הודאה באיומים, תקיפת שוטר ושימוש בכוח למניעת מעצר

עוד יצוין כי כעולה מן הבקשה, במקביל לכך הוגש כתב אישום נפרד נגד מעורב אחר בפרשה, אשר ביום 7.9.2016 הורשע בו על פי הודאתו.

המבקשת עמדה על כך שלמשיב עבר פלילי הכולל שתי הרשעות קודמות, האחת – מחודש מרץ 2016 – בעבירה של גניבה, היזק לרכוש במזיד, שימוש בכוח למניעת מעצר, החזקת סמים לצריכה עצמית, איומים ותקיפת שוטר; והשנייה בעבירה של תקיפה סתם.

...

על פי כתב האישום המשיב ונאשם נוסף סחרו, החזיקו ונשאו ברימוני גז וברימוני הלם השייכים לכוחות הביטחון (להרחבה ראו החלטתי בעניינו של הנאשם הנוסף: בש"פ 2202/16 מועלם נ' מדינת ישראל (10.4.2016)).

בדיון שנערך לאחר הגשת התסקיר נעתר בית המשפט לבקשת המשיב להשלמת התסקיר ולקיום מפגש עם המפקחים שהוצעו על ידו.

אני מורה אפוא על הארכת מעצרו של המשיב ב-60 החל מיום 2.11.2106, או עד למתן פסק דין בת"פ 12493-11-15, לפי המוקדם.

בהתאם להסכמת הצדדים בדיון, עד לחלוף 7 ימים מיום החלטתי זו רשאי המשיב לפנות בבקשה לעיון מחדש לבית המשפט המחוזי ולהציע חלופת מעצר מתאימה.

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום, בכך שביום 30.03.15, נתפס בכף בידי שוטרים בתל אביב ברח' החרש, כשהוא נוהג ברכב ומבצע עבירות חמורות תוך כדי נהיגה בפסילה, נהיגה בשיכרות (סמים), נהיגה ללא רישיון נהיגה ונהיגה ללא ביטוח.

הרשעתו האחרונה בפלילים מיום 06.10.11 בעבירות איומים, העלבת עובד ציבור, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, ניסיון לתקיפת שוטר ושימוש בכוח ובאיומים למניעת מעצר (ארוע מיום 27.04.2010), בגינה נדון הנאשם לריצוי 5 חודשי מאסר בפועל, אותן רצה בחופף ל- 10 חודשי מאסר שרצה אותה עת בגין הרשעתו (מיום 15.11.10) בתקיפת בת זוג (מיום 10.01.09).

...

סיכום ביניים - קביעת מתחם הענישה במקרה זה: בהתאם לעקרון המנחה (סעיף 40(ב) לחוק העונשין) ועל פי סעיף 40(ג) לחוק העונשין לאחר שנתתי דעתי לערך החברתי שנפגע, למדיניות הענישה הנהוגה ולנסיבות המקרה, אני קובע כי מתחם הענישה המקובלת בבתי המשפט במקרים דומים, נע כמניפה בין 4 ל-10 חודשי מאסר בפועל, פסילה לתקופה שבין 24 ל-48 חודשים, וכולל מאסר מותנה, פסילה על תנאי וקנס.

לאור כל האמור לא מצאתי מקום לסטות לקולא ממתחם הענישה שנקבע, משיקולי שיקום.

לאור כל האמור, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: 5 חודשי מאסר בפועל, שירוצו מאחורי סורג ובריח.

כתב אישום מייחס למשיב עבירות היתחזות לאדם אחר במטרה להונות, נהיגה פוחזת של רכב, איומים (2 עבירות), תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו (2 עבירות), שימוש בכוח או באיומים למנוע מעצר, נהיגה בזמן פסילה מטעם בימ"ש ואיסור שימוש ברכב ללא ביטוח.

ב"כ המבקשת הפניתה לכך שהמשיב ביצע המיוחס לו בעודו נמצא תחת השפעת סמים, לנוכח הודאתו, וכי הסיבה שבגינה לא יוחסה לו עבירת נהיגה תחת השפעת סמים קשורה לתקלה טכנית של מכשיר, וכי לא ניתן להאשימו בעבירה ללא קבלת חוות דעת סופית הנסמכת על מכשיר זה. תשתית ראייתית לכאורית התשתית הראייתית המבססת את עובדות כתב האישום מורכבת מהמסמכים הבאים דוח פעולה הערוך בידי פקד שיפרה בוכריס מיום 20.7.21 השוטרת הצטרפה בשלב מאוחר של הארוע, כשרכבו של המשיב נעצר והלה נימלט לשטח.

...

כידוע, בחינה של עילת המעצר מביאה במקרים מסוימים למסקנה כי העצור לא עובר את השלב הראשון במבחן הדו-שלבי של בחינת חלופת מעצר.

במצב דברים זה, סבורני כי המשיב לא צולח את המבחן הראשון במבחן הדו-שלבי, ומשכך, לא מצאתי צורך להעמיס על שירות המבחן בחינת עניינו, היות ולא ניתן לתת בו אמון בסיסי ונראה כי שום חלופה לא תיתן מענה למסוכנות הנשקפת מהמשיב לציבור.

סוף דבר מורה על מעצר המשיב עד לתום ההליכים.

על יסוד הודאת הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן, אני מרשיע אותו בעבירות של הפרעת שוטר במילוי תפקידו, בנגוד לסע' 275 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977; ושימוש בכח ובאיומים למנוע מעצר, בנגוד לסע' 47(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח משולב], תשכ"ט-1969.

ב"כ המאשימה טוענת לעונש: הנאשם יליד 1990, נעדר עבר פלילי, צרף שלושה תיקים, הודה בכתבי אישום מתוקנים והורשע בשלוש עבירות של איומים, עבירה של תקיפה חבלנית, עבירה של תקיפה סתם, עבירה של הפרעה לשוטר והתנגדות למעצר.

...

ב"כ הנאשם: הקראתי לנאשם את כתב האישום המתוקן בת"פ 18480-06-15, הוא הבין את תוכנו והוא מבקש להודות בו. הנאשם: אני מאשר את הדברים.

במצב דברים זה, ונוכח מתחמי הענישה שנקבעו על ידי לעיל, נראה לי כי נכון למקם את עונשו של הנאשם קרוב לתחתית המתחמים.

על כן, אני מחליט כי הנאשם יבצע עבודות של"צ בהיקף נרחב בהרבה מן ההיקף עליו המליץ שירות המבחן.

לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: הנאשם יבצע עבודות של"צ בהיקף של 400 שעות, על פי תכנית השל"צ שהכין שירות המבחן בתסקירו.

רע"פ 6464/18 פלוני נ' מדינת ישראל (14.10.18) - נדחו ערעור ובקשת רשות ערעור של מי שהורשע על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות איומים, תקיפה חובלנית של בת זוג והפרת הוראה חוקית.

הורשע בתקיפה סתם, איומים, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ושימוש בכוח למנוע מעצר ונדון, בין היתר, ל-5 חודשי מאסר בפועל ו-6 חודשי מאסר מותנה ל-3 שנים, שלא יעבור עבירת אלימות, לרבות איומים (להלן: המאסר המותנה).

...

כל מקרה לנסיבותיו, אך מחלק מהפסיקה ניתן לגזור אמת מידה עונשית רלוונטית לענייננו, כדלהלן - רע"פ 1884/19 שמריז נ' מדינת ישראל (‏14.3.19) - נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, בו נדחה ערעורו של מי שהורשע בביצוע שלוש עבירות של תקיפה סתם כלפי בת זוג ותקיפה הגורמת חבלה של ממש כלפי בת זוג, וזוכה מיתר העבירות שיוחסו לו. בגין תקיפת זוגתו בארבעת האירועים, במהלך כשנתיים, נדון המבקש ל-4 חודשי מאסר בפועל, מאסרים מותנים ותשלום פיצוי בסך 20,000 ₪, לאחר שנקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר שניתן לרצותם בעבודות שירות לבין 12 חודשי מאסר בפועל, בצירוף פיצוי למתלוננת.

המסקנה מהאמור לעיל, היא כי קיים סיכון משמעותי לציבור מהארכת המאסר המותנה.

סוף דבר מכל המקובץ לעיל, מצאתי כי אין מקום לחרוג מהעונש ההולם משיקולי שיקום, כי אין הצדקה שלא להפעיל המאסר המותנה ואין מקום להאריכו שוב.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 4 חודשי מאסר בפועל.