טענות ברון
לטענת ברון מעולם לא הפר את חובת הנאמנות כלפי המשביר, וכל טענה לפיה הסכם ההעסקה שנערך עימו מונע מבני משפחתו להיתקשר עם ספקים עמם עמד בקשר בתקופת עבודתו דינה להידחות, משהסכם ההעסקה שלו יכול לחייב ולהגביל רק אותו ואין לו תחולה במישור היחסים שבין צד שלישי כלשהוא – בן מישפחה או אדם אחר שמעולם לא חתם על ההסכם – לספק זה או אחר (ר' סעיפים 20-14 לכתב ההגנה).
ברון ציין, כי אכן "חברה בשליטת רעייתו....נתנה שירותים לספק של החברה (המשביר – י.ז.ג) כנגד תשלום ראוי" וציין, כי אין לייחס כל משמעות פסולה, כך בלשון כתב ההגנה, לעובדה זו ואין בכך כדי להוות הפרה של הסכם ההעסקה או הקוד האתי (ר' סעיף 26 לכתב הגהנה).
בבוא בית הדין להכריע בשאלה האם ובאיזו מידה יש להפעיל את הסנקציה של שלילת פצויי הפיטורים, ייתן דעתו לתכלית החוק, ויאזן בין השיקולים הנדרשים לעניין בנסיבות המקרה, לרבות השיקולים שלהלן:
השיקולים לחומרה - חומרת המעשים בגינם פוטר העובד; הנזק שניגרם למעביד או שעלול היה להגרם לו עקב כך, הקפו והשלכותיו; משך הזמן ומספר הפעמים שביצע העובד את מעשיו החמורים; תקופת עבודתו של העובד, מעמדו ותפקידו ומידת האמון הנובעת הימנו; הפרת האמון - המוּעצמת כשמדובר ביחסי עבודה ממושכים, בתפקיד בכיר, או בתפקיד אמון; השפעת היתנהגותו של העובד והמעשים בגינם פוטר, על עובדים אחרים ועל יחסי העבודה במקום העבודה והקף ההרתעה בנסיבות המקרה;
השיקולים לקולא – אופן ביצוע העבודה במהלך תקופת עבודתו של העובד ותרומתו למעביד; משך תקופת העבודה, וכפועל יוצא הימנה - עוצמת הפגיעה הצפויה בעובד ובמשפחתו, כתוצאה משלילת פצויי הפיטורים, במלואם או בחלקם, בשים לב לסכום שיוותר בידיו למחייה; נסיבותיו האישיות של העובד, לרבות גילו, מצבו המשפחתי, מצב בריאותו ויכולת ההישתכרות העתידית שלו; [וראו במסגרת השיקולים הללו גם ע"ע 3000/96 אבלין (מימון) אליה נ' קליין בן ציון, ניתן ביום 2.7.01]".
ובלשון המותב: "התובע ניצל את מעמדו בטלרד כדי לקדם את המיזם שלגביו לא שיתף את המעסיק ואף הסתיר ממנו". עוד נכתב בפסק הדין כי "התובע חבר לעובדים אחרים, הוא היתקשר עם גורמים שונים תוך הצגת מצג כאילו ההיתקשרות נעשית בשם טלרד, הוא חתם על הסכמי סודיות בשמה, השקיע חודשים של עבודה והגיש בקשה למימון המיזם למדען הראשי בישראל. כל זאת מבלי ליידע את החברה שבה עבד באחד התפקידים הבכירים, בשכר גבוה יחסית". אף על פי כן שילמה טלרד לתובע את פצויי הפיטורים במועד סיום עבודתו.
...
תביעת ברון
היות וקבענו כי לא קמה למשביר עילה לשלילת פיצויי הפיטורים המגיעים לברון, אנו מקבלים את תביעתו של ברון ומורים למגדל חברה לביטוח בע"מ ואיילון-פיסגה קרן פנסיה להעביר לבעלותו של ברון את מלוא הכספים והזכויות, לרבות הכספים שנצברו במרכיב הפיצויים בקופת הגמל מתקופת עבודתו במשביר.
אנו סבורים כי יש להרתיע מעסיקים מהתנהגות קלוקלת ששמה לה למטרה לנצל את יתרון הגודל של המעסיק והמשאבים העומדים לרשותו כמו גם השליטה על שכרו של העובד, מפני התנהגות דומה.
משכך, לא זו בלבד שעל המשביר לשלם לברון, בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין, את הסכום שלא שולם עד היום בגין שכר אפריל 2016, דמי ההבראה ופדיון ימי החופשה בסך של 15,611.74 ש"ח בערכי נטו (ר' נספח "י" לתצהירו של מר חסאן) מצאנו לחייבו בתשלום פיצויי הלנה בשיעור של 150% מהסכום שקוזז ולא שולם שלא כדין.