אז מותר לו לנהוג כאשר הרכב ריק ללא נוסעים וללא שכר?
לא, לא אמרתי את זה. אמרתי עד 8 נוסעים אך לא במסגרת הובלת נוסעים בשכר.
התקנה מזכירה "נוסעים בו" (ברכב), ולא מספר מושבים בו או מספר אנשים שמותר להסיע בו. מסקנה זו מתחזקת נוכח הלשון שבה בחר מתקין התקנות בתקנה 178(א) לגבי מקרים נוספים המכוסים על-ידי רישיון נהיגה דרגה 2.
לעניין זה אף יפים דברי השופט ראובן ריבלין בספרו תאונת דרכים, תחולת החוק, סדרי דין וחישוב פיצויים, מהדורה רביעית, עמ' 28:
"במספר מקרים מאן בית המשפט העליון לראות בהפרת תנאי רישיון הנהיגה משום נהיגה בלא רישיון ונמנע מלקבוע כי לא נתקיים כסוי בטוחי. כך במקרה בו החזיק הנוהג ברישיון נהיגה שהתיר לו לנהוג באוטובוס זעיר שמספר הנוסעים בו אינו עולה על שמונה, אך בעת התאונה הוא נהג ברכב שניתן להסיע בו עד עשרה נוסעים נפסק כי הוא לא הפר את תנאי רישיון הנהיגה שלו כלל משום שבפועל לא עלה מספר הנוסעים ברכב על המספר הנקוב ברישיון הנהיגה".
הכרעה
בעניינינו היתקבל פסק דין כנגד הנתבע ולפיו מלוא האחריות לתאונה מוטלת עליו.
סוכן הביטוח הבהיר, כי לא ייתכן מצב כי יפיק פוליסת ביטוח לרכב שאינו מתאים מבחינת רישיון הנהיגה ורישיון הרכב ובלשונו: " אין מצב כזה. הביטוח שאני עושה מתאים לרכב והלקוח שרוצה לנהוג, צריך להחזיק ברישיון מתאים."
ובהנתן העקרון לעיל, היישום הקונקרטי למקרה הנוכחי לדברי סוכן הביטוח הוא כדלקמן: רישיון הנהיגה של הנתבע שהנו B ו C ו- C1 מתאים לרכב פרטי עד 3.5 טון ולהסעה של עד 8 נוסעים שלא במסגרת של הסעה בשכר.
...
טענות הצדדים
לטענת התובעת, אין בידה לדעת את הנסיבות הממשיות שגרמו לתאונה; בעת התאונה הייתה לנתבע שליטה ברכב הפוגע, ואירוע התאונה מתיישב יותר עם המסקנה, כי הנתבע לא נקט בזהירות סבירה, מאשר עם המסקנה שנקט בזהירות זו. לפיכך, חובת ההוכחה בדבר היעדר רשלנות מצד הנתבע חלה עליו, או על הצד השלישי.
לסיכום, ברישיון שהיה ברשותו של הנתבע, מסוג B ו C ו- C1, לא נשללה במפורש יכולתו של הנתבע לנהוג באוטובוס זעיר פרטי.
יתר על כן, בתאם להלכת שלוה, המבחן הרלוונטי הוא מבחן הנוסעים בפועל ובענייננו, כיוון שלא נסע עם הנתבע איש מלבדו וכיוון שהמבחן הרלוונטי הוא מבחן הנוסעים בפועל הרי שטענת חברת הביטוח שלנתבע אין ביטוח – דינה להידחות.
תקנה 385 מורה כדלקמן:
" לא יפעיל אדם שירות, לא ימשיך בהפעלתו ולא יסיע באוטובוס, למעט אוטובוס זעיר פרטי, אלא לפי רשיון מאת הרשות שניתן לפי חלק זה, ובהתאם לתנאי הרשיון."
התוצאה היא שחברת הביטוח הכשרה תשלם לנתבע סך של 19,430 ₪ וכן אגרה בסך של 379 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪.