופן חלקי.
לטענת המבקש, יש לקבל את הבקשה, בין היתר, בשל פער "חריג וקיצוני" בין העונש שנגזר עליו בערכאה הדיונית לעונש שגזרה עליו ערכאת הערעור.
דין הבקשה להידחות.
אשר על כן, הבקשה נדחית.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

שירות המבחן העריך כי למאסר בפועל יהיו השלכות קשות על סכויי השקום של הנאשם ולכן, על רקע הערכת המסוכנות המינית, סבר שיש להעדיף אפיק טפולי ולשלב את הנאשם בתכנית לשקום מונע במסגרת צו מבחן למשך 18 חודשים, לצד מאסר בעבודות שירות, לתקופה המאקסימאלית האפשרית.
בית משפט השלום (אנוכי), הרשיע את הנאשם על פי הודאתו בריבוי עבירות של סחיטה באיומים, בעבירה של מעשה מגונה ובעבירה של הטרדה מינית, קבע מיתחם שנע בין 9-20 חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשם 13 חודשי מאסר בפועל (ניתן משקל לנטילת האחריות, לצד עבר פלילי שכלל הרשעה בבית משפט לנוער בעבירה של ניסיון לבעילה בכוח והרשעה בעבירה של ניסיון לבעילה שגרמה חבלה גופנית שבגינה נאסר למשך 8 שנים).
גזר דין בעבירה מרובת נפגעים לעולם לא יוכל לתת ביטוי מלא להקף הפגיעה ולנזק שניגרם לכל אחת ואחת מנפגעות העבירה.
...
אשר לפיצוי שיש לפסוק לנפגעות - רואה להזכיר כי גזר הדין משקלל בסופו של דבר את הפגיעה הכוללת בנפגעות העבירה.
סוף דבר לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים אני סבורה כי האיזון הראוי בין חומרת מעשיו של הנאשם (האינטרס הציבורי) ובין החשש מהשפעות המאסר על הנאשם (האינטרס הפרטי של הנאשם) מוביל לגזירת עונשו של הנאשם ברף התחתון של מתחמי העונש שנקבעו לעיל.
<#5#> החלטה בנסיבות שבהן אנו מצויים בפתח פגרת הקיץ, רואה להעתר לבקשת ב"כ הנאשם ומורה על עיכוב ביצוע עונש המאסר עד ליום 20.8.23.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו