מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ההתמחרות בהליכי כינוס עקרון סופיות הדיון

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לעומת זאת, בית המשפט קבע שיש מצבים שלא יצדיקו פתיחת הליך היתמחרות מחדש ואפנה בהקשר זה לרע"א 338/83 חפציבה חברה לבנין עבודות ופיתוח בע"מ נ' גפני, פ"ד מא(3) 449 (1987) שם נקבע כי הרצון להיטיב עם קופת הפרוק לא יכול להוות שיקול מכריע שיכשיר הליך פגום המנוגד לעקרון סופיות הדיון על אף שההצעה המאוחרת היתה גבוהה ב- 25% מההצעה הזוכה באותה פרשה; כן ראו רע"א 7435/04 כהן נ' הבית העגול בע"מ (פורסם בנבו, 24.10.04) שם נדחתה בקשה לפתיחת היתמחרות מחדש מפני שההפרש בין ההצעות לא הצדיק פתיחה מחדש כאמור.
לסיכום ההלכה בהקשר זה אביא את דברי כב' השופטת פרוקצ'יה בהילכת לוי נ' ברכה הנ"ל, פסקות 12-11: "התערבותו של בית-המשפט בהסכם מכר שנקשר עם זוכה בהליך תקין והוגן ובתמורה סבירה והמרתו בזוכה אחר שהצעתו גבוהה יותר הן נדירות וחריגות ביותר וייעשו בנסיבות מיוחדות בלבד. במסגרת היתערבות זו על בית-המשפט לשקול זו כנגד זו את התועלת הצפויה לקופת פשיטת הרגל מול פגיעה אפשרית בצדדים שלישיים וכן את העניין הקיים בבטחון ההליכים של פשיטת הרגל ולאזן כראוי בין אינטרסים נוגדים מסוג זה העלולים להווצר. כן עליו לשקול את המשמעות העלולה להתלוות לפגיעה בצד השלישי מבחינת ההשפעה ארוכת הטווח על הליכי מכירה, על נכונות מציעים להגיש הצעות ומבחינת ההשלכה של כל אלה על תקינותם ויעילותם של הליכי כנוס הנכסים ומכירתם...". וכן: "אמנם, אין להוציא מכלל אפשרות כי בנסיבות חריגות ביותר ייתכן שהיה מקום להזקק אף להצעה מאוחרת אילו ניתן הסבר מניח את הדעת לאיחור ובהנתן משמעות כלכלית מיוחדת להצעה החדשה ובכפוף לכך שהייתה ניתנת למציעים אחרים היזדמנות להשוות הצעותיהם, ומקום שלא היה בכך משום פגיעה מהותית בציפייה לגיטימית של צד שלישי שהספיק בנתיים להיתקשר עם הנאמן בחוזה מכר...". מההלכה הפסוקה שלעיל עולה שלבית המשפט סמכות לפתוח מחדש הליכי היתמחרות אולם הדבר יעשה בנסיבות מיוחדות בלבד, כאשר בהפעלת סמכות זו יש לאזן בין השיקולים הבאים: התועלת לקופת הפרוק; פגיעה אפשרית בצדדים שלישיים ומידת הציפייה הלגיטימית שלהם; השפעה ארוכת הטווח על מציעים פוטנציאליים; האם ניתנה למציע הזוכה אפשרות להשוות את ההצעה המאוחרת; האם ההצעה המאוחרת טומנת בחובה משמעות כלכלית מיוחדת.
...
בנסיבות המקרה שלפניי הגעתי למסקנה שהמנהל המיוחד הפעיל את סמכותו בסבירות עת הביא לאישור האסיפה הצעה אחת בלבד מבלי לפתוח הליך התמחרות מחדש.
משכך באתי לידי מסקנה שהמנהל המיוחד הפעיל את שיקול דעתו באופן סביר שאינו מצדיק את התערבותו של בית משפט זה כמבוקש על ידי עו"ד פסטינגר וכן שהבאת ההצעה החדשה לאישור אסיפת הנושים מבלי לקיים הליך התמחרות נוסף היא סבירה בנסיבות המקרה.
העירייה גרסה שיש לקבל את בקשת רמ"י ויפה שעה אחת קודם לאור מצוקתם של תושבי שכונת גיורא.
הכרעה ההכרעה בגורל המכרז נחוצה הן לצורך מימוש ההצעה החדשה, אשר ישרת את האינטרסים של נושי החברה, והן על מנת להקל על מצוקתם של תושבי שכונת גיורא, משכך אני מקבל את בקשת רמ"י ומורה למנהל המיוחד לחדש את ההליכים בתביעה האזרחית לאלתר ולא יאוחר מיום 15.7.16.
סוף דבר בקשה 222; לאור מכלול הטעמים עליהם עמדתי לעיל, אני מאשר את הצעתה של המציעה החדשה אשר תבוא תחת הצעתו של אהרוני.

בהליך רשות ערעור על החלטת ראש הוצל"פ (רע"צ) שהוגש בשנת 2018 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

החייבים הסכימו למכר זה (המבקשת בעצמה ואילו החייב 1 אשר מצוי בהליכי פש"ר, באמצעות המנהל המיוחד בתיק הפש"ר) ורשמת ההוצאה לפועל הורתה לכונס הנכסים, בטרם אישור המכר, להתייחס להערת האזהרה הרשומה על הנכס לטובת המשיבים דכאן.
לטענת המבקשת, היא מבקשת בשם עיקרון סופיות הדיון למכור את הנכס למציע מטעמה ולהפחית מעוצמת העוול אשר נגרם לה כאשר היא נגררת לבתי משפט ומכלה כך את מרצה ואת הונה.
מובן כי בסמכות רשמת ההוצאה לפועל לאשר מכר לרוכש כזה או אחר בהתאם לנתונים אשר הובאו בפניה ובסמכותה לאפשר למציע כזה או אחר להשוות הצעתו להצעה הזוכה בהתמחרות , כתנאי לזכייתו בהתמחרות או הכרזתו כרוכש וכל זאת במסגרת מימוש המישכון אשר עליו אמונה רשמת ההוצאה לפועל.
...
לטענת המבקשת, אין לאפשר למשיבים לעקוף את ההליך התקין המחייב פניה לבית המשפט המוסמך למימוש זכויותיהם , באמצעות הגשת "פתק" לרשמת ההוצאה לפועל.
סבורני כי אין ממש בטענתה זו של המבקשת ולהיפך.
משכך, טענת המבקשת בעניין זה נדחית.
בהחלטת רשמת ההוצאה לפועל הנכבדה לא נפל איפוא כל פגם ואין מקום להתערב בה. סוף דבר, בקשת רשות הערעור נדחית.

בהליך המרצת פתיחה בוררות (הפ"ב) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לסיכום מול טענות המתנגדת ומול האפשרות התיאורטית שיימצא מציע אחר, אשר יהיה מוכן לשלם סכום גבוה יותר מהסכום שהציעה אאורה, יש לשים את השיקולים הבאים: נקודות המוצא לפיה בית המשפט לא יחליף שיקול דעתו בשקול דעת בעל התפקיד; האנטרס הצבורי בשמירה על אמון הציבור במכירות המתינהלות על ידי בעל תפקידים בחסות בית המשפט; מתן משקל לזכות הדיירים להביא מציע; הצורך בהסכמת הדיירים למציע; יחסי האמון הנדרשים בין הדיירים לבין החברה שתקים את הפרויקט, נוכח כך שמדובר בבניית פרויקט רחב הקף למגורי הדיירים; האנטרס של הדיירים בקידום הפרויקט, סוף סוף, לאחר שהושהה זמן כה רב, באשמת המתנגדת; מתן משקל לכך שרוב הדיירים (לטענת אאורה והכונס- למעלה מ- 80% מהדיירים) כבר נתנו הסכמתם לכך שאאורה תקים את הפרויקט; מתן משקל לעקרון סופיות הדיון ולחשש שמא אאורה לא תשתתף בהתמחרות חדשה (כפי שהצהיר בא כוחה במהלך הדיון); חשש שמא היתמחרות חדשה תביא להמשכות הליכי המכר עוד חודשים ארוכים (ואולי אף שנים) תוך שהחשש שמא בסופו של דבר לא יימצא מציע אשר יציע סכום גבוה יותר מאאורה ואולי אף לא יימצא מציע כלשהוא, אשר יהיה מוכן לקחת על עצמו את הפרויקט.
...
בעקבות כך הוגשו שלוש בקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון ובסופו של דבר נקבע, בהחלטת בית המשפט העליון מיום 11/9/2017, כי הצדדים קיבלו את המלצת בית המשפט לפיה, שלוש הבקשות תימשכנה, תוך שצוין כי: "מוסכם על הצדדים כי על אף האמור בפסק דינו של בית המשפט המחוזי הנכבד, סעיף 10 לפסק הבורר יעמוד על כנו, אך בכל הנוגע לרוב הדיירים הדרוש למכירה, מדובר יהיה ברוב של 80%". בעניין זה אומר, כבר כעת, כי הצדדים חלוקים בשאלה, על איזו מכירה יחול הרוב של 80%, אליו מתייחסת ההחלטה הנ"ל של בית המשפט העליון.
בשולי הדברים אעיר, בקצרה, כי בשעבוד לזכות חברת רקפות, אותו מציינת המתנגדת כמכשול נוסף (אשר גם המתנגדת סבורה שהוא עניין שאינו דורש הכרעה כעת), אין כדי לשנות את מסקנתי, לפיה יש לדחות את בקשת המתנגדת לביטול ההתמחרות ולאפשר לכונס להמשיך בהליך.
סופו של דבר - אני דוחה את התנגדותה של המתנגדת ומאשרת לכונס להמשיך בהליך, באופן האמור בהודעת ההתמחרות.
נוכח קביעתי זו, נדחית גם בקשת המתנגדת להסרת השלטים שאאורה הציבה במקום.

