הודאה בנהיגה בקלות ראש, גרימת תאונה וחבלות להולך רגל

הנאשם הורשע על פי הודאתו באחריות לגרם תאונת דרכים בנסיבות של: אי מתן אפשרות להולך רגל לחצות במעבר חצייה בביטחה וגרם חבלה של ממש, עבירה בנגוד לתקנה 67(א) לתקנות התעבורה, בקשר עם סעיף 38(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן – פקודת התעבורה) ; ונהיגה בקלות ראש וגרם חבלה של ממש, עבירה בנגוד לסעיף 62(2) בקשר עם סעיף 38(3) לפקודת התעבורה.

...

לאור האמור לעיל, אני קובע כי מתחם העונש ההולם, המקובל בבתי המשפט לתעבורה במקרים דומים, ובדגש על גרם חבלות דומות, נע כמניפה בין פסילה שבין 3 ועד 16 חודשים, בין מאסר מותנה להתחייבות כספית להימנע מביצוע העבירות, ובין קנס לפיצוי כספי עונשי לנפגע.

לאחר ששמעתי את הצדדים וטיעוניהם, לאחר ששקלתי את האינטרס הציבורי במניעת תאונות דרכים, נתתי דעתי לתוצאות התאונה המתבטאות ב-'חבלה של ממש' לנפגעת, אשר למרבה הצער הותירה בה נכות (10% צמיתה ע"י מל"ל), ולאחר שהתרשמתי מנגד כי מדובר במעידה ראשונה וחד פעמית של הנאשם, על רקע עבר תעבורתי נקי לחלוטין מכל הרשעה משך 56 שנות נהיגה, בהתחשב בגילו של הנאשם ובמצבו האישי והמשפחתי, ובהתחשב בהודאתו של הנאשם באשמה, אגזור את העונש ההולם לו לדעתי במקרה זה, כדלקמן.

כתוצאה מהתאונה ניחבלה הולך הרגל חבלה של ממש, בכך שניגרם לה - בין השאר - שבר פתוח ברגל, היא נדרשה לניתוח בהרדמה כללית ולאישפוז בבית החולים עד ליום 31.7.12.

ב-תד (ת"א) 946-01-12 מדינת ישראל נ' דורית זיס נגזרו 5 חודשי פסילה על נאשמת אשר הורשעה, באופן חלקי ע"פ הודאתה, בעבירות של נהיגה בקלות ראש וגרם חבלה של ממש ואי - מתן אפשרות להולכת רגל להשלים חצייה בביטחה.

...

מתחם הענישה ההולם בגין מעשה העבירה בנסיבותיו: לאור האמור לעיל ובהיעדר נסיבות חריגות, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם בעבירות של נהיגה בקלות ראש ואי מתן אפשרות חצייה בבטחה להולך רגל, שבעטיין נגרמו חבלות של ממש ברמת חומרה דוגמת זו שבענייננו, הוא פסילה הנעה בין 8 חודשים ועד 18 חודשים.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: פסילה בפועל מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 11 חודשים.

הנאשמת הורשעה על פי הודאתה באחריות לגרם תאונת דרכים בנסיבות של: אי האטה לפני מעבר חצייה וגרם חבלה של ממש, עבירה על תקנה 52(6) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן – תקנות התעבורה), בקשר עם סעיף 38(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן – פקודת התעבורה) ; אי מתן אפשרות להולך רגל לחצות במעבר חצייה בביטחה וגרם חבלה של ממש, עבירה בנגוד לתקנה 67(א) לתקנות התעבורה, בקשר עם סעיף 38(3) לפקודת התעבורה; וכן בנהיגה בקלות ראש וגרם חבלה של ממש, עבירה בנגוד לסעיף 62(2) בקשר עם סעיף 38(3) לפקודת התעבורה.

...

לאור האמור לעיל, אני קובע כי מתחם העונש ההולם, המקובל בבתי המשפט לתעבורה במקרים דומים, ובדגש על גרם חבלות דומות, נע כמניפה בין פסילה שבין 18 ועד 24 חודשים, בין מאסר מותנה להתחייבות כספית להימנע מביצוע העבירות, וכולל בנוסף פסילה מותנית וקנס.

לאחר ששמעתי את הצדדים וטיעוניהם, לאחר ששקלתי את האינטרס הציבורי במניעת תאונות דרכים, נתתי דעתי לתוצאות התאונה המתבטאות בחבלות קשות לנפגע, אשר למרבה הצער הוא סובל מהם גם כיום, ונראה כי אף ימשיך לסבול מהם, ולאחר שהתרשמתי מנגד כי מדובר במעידה ראשונה וחד פעמית של הנאשמת, על רקע עבר תעבורתי תקין ובהתחשב בהודאתה של הנאשמת באשמה, אגזור את העונש ההולם לנאשמת לדעתי במקרה זה, כדלקמן.

הנאשמת הורשעה על פי הודאתה באחריות לגרם תאונת דרכים בנסיבות של: אי מתן אפשרות להולך רגל לחצות במעבר חצייה בביטחה וגרם חבלה של ממש, עבירה בנגוד לתקנה 67(א) לתקנות התעבורה, בקשר עם סעיף 38(3) לפקודת התעבורה; וכן בנהיגה בקלות ראש וגרם חבלה של ממש, עבירה בנגוד לסעיף 62(2) בקשר עם סעיף 38(3) לפקודת התעבורה.

...

בהינתן עובדות אלה, בהן הודתה הנאשמת, אני קובע כי הנאשמת התרשלה ולא שמה ליבה אל הדרך כאשר התקרבה למעבר החציה.

ומכאן, המסקנה המתחייבת היא, כי דרגת הרשלנות שהפגינה הנאשמת אף היא במדרג הבינוני-גבוה.

לאחר ששמעתי את הצדדים וטיעוניהם, לאחר ששקלתי את האינטרס הציבורי במניעת תאונות דרכים, נתתי דעתי לתוצאות התאונה המתבטאות בחבלות קשות לנפגעת, אשר למרבה הצער היא סובלת מהן גם כיום, ובהתחשב בהודאתה של הנאשמת באשמה, החלטתי לגזור על הנאשמת העונשים כדלקמן: קנס בסך 2500 ש"ח. הקנס ישולם ב- 5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 1.10.16 היה והקנס או שיעור משיעוריו לא ישולם במועד, תעמוד יתרת הקנס לתשלום מידי.

הנאשם הורשע עפ"י הודאתו, בעבירות של נסיעה לאחור, נהיגה בקלות ראש תוך גרימת חבלה של ממש – זאת בנגוד לתקנה 45(1) לתקנות התעבורה ולסעיפים 62(2) ביחד עם 38(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א – 1961.

נשיאת בית המשפט העליון, דהיום, כב' השופטת נאור, קבעה במסגרת רע"פ 2564/12 יחיאל קרני נ' מדינת ישראל, כי: "תאונות דרכים גובות קורבנות בגוף ובנפש מדי יום, וחלקה של מערכת המשפט לא ייפקד מן המערכה נגד תאונות הדרכים. לענישה הולמת תפקיד חשוב לא רק במקרים בהם גורמות תאונות הדרכים לקורבנות בנפש, אלא אף במקרים בהן נגרמות חבלות ופציעות, ובפרט כאשר חבלות ופציעות אלו חמורות הן". ברע"פ 6117/11 ג'סאן חלבי נ' מדינת ישראל, מיום 14.12.11, המדובר היה בנהג שנסע לאחור בנהיגה רשלנית וגרם להולך רגל לחבלה של ממש.

...

מכלל הטעמים לעיל אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: קנס כספי בסך 1200 ₪ או 50 ימי מאסר תמורתם.