ההתיישנות של תביעות בגין כפל ביטוח

מעת שנמחקה התביעה, מתחדש מרוץ ההתיישנות, מהמקום בו נפסק בעת הגשת התביעה ולפיכך, ההחלטה הפכה לחלוטה ב- 8.7.17 ומאותו מועד – היתיישנה.

יש לדחות התביעה גם בשל כפל הליכים.

הנתבע בסיכומיו (28.05.19) הפנה לתקנה 1(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות, התש"ל – 1969 ("התקנות"), חזר על טענותיו בהגנה וטען כי משנדחתה התביעה ב- 8.7.15, היה על התובע להגיש תביעתו לכל המאוחר תוך 12 חודשים, ומשהתביעה הוגשה ב- 7.7.16, הפכה ההחלטה להיות חלוטה ב- 8.7.17 ומאותו מועד חלה היתיישנות.

...

הנה כי כן, משחלפו עברו 12 החודשים שבתקנות – נעתרת טענת ההתיישנות והתביעה כנגד ההחלטה נדחית.

סיכום: התביעה נדחית.

באשר לטענת הנתבעת בנוגע לכפל ביטוח, נטען כי אין מדובר כאן בתביעת ביטוח כפל "קלסית" הנוגעת למבטחים שונים של רכוש זהה אשר המועד לגביה בהקשר לתקופת ההתיישנות חל ממועד קרות הנזק.

על כן העיסוק העקרוני כאשר מדובר בארוע תאונתי בהקשר לשאלת עילת התביעה ביחס לתחילת מירוץ ההתיישנות, מיתמקד במועד שבו התרחשה התאונה כמועד שממנו ועד למגבלת תקופת היתיישנות של 7 שנים, עשוי המזיק להמצא בגדר סיכון שהתממשותו עשויה להקים תביעה נגדו בגין אחריותו לה. הדעת נותנת שהנתבע ידע כי הוא עשוי להיתבע בגין הנזקים הישירים בידי מי שעוולתו שלו גרמה לו לנזק, בהתייחס לאותה עוולה בדיוק שגרמה לנזק זה או ואין הוא אמור לצפות נזק עתידי מרוחק דיו עד כדי כך שאינו צפוי ממנה.

...

מכאן ולסיכום נקודה זו עד כה- הוכח כי עילת התביעה כנגד הנתבעת נולדה מרגע התרחשות התאונה לה הייתה שותפה גם התובעת.

בהקשר יוער כי גם לא מקובלת עליי טענת התובעת בסיכומיה לפיה הגשת בקשה למתן הודעה לצד ג' לא הייתה מועילה טרם התגבשות החיוב שכן כפי שהראיתי התגבשות החיוב העתידי אינה מעלה או מורידה לעניין תחילת מרוץ ההתיישנות כלפי הנתבעת שכן מה שרלוונטי הינו מועד קרות התאונה ולא מעבר לו כך שבהחלט סביר כי לו הייתה הנתבעת מצטרפת בתור צד ג' לתביעה הקודמת, לא היה צורך בהגשת תביעה זו ושאלת החלת תקופת ההתיישנות לא הייתה באה לעולם.

סוף דבר: לאור האמור לעיל, אני קובע כי יש להחיל את סעיף 6 לחוק ההתיישנות ומורה על כן על דחיית התביעה.

בנוסף טוענת הנתבעת 1 כי התביעה היתיישנה שכן היא הוגשה למעלה משלוש שנים לאחר קרות מקרה הביטוח.

הנתבעת 1 הגישה הודעת צד ג' נגד הנתבעת 2 וטענה כי היא זכאית להישתתפות ולחלוקת השיפוי בין הנתבעות בשל כפל הביטוח.

...

כתב תביעה, המוגש כשהוא נטול כל אסמכתא בתמיכה לו, דינו להידחות ולו מטעם זה. לא זו בלבד שהגשת התביעה כשהיא נטולת אסמכתאות יוצרת קושי ראייתי לתובעת להוכיח את התביעה, אלא שהימנעות התובעת מצירוף האסמכתאות אף פועלת לרעתה של התובעת בנסיבות כאן.

לאור האמור – התביעה נדחית.

התובעת תשלם הוצאות בסך 4,500 ₪ לכל אחת מהנתבעות.

טענת היתיישנות - כריתת חוזי הביטוח, השינויים בהם וגביה כפולה המסגרת הנורמאטיבית וטענות המערער תקופת ההתיישנות של תביעה "בשאינו במקרקעין" היא של שבע שנים (סעיף 5(1) לחוק ההתיישנות).

מאחר שהמערער הפסיק להעביר דמי ביטוח למשיבה בשנת 2001 היתיישנה עילת התביעה בגין "תת שנתיות". דרישה לתיקון טעות – עלות הכסוי הבטוחי לרעיית המבוטח בתכתובת שקדמה להגשת התביעה אישרה המשיבה כי גבתה ביתר דמי ביטוח החל מיום 1.1.1995 מאחת הפוליסות שכללה כסוי הקרוי "רמה" (ביטוח בת זוג) בסכום משוערך ליום 1.3.2017 של 5,394 ש"ח. הגביה ביתר, שהוסברה בתצהיר נציג המשיבה כנובעת מעדכון בדיעבד של הנחה לכל תקופת הביטוח בנסיבות בהן ההנחה מעודכנת במערכות המיכון של אותם ימים לעשר שנים בלבד, נמשכה עד לסילוק הפוליסה בשנת 2001.

...

לא מצאנו להתערב בקביעה העובדתית המבוססת היטב.

על פני הדברים אפשר שנכון היה להחזיר את הסוגיה לפתחו של בית הדין האזורי לצורך ליבונה, הן לעצם קיומה של הזכות להשבה בגין השנים 1985 – 1995 בנסיבות בהן מרוץ ההתיישנות אותחל מחדש עקב ההודאה בזכות והן להיקפה, אך בהינתן הסכום המהווה כשלושה פרומיל מסכום התביעה שהשבתו נתבעת בערעור בגין גביית דמי הביטוח ביתר, והקושי בחקירת האקטואר, מצאנו לנכון, תוך שהעמדנו לנגד עיננו בין היתר את עקרון היסוד המפורט בתקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, לקבוע כי עלה בידי המערער להוכיח את הנזק המכומת בחוות הדעת האקטוארית בגין חלק מהתקופה ולחייב את המשיבה לשלם למערער, אשר הוא שביטח את חיי רעייתו ושילם את דמי הביטוח, סכום של 6,118 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.11.2017.

סוף דבר – הערעור נדחה בעיקרו, למעט חיובה של המשיבה בסכום של 6,118 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1.11.2017.

לחלופין נטען כי אם תיתקבל טענת ההתיישנות בתביעת המבקש 3, ומאחר שבתובענה ייצוגית עסקינן מבוקש "להורות על החלפת תובע שכפל הביטוח בעיניינו אירע לאחר ה-2.12.2011..." (שם, ס' 49) ומאחר שבעניינינו הונחה תשתית למצב של כפל ביטוח אצל מנורה, יש לאפשר החלפת התובע המייצג בתובענה נגדה.

לטענת הפניקס מספר סיבות לכך שההשבה פסולה: - השבה רטרואקטיבית עלולה להביא למצב של תמריץ שלילי למבוטחים להיתקשר בפוליסות חופפות, כך שבתום תקופת הביטוח וככל שלא יארע מקרה הביטוח, יבקשו המבוטחים לבטל פוליסה ולבקש השבה של הפרמיות; - השבה רטרואקטיבית אינה אפשרית כקביעה רוחבית בלי שיתברר מי הגורם האחראי לביטוח היתר, ושאלה זו "מוכרעת לגופו של כל מקרה ומקרה על רקע נסיבותיו הספציפיות..." (שם, סעיף 12, ההדגשה במקור); - השבה רטרואקטיבית של מלוא הפרמיה אינה מתיישבת עם עילת התביעה של עשיית עושר ולא במשפט "בהנתן כי מתוך הפרמיה המשולמת לחברת הביטוח היא נותרת עם שיעור רווח נמוך ביותר..." (שם , סעיף 12); הפניקס טוענת כי יש קושי ממשי באיתור כפל ביטוח, שכן אין לה "היכרות עם הנכס המבוטח ושוויו" ועל כן אינה יודעת "האם מדובר בפוליסות חופפות רצוניות או שמא בביטוח יתר" (שם, סעיף 37), אין לה מידע אם מדובר בסיכון אחד המבוטח בכפל ביטוח, וככלל אין לה מידע ספציפי לגבי הפוליסות ו"השאלה מתי שתי פוליסות מכסות "סיכון אחד" עשויה להיות סבוכה" (שם, סעיף 40; ההדגשה במקור).

...

על רקע האמור הגישו המבקשים, 2, 3, 6 בקשה לאישור תובענה ייצוגית בהתאם לפריט 2 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") שעניינה: "תביעה נגד מבטח, סוכן ביטוח או חברה מנהלת, בקשר לענין, לרבות חוזה ביטוח או תקנון קופת גמל, שבינם לבין לקוח, לרבות מבוטח או עמית, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו". "העניין" שבקשר אליו הוגשה התובענה הוא קיומן של שתי פוליסות ביטוח בגין אותו נכס באותה חברת ביטוח לגבי אותה תקופה, תשלום פרמיה מיותרת ללא קבלת כיסוי ביטוחי נוסף, ובעת התרחש 'מקרה הביטוח' לא יניבו שתי הפוליסות פיצוי כפול.

כבר התייחסתי לפער הכוחות המובנה בהתקשרות בחוזה ביטוח ואני סבורה כי יש חשיבות רבה לאכיפת דיני הביטוח וחוק חוזה הביטוח במסגרת הליכי תובענה ייצוגית.

סיכומם של דברים מכל האמור לעיל הגעתי למסקנה כי בקשת האישור הממלאת את התנאים הנדרשים לאישור תובענה ייצוגית מתקבלת בזאת.

בהתאם להוראות סעיף 25 לחוק תובענות ייצוגיות אני מורה לצדדים להגיש לבית המשפט נוסח מודעה על אישור התובענה הייצוגית תוך 45 ימים כדי לאפשר לב"כ המשיב 3 למצוא תובע מייצג תחת מבקש 3 כאמור בסעיף 67 במודעה יפורטו הפרטים כנדרש בסעיף 14(א) לחוק תובענות ייצוגיות לרבות מתן אפשרות ההחרגה כאמור בסעיף 11(א) לחוק תובענות ייצוגיות.