הודאה בנהיגה ברכב אסור לשימוש (תקנה 308(ד))

<#2#> גזר דין הנאשם חזר בו מכפירתו והורשע על פי הודאתו, ע"י כב' השופט בדימוס אנושי, בעבירות המפורטות בכתב האישום המתוקן: נהיגה בזמן פסילה – עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א- 1961 (להלן: "פקודת התעבורה").

נהיגה ברכב שניתנה לגביו הודעת איסור שימוש – בנגוד לתקנה 308(ד) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961.

...

הפעלת עונש מאסר מותנה אני מורה על הפעלת עונש המאסר למשך 8 חודשים כפי שנפסק על תנאי ביום 10.9.09 בבית משפט השלום לתעבורה - נתניה בתיק תת"ע 6246/07 לריצוי באופן חופף, לאור מצבו הרפואי של הנאשם.

מאסר על תנאי הנני מורה על עונש של מאסר לתקופה של 7 חודשים וזאת על-תנאי למשך 3 שנים, התנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, נהיגה עת רישיון הנהיגה פקע למעלה משנה.

לטעמנו סיכויי הערעור קלושים וגם הנאשם הוכיח כי לא התייצב מספר פעמים לדיונים.

כנגד הנאשם נרשמה, ביום 3.6.13, הזמנה לדין וכתב אישום בגין נהיגה ברכב שנמסרה עליו הודעת איסור שימוש, עבירה על תקנה 308(ד) לתקנות התעבורה ונהיגה ללא רישיון רכב תקף, עבירה על סעיף 2 לפקודת התעבורה (להלן – הדו"ח).

מכל האמור לעיל, אני קובעת כי המאשימה עמדה בנטל המוטל עליה והוכיחה, מעבר לכל ספק סביר, כי הנאשם עבר עבירה בנגוד לתקנה 308(ד) לתקנות התעבורה ועל פי הודאתו בעבירה על סעיף 2 לפקודת התעבורה, מרשיעה אותו בכל המיוחס לו בכתב האישום.

...

לאחר שבחנתי גרסאות הצדדים, הראיות שהוגשו מטעמם ושמעתי עדויותיהם, השתכנעתי במידה הנדרשת במשפט פלילי כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

מכל האמור לעיל, אני קובעת כי המאשימה עמדה בנטל המוטל עליה והוכיחה, מעבר לכל ספק סביר, כי הנאשם עבר עבירה בניגוד לתקנה 308(ד) לתקנות התעבורה ועל פי הודאתו בעבירה על סעיף 2 לפקודת התעבורה, מרשיעה אותו בכל המיוחס לו בכתב האישום.

גזר-דין הנאשם הורשע על פי הודאתו בבצוע עבירה של נהיגה ברכב שנמסרה עליו הודעת איסור שימוש עבירה על פי תקנה 308 (ד) לתקנות התעבורה בכך שרשיון הרכב פקע באוגוסט 2015.

...

הכרעת הדין הנני מרשיעה את הנאשם על פי הודאתו בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

לאור כך גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: אשר על כן, הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: קנס אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 850 ₪.

<#6#> גזר דין הנאשמת שהנה חברה הורשעה על פי הודאתה המידית בבצוע עבירה של נהיגה ברכב שעליו נימסרה הודעת איסור שימוש, עבירה לפי תקנה 308 ד' לתקנות התעבורה.

...

<#4#> הכרעת דין הנני מרשיעה את הנאשמת בעבירה המיוחסת לה בכתב האישום.

הנאשם שלפניי הורשע, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב אישום מתוקן, בעבירות שלהלן: מעשה פזיזות ורשלנות ברכב, עבירה לפי סעיף 338 (א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"); הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק; איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק; הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 275א לחוק; יידוי אבן או חפץ לעבר כלי תחבורה, עבירה לפי סעיף 332א(א) לחוק; היזק בזדון, עבירה לפי סעיף 452 לחוק; נהיגה ברכב עליו נימסרה הודעת איסור שימוש בנגוד לתקנות 308(א)+(ד) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 ונהיגה בקלות ראש, עבירה לפי סעיף 62 (2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961.

...

על רקע נסיבות ביצוע העבירות, הערכים שנפגעו מביצוען ומידת הפגיעה בערכים המוגנים, שניתן להתייחס אליה כבינונית, משלא התממש סיכון משמעותי, כמו גם מדיניות הענישה הנהוגה, סבורני כי מתחם העונש ההולם את מעשי הנאשם נמצא בטווח שבין 6 חודשי מאסר בפועל לבין 24 חודשי מאסר בפועל; פסילת רישיון הנהיגה בפועל לתקופה שבין 3 חודשים לבין 24 חודשים, וכן עונשים נלווים.

בתוך המתחם, סבורני כי יש למקם את עונש המאסר של הנאשם קרוב לחלק התחתון ולאפשר את ריצויו בעבודות שירות.

סוף דבר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: · תשעה (9) חודשי מאסר בפועל (ללא ניכוי תקופת מעצרו).