מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הודאה בהפצת חשבוניות פיקטיביות וסיוע להתחמקות ממס

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

רקע ותמצית כתב האישום הנאשם הורשע על יסוד הודאתו, במפורט בכתב האישום אשר הוגש במסגרת הסדר טיעון, בבצוע עבירה לפי סעיף 117(ב1) לחוק מס ערך מוסף התשל"ו-1975 (להלן: "החוק").
ב"כ המאשימה הפנה לחומרת העבירה שביצע הנאשם, אשר אפשר את הפצתן של 113 חשבוניות פיקטיביות וסייע להתארגנות להיתחמק מתשלום מס בסך ₪2,538,421 והדגיש כי הגם שבעלי החברות היו לרוב בתחתית הפירמידה של הקבוצה, בלעדיהם לא ניתן היה לקיים את פעילות הפצת החשבוניות הפיקטיביות, והם מהוים חולייה משמעותית בשרשרת העבריינית.
יש לזכור, כשבעבירות על פי חוק מע"מ עסקינן, העונש לצד עבירת הסיוע לאחר זהה לעונשו של מי שמתחמק ממס הלכה למעשה, מה שמדגיש את החומרה שמייחס המחוקק לעבירה.
...
ראו לשם הדוגמא רע"פ 4791/08 כהן נ' מדינת ישראל (9.2.2009) "אדם המאפשר במודע כי יעשה בו שימוש כ"איש קש", היינו עומד בחזית העבירה על מנת שאליו תפנה האצבע המאשימה מה לו כי ילין על "שתוכניתו התגשמה"" וכן עפ"ג (ת"א) 51807-12-15 רשות המסים – מע"מ היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים נ' לטין (9.3.2016) בראי כך שהנאשם פעל לביצוע העבירה ממניע כספי ונרשם כבעלי החברה תמורת סך של 6,000 ₪ בחודש (בין אם קיבל תשלום בסופו של יום ובין אם לא), כשהלכה למעשה לא נדרש לבצע כל עבודה בפועל; לאור הפיתוי הגדול לביצוע העבירה בנסיבות אלה, וגם אם התפתה לביצועה לאור מצב כלכלי קשה; כשהגם שפעילותו האקטיבית של הנאשם בהוצאת החשבוניות פיקטיביות הייתה מצומצמת יחסית (הוצאת 13 חשבוניות בסכום שאינו גבוה ביחס לסכום הכולל), הנזק לקופה הציבורית שנגרם ממעשיו ממשי וכבד ועומד על סך של 2,538,421 ₪, גם אם על פני תקופה שאינה ארוכה במיוחד (משך כ- 7 חודשים) – המסקנה הברורה היא כי במעשיו פגע הנאשם פגיעה ממשית וחריפה בערכים המוגנים בעבירה אותה ביצע.
בערעור, ע"פ 17327-07-17 (ת"א) נמירובסקי נ' מדינת ישראל (24.1.2018), לא מצא בית המשפט המחוזי להתערב בעונש המאסר אשר הושת, אך מצא להקל בקנס נוכח מצבו הכלכלי הקשה ונסיבותיו האישיות של הנאשם, תוך מתן משקל נוסף לטענה לפיה הנאשם לא נהנה מפירות מעשיו.
כפי שנקבע ברע"פ 9004/18 יצחקי נ' מדינת ישראל (31.12.2018): "בית משפט זה חזר ועמד על חומרתה של עבריינות המס, אשר נובעת מפגיעתה הקשה במשק, בכלכלה ובמגוון היבטים חברתיים הנוגעים לנטל תשלום המיסים, כמו גם מהקושי הרב שבחשיפתה. נפסק לא אחת, כי יש ליתן לחומרה זו ביטוי ממשי במסגרת גזירת עונשו של מי שהורשע בעבירות אלה, תוך מתן עדיפות לשיקולי הרתעה ולאינטרס הציבורי שבהחמרת הענישה על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם, וכאשר נקודת המוצא היא כי העונש ההולם בעבירות אלה הוא מאסר בפועל (וראו: רע"פ 5823/09 באשיתי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (17.8.2009); רע"פ 5308/18 ג'בארין נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 11 להחלטתי (18.7.2018))." סוף דבר, בראי כלל הנסיבות המפורטות לעיל והשיקולים לקולא אשר פורטו, מצאתי במקרה מיוחד זה למקם את עונשו של הנאשם בתחתית מתחם הענישה חרף אי תיקון הנזק הכספי שגרם במעשיו, ואני גוזרת על הנאשם את העונשים כדלקמן: מאסר בפועל לתקופה של 10 חודשים.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אמנם, יש להניח שבדרך כלל, הכנת דוחות כוזבים באה לשרת הפצת חשבוניות פיקטיביות, וכפי שהסביר הנאשם בסיכומיו, בנִסיון להסביר שלאחר - אותו מנחם - היה אינטרס להגיש את הדוחות הכוזבים: "ללא הגשת דיווחים תקופתיים, מנחם לא היה מנכה חשבוניות מס כוזבות ומקזז מס תשומות. (רק) הדיווחים התקופתיים הכוזבים איפשרו את ניכוי ההוצאות ואת קזוז מס התשומות" (פסקה 85 להכרעת הדין).
יצוין כי המערער היה רואה חשבון במקצועו ונעדר עבר פלילי; עפ"ג (מחוזי תל אביב) אבו ריאש נ' מדינת ישראל [28.9.16], המערער הורשע בעקבות הליך גישור בעבירות מס שעניינן הוצאת חשבוניות פיקטיביות במטרה לסייע לאחרים להיתחמק ממס, ניכוי מס תשומות ללא מסמכים כדין והגשת דיווחים כוזבים.
ההיפך הוא הנכון - הנאשם עשה כל שביכלתו על מנת למשוך זמן ולהאריך את ההליך, גם בחקירה (החבאת מכשיר הטלפון הנייד וניפוצו לאחר שנימצא; סרוב לאשר כי מסמכים שהוצגו לו אכן הוצגו; סרוב למסור גרסה מלבד מחוץ לחקירות הפורמאליות, שינוי גרסאות חדשות לבקרים, ועוד) וגם בעת ניהול משפטו (החלפת סנגורים תכופה, שינוי גרסאות, הודאה בעובדות מסוימות בתשובה לכתב האישום וחזרה מכך בהמשך, וכל ההתנהלות המתוארת בהכרעת הדין בפסקות 144 עד 153, לרבות בנושא זימון העדים ובנושא הגשת הסיכומים).
...
אני קובעת שמתחם העונש הראוי לאישום השני נע בין מאסר בפועל בן 42 ל-66, לצד רכיבים כספיים.
וכך נאמר בע"פ 1122/15 מדינת ישראל נ' בלאל [23.5.16], פסקה 14: "תכליתו של סעיף 58 לחוק היא הרתעתית בעיקרה. כפי שנפסק על-ידי בית משפט זה, מאסר מותנה מהווה מנגנון הרתעתי שנועד להזהיר את הנאשם מפני חזרה על מעשים אסורים, אך כאשר הרתעה זו אינה מצליחה למנוע חזרה לדפוסים עבריינים, ככלל יש להפעיל במלואו את הרכיב העונשי של המאסר המותנה". במקרה דנן, אני סבורה שלחלוף הזמן השפעה גם בנושא זה: התוצאה של התמשכות ההליך היא שכיום מופעל תנאי שהוטל עליו ב-26.1.06, כאשר נשפט על עבירה שביצע במאי 2005.
דבר זה דורש, לטעמי, התחשבות ולכן אני קובעת שהמאסר המותנה בן 12 חודשים יופעל מחציתו בחופף ומחציתו במצטבר לעונש שיוטל עליו בגין תיק זה. סיכום לאור כל האמור, אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בן 54 חודשים; אני מורה על הפעלת המאסר המותנה בן 12 חודשים שהוטל על הנאשם בת"פ (מחוזי תל אביב) 40160/05 מדינת ישראל נ' רפי לוי ואח' [26.1.06], באופן שמחציתו יינשא במצטבר לעונש המאסר בתיק זה ומחציתו - בחופף; הפועל היוצא הוא כי הנאשם יישא עונש מאסר בן 60 חודשים; מאסר בן 8 חודשים, אך הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם בתוך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר יעבור עבירת מס מסוג פשע; מאסר בן 4 חודשים, אך הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם בתוך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר יעבור עבירת מס מסוג עוון; קנס בסך 150,000 ₪, או 7 חודשי מאסר תמורתו.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2016 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

רקע וטיעוני הצדדים הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של הפצת חשבוניות פיקטיביות, סיוע לאחר להיתחמק מתשלום מס, ניכוי תשומות ללא חשבונית כדין והגשת דו"חות כוזבים.
...

בהליך ערעור פלילי גזר דין (עפ"ג) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

כללי המערער הורשע על יסוד הודאתו בעבירות הפצת חשבוניות פיקטיביות, סיוע לאחר להיתחמק מתשלום מס, ניכוי תשומות ללא חשבונית כדין והגשת דו"חות כוזבים.
...
דיון דין הערעור להידחות.
לפיכך, בנסיבות דנן, העונשים שקבע בית משפט קמא מקובלים עלינו ולא מצאנו מקום להתערב בהם.
אשר-על כן, הערעור נדחה.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2005 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

עם זאת סבר בית-משפט קמא, כי עקרון הענישה האינדיבידואלית מטה את הכף במקרה דנן להימנעות מהטלת מאסר של ממש, זאת בשל שורה של טעמים, כמו: הודאה וחרטה על המעשים, הפסקת ביצוע העבירות ביוזמתו של המשיב כשנה וחצי לפני פתיחת החקירה, העדר עבר פלילי ותפקוד נורמאטיבי פרט למעידות הנדונות.
עבריינות המס – ובכלל זה העבירות הנדונות של הפצת חשבוניות-מס פיקטיביות במטרה לסייע לאחרים להיתחמק מתשלום מס, ושל קיזוז מס תשומות שלא כדין-הנה חלק מהעבריינות הכלכלית המכוונת לפגוע בציבור בכללותו.
...
במקביל, ניכה שלא כדין מס תשומות בהיקפים לא מבוטלים מהדו"חות שהגיש לרשויות מע"מ. סבורים אנו, כי בעיניינו של המשיב, לא קיימות נסיבות אישיות חריגות ויוצאות דופן, המצדיקות המנעות מהטלת מאסר של ממש.
לפיכך, אין מנוס מהתערבות בגזר-דינה של הערכאה קמא, ולהשית על המשיב מאסר בפועל לריצוי בין כותלי הכלא, אגב הגדלת סכום הקנס הכספי.
על-יסוד האמור לעיל, החלטנו לקבל את ערעור המדינה ולהחמיר בעונשו של המשיב ברכיבי המאסר בפועל והקנס הכספי, באופן שתקופת המאסר בפועל תעמוד על שנה, חלף המאסר של חצי שנה בעבודות שירות, והקנס הכספי יוכפל מ-15,000 ₪ ל-30,000 ₪ או שלושה חודשי מאסר תמורתו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו