הודאה בהסדר טיעון בעבירות מרמה במס הכנסה

<#3#> גזר דין כתב האישום וההליכים הנאשם הורשע על-פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של מירמה, השמטה מדו"ח וקיום פנקסי חשבונות כוזבים, בהתאם לפקודת מס הכנסה.

...

באשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות טען כי הנאשם פנה לפקיד השומה, הגיע עמו להסדר על גובה החוב, מתוכו שילם סך של 80,000 ₪ במזומן, ומסר 36 המחאות נדחות ביחס לסילוק יתרת החוב.

בהתאם להחלטתי מיום 7.5.17: "מובהר בזה כי הסרת המחדל משמעותה הסכם חתום המפרט את גובה החוב ופריסתו לתשלומים, לרבות ביצוע בפועל של תשלום ומסירה של המחאות נדחות לגבי מלוא החוב". בנסיבות אלו, יש לראות בנאשם כמי שעשה כל שלאל ידו על-מנת להסיר את המחדל, ולפיכך ראוי לזכות בהקלה בעונש הנובעת, באופן טבעי, מנטילת האחריות והבעת החרטה הבאות לידי ביטוי בהסרת המחדל, כמובן בהתחשב בעובדה כי בסופו של דבר נותר חוב בלתי מבוטל שטרם שולם.

לאור האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם עונשים כדלקמן: מאסר בפועל למשך 6 חודשים אשר ירוצו בעבודות שירות ביד עזרא ושולמית, כמפורט בחוות דעת הממונה על עבודות השרות.

הנאשם הורשע במסגרת הסדר טיעון בעובדותיו של כתב אישום מתוקן, לאחר שהודה כי בין השנים 2011-2012 כלל בספריו ובדוחותיו למס הכנסה הוצאה כוזבות בסך כולל של כ-2 מיליון ₪ בהתאם, הורשע בבצוע עבירות של קיום פנקסי חשבונות כוזבים ושימוש במירמה לפי ס' 220(4) ו-220(5) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה").

ראו והשוו: ברע"פ 7760/18 זוהר מזרחי נ' מדינת ישראל (16/5/19) – נדונו שני ערעורים על גזר דין אשר הוטל על נאשם אשר הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום המחזיק שלושה אישומים, במוקדם פעילות "הברחת ביצים" לישראל.

...

דין טענות ההגנה בדבר עצם הוצאת ההוצאות בפועל, בשיעור התואם ממילא לגובה החשבוניות הכוזבות, באופן שלכאורה לא נגרם נזק לקופה הציבורית - להידחות.

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, בחנתי את ההסדר המוסכם אל מול מתחם העונש ההולם והבאתי בחשבון גם את האינטרסים שאינם כלולים בתיקון 113 – עידוד עריכת וקבלת הסדרי טיעון; השיקולים שעמדו בבסיס ההסדר; והציפיה של הנאשמים כי ההסדר יכובד - הגעתי למסקנה כי הענישה לה עותרת המאשימה אינה חורגת מן הענישה הראויה.

בהתייחס לכל האמור לעיל, אני מוצאת כי הסדר הטיעון עומד במבחן האיזון והסבירות ומשכך יש לכבדו.

אשר על כן, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: 8 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות בכבאות והצלה, רחוב חטיבה 9 עפולה כמפורט בחוות דעת הממונה.

בת"פ 376-01-14 (מח' מרכז) מ"י נ' מוחמד בלעום (פורסם בנבו, 7.4.14), הורשע הנאשם במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של מתן שירותי מטבע ללא היתר, מתן מידע כוזב במטרה שלא יהיה דיווח או כדי לגרום לדווח לא נכון והתחמקות ממס הכנסה במירמה עורמה ותחבולה, בגין פריטת המחאות למזומנים ללא רישיון, ובאי דיווח לשלטונות על הכנסותיו מעיסוק זה. בית המשפט המחוזי כיבד את הסכמות הצדדים לעונש והטיל על הנאשם 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, 3 חודשי מאסר על תנאי, קנס על סך 254,000 ₪ וחילוט בסכום של 46,000 ₪.

כמו כן, נמכר באותו עסק, בשלוש הזדמנויות, לסוכן משטרתי מטבע חוץ בסכום כולל של 170,000 ש"ח. הנאשמים הורשעו על יסוד הודאתם במסגרת הסדר טיעון בעבירות הבאות: נאשם 1 הורשע בעבירה של קשירת קשר לבצע פשע, קבלת דבר במירמה, מתן שרותי מטבע ללא רישום והלבנת הון.

...

בע"פ 3395/06 מאיר כהן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 30.4.07), נדחה ערעורו של נאשם, שהורשע בעבירה של עיסוק במתן שירותי מטבע בלא רישום במרשם ובעבירת הלבנת הון.

נקבע כי: "8 שעות עבודה ביום בהן מוגבלת חירותו של עובד השירות מתמטית הן שליש משעות היום בו מוגבלת חירותו של האסיר בבית הסוהר. ההגבלות הנוספות החלות על עבודות השירות אחרי שעות העבודה מתקזזות אל מול שהות מאחורי סורג ובריח לעומת שהייה בתנאי חירות, ומול ימי השבת שבהם אין עובדים, אך שוהים מאחורי סורג ובריח". בנסיבות התיק שלפניי, לאור מכלול הנסיבות המבוארות לעיל, ובהתחשב במידת חלקם של כל אחד מהנאשמים במעשים, ובעובדה שאי התאמתם לעבודות שירות אינה נובעת דווקא מהתנהגותם, אלא מהחשש לפגיעה בהם או באחרים כעולה מחוות הדעת של הממונה על עבודות השירות, נחה דעתי כי בעניינו של הנאשם 3 יש להשית עונש מאסר קצר יותר מזה שהיה צריך לרצות בדרך של עבודות שירות על פי הסדר הטיעון ובעניינו של הנאשם 1 יש להסתפק בעונש מאסר מותנה לתקופה משמעותית ומרתיעה (השווה עם: ת"פ (ת"א) 9616-03-17‏ ‏מדינת ישראל נ' הכח מכבי עמידר עירוני רמת גן בע"מ (פורסם בנבו, 6.12.21)).

סוף דבר אשר על כן, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים: נאשם 1 מאסר מותנה בן 9 חודשים למשך 3 שנים, לבל יעבור עבירת קבלה דבר בתחבולה או עבירה לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), תשע"ו – 2016 (להלן: "חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים"), או כל עבירת מרמה.

לשלמות התמונה יצוין שקרט הורשע אף הוא במסגרת הסדר טיעון ביחס לחלקו היחסי בפרשה, כאשר אישום מס' 3 ייחס לו השמטת הכנסה החייבת בדווח (10 עבירות) ושימוש במירמה ערמה ותחבולה בכוונה להיתחמק ממס (10 עבירות) בגין השכרת 5 דירות מגורים לאחרים, בשנים 2015-2005 (הכנסות בסך 1,488,524 ₪; מס נובע בסך 148,852 ₪), ובית המשפט כיבד עתירתם המשותפת של הצדדים לעונש וגזר עליו 4 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שרות, לצד מאסר על תנאי וקנס כספי בסך 100,000 ₪ (גזר דין מיום 8.7.21).

עפ"ג (מחוזי י-ם) כהן נ' מדינת ישראל (1.8.18) – המערער הורשע על פי הודאתו ב-5 עבירות של מירמה ערמה או תחבולה, לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה; 4 עבירות של השמטת הכנסה מדו"ח, לפי סעיף 220(1) לפקודה; 5 עבירות של אי ניהול פנקסי חשבונות, לפי סעיף 216(5) לפקודה; ו-5 עבירות לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק מע"מ; המערער השכיר מחסן לחברה מסוימת במשך 4 שנים תמורת דמי שכירות חודשיים.

ת"פ (נצ') 28644-03-21 מדינת ישראל נ' גור (27.2.22) – הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של מירמה, לפי סעיף 98(ג2) לחוק מסוי מקרקעין, בכך שמכר נכס בשווי 2.9 מיליון ₪ ועל מנת להקטין את החבות במס שבח הגיש לרשויות המס חשבוניות פיקטיביות בסך של כ-1.3 מיליון ₪ בגין הוצאות שנבעו לו, לכאורה, מן העסקה; בהתאם להסדר הטיעון עתרה המאשימה ל-5 חודשי מאסר בעבודות שרות; נקבע מיתחם עונש הולם הנע בין מספר חודשי מאסר לריצוי בעבודות שרות לבין 20 חודשי מאסר; על הנאשם נגזרו 4 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שרות לצד מאסר על תנאי וקנס בסך 40,000 ₪.

...

הוא טען שביחס לאישום מס' 1 העסקה תבוטל בין הצדדים, בהתאם להחלטה שהתקבלה, ועל כן, ככל שקיימת חבות במס (שלטענת הנאשם לא קיימת), הרי שלא נגרם נזק לקופת המדינה; ביחס לאישום מס' 3 טען שנמסרה הבהרה לפקיד השומה ולאחר שזה בדק את העובדות הגיע למסקנה שיש הפסד ואין כל חבות במס, ולכן המפקח נסוג, וכפועל יוצא לא יצאה כל שומה או דרישה לתשלום מס. לאחר שעיין בגזר הדין הקודם שניתן נגד הנאשם בשנת 2019, בא עורך הדעת למסקנה שכל העבירות וההרשעות שם לא קשורות בעיסוקיו.

עבר פלילי – לנאשם עבר פלילי, בין היתר, בעבירות של קבלת דבר במרמה, זיוף, שימוש במסמך מזויף ונסיון לקבלת דבר במרמה, עבירות מן השנים 2017-2014, אשר בניגוד לעמדת העו"ס מטעם הנאשם אני סבור שהן רלוונטיות ביותר לענייננו, וקשורות בטבורן לעובדת היותו עורך-דין ולשרות שסיפק ללקוחותיו.

ראה לענין זה עפ"ג (מחוזי מרכז) 67450-01-22 שילון נ' מדינת ישראל רשות המיסים (30.10.22), שם נאמר – "בכל הנוגע לעבירות מס נראה לנו כי שיקול משמעותי הוא האם הוסר המחדל. מקום שבו עבריין המס, שגזל בדרכי מרמה את כספי הציבור, לא עשה דבר כדי לשלם את המס, משמע כי שיקומו, גם אם אין להמעיט בערכו, עדיין לוקה במרכיב חשוב של הפנמה מהותית ולקיחת אחריות ביחס לעבירות בהן מדובר". בענייננו, כאמור, הנאשם לא הסיר את המחדלים מושא כתב האישום המתוקן.

לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 12 חודשי מאסר בפועל.

(ד) המערערים חזרו על הטענה לפיה בכל מקרה, יש להיתחשב בחיוב ההשבה רק בשכר נטו, במובחן מסכומי הברוטו, שכן "ביטוח לאומי ומס הכנסה ממילא ניכנסו לכיסה של המדיה באופן ישיר או עקיף". תשובת המדינה (א) המדינה תומכת בפסק הדין מנימוקיו, ומדגישה את האמור בכתב האישום, את הצהרות הכזב של המערערים, ואת הרשעתם על פי הודאתם בהסדר טיעון בעבירות מירמה, שדי בהם, לעמדתה, על מנת לדחות את העירעור.

...

(ו) בימ"ש קמא הוסיף ודחה את טענת המערערים לקיזוז פיצויי פיטורין שהגיעו להם, והפנה אותם לחברת כוח האדם, אף דחה את טענותיהם להחשת מותו של סלומון עקב החקירה שהתנהלה גם נגדו; אף את טענתם להתרשלות המדינה בכך שהעבירה את הטיפול בנכי צה"ל לחברה פרטית, תוך פגיעה בטיב השירות משמצא שאין "בטענות אלה להקים רשלנות תורמת". (ז) בסופו של דבר חוייבו המערערים לשלם למדינה, בנוסף ל-1,000,000 ₪ ששולם על ידם במסגרת ההליך הפלילי, סך נוסף של 1,235,068 ₪ (אבי - 524,883 ₪, וחיים - 710,175 ₪) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, בתוספת החלק היחסי של אגרת המשפט, וכן בשכ"ט עו"ד בסך 60,000 ₪.

אני סבורה, תוך הפעלת שיקול הדעת שהוקנה לבימ"ש ע"י המחוקק, כי חיוב המערערים להשיב למדינה סך נוסף של 300,000 ₪, מעבר לסך 1,000,000 ₪ שכבר שולם על ידם- יהלום את הנסיבות.

שלומית יעקובוביץ, שופטת התוצאה הערעור מתקבל.

אנו מורים למערערים להשיב למשיבה סך 300,000 ₪ בערכי היום.