בהליך רשות ערעור על החלטת ראש הוצל"פ (רע"צ) שהוגש בשנת 2013 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

ביום 2.1.11 ניתנה ההחלטה לפיה כאמור נדחתה בקשת המערערת לביטול המכר בנימוק כי ניתן זה מכבר אישור סופי למכר וכי הפסיקה קבעה כי לאחר אישור כאמור לא ניתן יהיה לסכל את המכר אלא בהנתן פגמים מהותיים בהליכי המכר וזאת בין היתר מכוח עיקרון סופיות הדיון ונוכח שקולי מדיניות שונים המבקשים לחזק את אמון הציבור בהליכי מכר על ידי רשות.
עוד טוענת המשיבה, באמצעות הכונס, כי הדירה נמכרה בהתאם לשמאות עדכנית וכי קיים שני הליכי היתמחרות עד לקבלת מחיר ראוי.
...
וכך קבע כב' הרשם: "לאור תגובת כונס הנכסים, ובעיקר בשים לב לכך כי הליכי המכר הושלמו, ולאור הטענות אשר הועלו על החייבת, שאינן מבוססות, אין אני סבור כי קמה עילה לביטול המכר אשר אושר, ותוצאותיו בוצעו ויושמו.
אף אני הבעתי את דעתי בסוגיה זו בעבר במסגרת פסק הדין ברע"צ (כ"ס) 153-07-10 גבריאלה שרלוטה כהן נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (24.10.10) (פסקה 20): "...לא די בהצגת שומה עדכנית המעידה על תמורות שחלו בנכסי נדל"ן כדי להביא לביטול אישור המכר במיוחד הדבר נכון כשלא הוצגה בזמנו הצעה כלשהי רלבנטית העומדת ברף השומה הנ"ל או אף בסף נמוך מזה כפי שאיפשר ר' ההוצל"פ למבקשת להציג הצעה לרכישת הנכס". וכן כפי שמסביר כב' השופט דוד בר אופיר בספרו "הוצאה לפועל – הליכים והלכות", כרך שני, עמ' 816, מהדורה שביעית (2009): "...והרי אין מקום לבטל הליכי מכירה כאשר ברור, מתוך הנתונים העובדתיים, כי שיקולו העיקרי של הרשם התמקד בקבלת מחיר מקסימלי עבור הנכס לטובת החייבים, בעוד שהם הפריחו סכומים תלושים מן המציאות, ובלי שקם אפילו רוכש פוטנציאלי אחד שהציע סכומים בסדר גודל שנטען על ידם...". מן הכלל אל הפרט בחינת נסיבות המקרה שלפניי מביאני למסקנה כי יש לדחות את הערעור.
לסיכום לאור האמור, אני דוחה את הערעור.

בהליך בש"א (בש"א) שהוגש בשנת 2009 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לדידם, הסכם המכר עם המבקש, פרוטוקול ההתמחרות ונוסח ההזמנה להציע הצעות כפי שהתפרסמה על-ידי הכונס, לא כללו את הגג כחלק מהגדרת הממכר.
המבקשים מודים כי אין זו דרך המלך לערער על החלטת בית המשפט, אך לדידם גם ההחלטה לדון מלכתחילה בזכויות בגג לא היתה בסמכותו של בית משפט של פירוק, ומשנתקבלה הסכמה להכרעה בסוגיה בהליך מהיר אין הסכמה זו יכולה לעמוד בעוכריהם, ועל בית המשפט לשוב ולדון בסוגיה על סמך כל המסמכים שלפניו.
מן המסמכים החדשים עולה כי ההחלטה בעניין הגג הושגה במרמה ועל כן נסוג עקרון סופיות הדיון מפני כללי הצדק והיושר, ומן הראוי לברר הסוגיה בשנית על ידי בקשה לעיון חוזר בפני בית המשפט שנתן את ההחלטה.
לטענת הכונס והמנהל המיוחד – מהמסמכים החדשים שהוגשו עולה כי לא נפרסה מלוא התמונה בפני בית המשפט בעת הדיון בבקשה, ונראה כי לשם בירור מלוא העובדות יש צורך בפעולות נוספות, לרבות שמיעת עדים רלוונטיים כגון אדריכל הפרוייקט וכד'.
...
לשם הבהרת התמונה נערכה הפנייה לתוכניות המכר, אשר היוו אך חיזוק למסקנה זו, אך לא הבסיס לה. אין לקבל טענות המבקשים כי המסמכים החדשים "שופכים אור" על הפרשה ו"הופכים הקערה על פיה", שהרי גם המסמכים "החדשים" אינם קובעים כי הגג הינו רכוש משותף, ולכל היותר הם שוללים את כוחם הראייתי של תוכניות המכר כחיזוק למסקנה כי הגג צמוד לדירת המבקש.
באשר לבקשת מיכאליאן לפסוק לו הוצאות ושכ"ט עו"ד בגין קבלת בקשתו, הרי שלא מצאתי מקום להיעתר לה היות והמחלוקת בעניין הגג נולדה על רקע המשבר של קריסת חפציבה.
הבקשה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו